זוכרים את יצחק ירון

יצחק ירון נולד בשנת 1935 בחדרה בשם יצחק פייפר. לימים עיברת שם משפחתו לירון, למד בבית הספר החקלאי בנהלל, ובהמשך למד הוראה בבית המדרש למורים בגבעת השלושה. בתחילת שנות ה-60 למד מקרא וספרות בחוג השתלמות ששכן ברחוב בלוך בתל אביב שפעל כשלוחה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1968-1965 שימש מורה ומנהל בית הספר היסודי "אופקים" בגבעתיים. בשנות ה-60 נמנה ירון על חברי "המשמרת הצעירה" של מפלגת העבודה, וכיהן כחבר הנהלת הסתדרות המורים וראש מחלקת הארגון בהסתדרות המורים. בשנים 1970-1968 עשה בשליחות חינוכית בדרום אמריקה. ושימש מנהל ומורה בבית הספר היהודי באורוגוואי. מיכה חריש מי שהיה מזכ"ל מפלגת העבודה, חבר כנסת ושר התעשיה והמסחר מספר כי ירון היה איש תנועת "אחדות העבודה" וראה ביגאל אלון את מנהיגו. לימים כשיבחר לראש עירית גבעתיים ינציח את שמו של יגאל אלון במקומות שונים בעיר. בין השנים 1978-1965 כיהן בתפקיד ראש עיריית גבעתיים עו"ד יעקב (קובה) קרייזמן ממפלגת העבודה. אחד מחברי מפלגתו טען שניתנו הטבות מפליגות לחברות בניה בעיר ופנה בשנת 1975 למבקר המדינה לבדוק את הנושא. הנושא אף הגיע לחקירת משטרה. בספטמבר 1976 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק, אולם מתח ביקורת על תפקוד עיריית גבעתיים בתקופת קרייזמן תוך שהוא קובע בדוח על הנושא ש"ממצאי החקירה מצביעים על פגיעות חמורות בסדרי המינהל בענייני רישוי הבנייה, ניהול ונכסים ואף חשש לפגיעה בטוהר המידות על-ידי עובדי ציבור שפעלו בעירית גבעתיים או מטעמה", הדוח לא מאשים במפורש את קרייזמן ואין המלצה להעמידו לדין. יריביו של קרייזמן במפלגת העבודה, בהם מיכה חריש, עדי אמוראי ויצחק ירון דרשו את התפטרותו בגלל הממצאים. מיכה חריש מספר כי הוא וחבריו הציעו ליצחק ירון להתמודד לראשות העיר גבעתיים בבחירות לרשויות המקומית של נובמבר 1978 מול קרייזמן שנחשב לראש עיר חזק ומיתולוגי בעיר. מספר חריש: "יצחק ירון גר ליד "המכתש" בגבעתיים. באחד הלילות אני וירון קיימנו שיחת עומק תוך שאנו מטיילים ומסתובבים בשעת לילה מאוחרת שוב ושוב סביב "המכתש" כמעט עד לפנות בוקר. בשיחה זו הסברתי לירון את החשיבות שיתמודד על תפקיד ראש העיר במטרה לשנות פני העיר. ירון היה איש חינוך וראה את ייעודו בחינוך והתלבט, אולם לבסוף נעתר והסכים להיות מועמד מפלגת העבודה לתפקיד ראש עירית גבעתיים.

