זה קרוב למאה שנה שמחזותיו של ברטולד ברכט הגרמני, לא יורדים מבמות תיאטראות העולם. אופרה בגרוש, אימא קוראז', הנפש הטובה מסצ'ואן, אדם הוא אדם, הם רק חלק ממחזותיו של ברכט, נציג המחצית הראשונה של המאה העשרים שחוזרות ומוצגות בתיאטראות, כולל התיאטרון הישראלי מאז שנוסד. ברטולד ברכט בן למשפחה בורגנית גרמנית - היה בן 16 בשנת 1914 כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה. טרם הספיק להכיר את העולם של אתמול וכבר היה אזרח העולם החדש, המסוכסך, שותת הדם, על סיפן של מהפכות חברתיות ובגרמניה המבולבלת, עם מיליוני מובטלים וחסרי כל. מיליונים נהרגו במלחמה הזו, שהתפרסה על כל היבשות, מיליונים נשארו נכים מיליונים נשארו חסרי כל, משטרים ובריתות השתנו לבלי הכר. מנהגים ומסורות השתנו לעולמים. רוחות מהפכות עלו מכל עבר ובין אחרות התרחשה בשנת 1918 גם המהפכה הגדולה ברוסיה שחיסלה את המלוכה והנהיגה משטר חדש לחלוטין, שהפיץ את תורת מרקס וחבריו בכל העולם. סיפור חיים בלתי רגיל סיפור חייו של ברטולד ברכט ראוי לסדרה טלביזיונית לאוהבי היסטוריה ותיאטרון. נציג האינטלקטואלים האירופים בחמישים השנים הראשונות של המאה ה-20, מחזאי, ריאקציונר, מאהב סימולטני לנשים וגברים. איש שנישא לשלוש נשים ונולדו לו 4 ילדים, אנטי נאצי, מעריץ של הקומוניזם, בוגר לימודי רפואה שפנה למחזאות, מי שחי בארצות שונות ביניהן דנמרק, שוויץ, ארה"ב וגרמניה. שרד גם את מלחמת העולם השנייה מחוץ לגרמניה, ברכט לא חדל לבקר את השלטון הגרמני וכל המשטרים החוזרים תמיד על אותם המעשים שמביאים לאותן התוצאות. טיפשות המלחמות, אווילות הצבא והטמטום האנושי, היוצר סבל חסר תוחלת ולעולם לא מביא פתרונות. תקופה מסוימת בין שתי מלחמות העולם, עמד בראש קבוצת צעירים אבנגרדיים שדגלו בקומוניזם, אהבה חופשית, מאבק בשלטון, כל שלטון וכו'. אדם הוא אדם, המוצג בימים אלה בתיאטרון החאן בירושלים, הוא אחד המחזות הראשונים שכתב. מחזה זה כבר הוצג במהלך השנים בשנים בתיאטראות בישראל. שאר מחזותיו הנפש הטובה מסצואן, אימא קוראז', אופרה בגרוש (מחזה בתוספת שירים שהמוזיקה להם נכתבה על-ידי קורט וייל אשר מאז הוצג לראשונה, מצליח בכל העולם), הוצגו כאן במחזוריות בכל תקופה. אלמנטים ברכטיים למחזה אדם הוא אדם, האלמנטים הברכטיים הטיפוסיים: מחזה על צבא, על גורלו של האדם הנקלע לארגון רב כוח בו היחיד הוא רק מספר, ממלא פקודות ומנסה להתחמק ממשימות. בזבוז הזמן של האזרח המחויב למדינתו, בזבוז הכסף, בזבוז החיים ובזבוז ערכם, זהו המסר של ברכט, שהופך אותו לקלסי נצחי ואקטואלי בעולם העכשווי. המלחמות לא תמו וגם הטיפשות לא. הגיבור הוא סבל פשוט אך לא טיפש שיוצא לקנות דג לארוחת הערב לו ולאשתו המחכה בבית. הסבל, אדם בעל כושר הישרדות, אך מתפתה בקלות לבקבוק בירה, מדים, וסימני שררה וחנופה, מוצא את עצמו במדים כאיש צבא, כחלק מקבוצת חיילים נלעגים, שעשויים לאבד את חייהם הצעירים במשימה המיותרת הבאה.. הוא לא חוזר הביתה עם הדג ונקלע לסוגי צרות של קודמיה לעגנית. הליווי המוסיקלי עם רמזים למוזיקה של קורט וייל מכניסים את הצופה לאווירת ברכט. (פול דסאו ןשוש רייזמן) אודליה מורה, משחקת את האלמנה בגביק, זו הנשרכת