ב-18 בדצמבר שנת 1977 בחר סניף מפלגת העבודה בגבעתיים את יצחק ירון למועמדה לראשות העיר. בעקבות כך פרש קרייזמן מהמערך והתמודד בבחירות המוניציפליות ב-7 נובמבר 1978 בראש רשימה עצמאית, מול יצחק ירון ממפלגת העבודה אך זכה רק בכ-34% מהקולות אל מול כ-48% בהם זכה יצחק ירון, וירון נבחר לראש עירית גבעתיים. קרייזמן נותר באופוזיציה. בבחירות ב-25 באוקטובר 1983 התמודד קרייזמן שוב מול יצחק ירון אך קיבל רק 14% מהקולות לעומת ירון שזכה ברוב מוחץ של למעלה מ-70% מהקולות. בבחירות המוניציפליות שנערכו בסוף אוקטובר 1989 נבחר שוב יצחק ירון בפעם השלישית ברציפות לתפקיד ראש עירית גבעתיים וגם הפעם ברוב גדול ובסך-הכל כיהן כ-15 שנה בתפקיד. אהרון קראוס, מי שהיה מנהל עיתון "דבר" וכיהן כמ"מ ראש עירית גבעתיים בתקופתו של יצחק ירון מספר כי ירון ראה עצמו כשליח הציבור שתפקידו לשרת את הציבור. הוא היה אהוב ומוערך על-ידי המערכת השלטונית ובמיוחד על-ידי התושבים שבחרו בו שוב ושוב במשך 3 קדנציות רצופות. הוא היה איש עקרונות בעל יושר אישי וציבורי. ומצא דרכים לתקשר מגדול ועד קטון. דלתו הייתה פתוחה לכול... "הידידות ביננו נמשכה גם לאחר פרישתו מתפקיד ראש העיר ונהגנו לשוחח שיחות מרתקות ומעניינות על נושאי יהדות וציונות נושאי חברה ומדינה. ירון", אומר קראוס, "היה בקיא במקורות ובתולדות הציונות, קורא וכותב אובססיבי. אחד מפעולתיו הראשונות של ירון כראש עיר לאחר היבחרו בקדנציה הראשונה, מספר קראוס, הייתה לשנות את תוכנית הבנייה המסיבית של אלפי דירות שתוכננו להיבנות ב"שטח 9" בדרומה של העיר ולהקטין משמעותית את מספר הדירות וליעד בשטח זה יותר מבני ציבור ושטחים ירוקים לטובת הציבור. ירון כאיש חינוך שראה בחינוך ותרבות ערך חשוב ביותר, טיפח את מוסדות החינוך והנוער בגבעתיים והקצה לשם כך משאבים כספיים ואחרים רבים. הוא הקים ופתח מתנ"סים ברחבי העיר, הקים מוסדות תרבות שונים ובהם את תיאטרון גבעתיים ועוד. וכן הקים גנים ציבוריים וטיפח את חזות העיר. ב-1993 לאחר שכיהן בתפקיד ראש עירית גבעתיים במשך 15 שנה הודיע כי לא יציג את מועמדותו לקדנציה נוספת ופרש. לאחר פרישתו כיהן ירון בין השנים 1993-1995 כיו"ר הרשות לחינוך ותרבות במרכז השלטון המקומי בישראל. לאחר פרישתו מתפקיד ראש העיר יזם ירון הקמת "פרלמנט הוותיקים" של העיר גבעתיים. במסגרת הפרלמנט נפגשים מספר פעמים בחודש גמלאים וותיקים, שלקחו בעבר חלק בחיי הציבור בעיר ומתקיימות במסגרתו הרצאות בנושאים מגוונים — אורבניים, כלכליים, ביטחון, מימשל ורפואה.

בקיץ 1985 בתקופת הקדנציה השנייה של ירון הודיע חבר הכנסת הרב מאיר כהנא מרשימת "כך" כי יגיע לעיר גבעתיים "האדומה והמפא"ייניקית" והזמין באמצעות כרוזים שחולקו בעיר את התושבים לבוא לעצרת בחירות שלו בכיכר יהדות ווהלין בגבעתיים ולשמוע את דבריו. בניגוד לראשי ערים רבות שהשלימו עם ביקוריו של כהנא בערים שלהם. הודיע ירון כי לא יאפשר לכהנא בשל דעותיו הגזעניות לשאת דברים בעירו ואירגן הפנת נגד גדולה של תושבי גבעתיים "לא ניתן לו להשמיע דבריו - הכל במסגרת החוק" אמר אז ראש העיר לעיתונאים. ואכן כשהחל כהנא לשאת דברים הוא הופרע במשרוקיות שריקות וצעקות ואף פרצו קטטות בין שני הצדדים. במשטרה טענו, כך לפחות דווח בעיתונות של אז, כי ראש העיר יצחק ירון ושאר מארגני הפגנת הנגד חרגו מהאישור שניתן להם והפרו את תנאי הרישיון להפגנה. על-פי דיווחי העיתונות חבר הכנסת מאיר כהנא הגיש תלונה נגד יצחק ירון וטען כי ירון היכה אותו. ירון אף נקרא לחקירה בעניין זה.

בתחילת נובמבר 2015 נפטר יצחק ירון והוא בן 80. הוא הובא למנוחות (03.11.15) בבית עלמין קיבוץ תל יצחק. הותיר אחריו את אשתו: ניצה, ילדיו: מיקי, ארז ואורן ומשפחותיהם. ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, אמר בערב לזכרו של יצחק ירון, כי ירון היה אהוד ומוערך איש צנוע אוהב את גבעתיים החלטי ויודע לעמוד על שלו. תרומתו לעיר ובמיוחד בתחום החינוך והתרבות בעיר גדולה. והעירייה תדע להנציחו כראוי. "יש כמה רעיונות להנציחו אבל אנו נחליט על כך בשיתוף המשפחה", אמר ראש העיר קוניק.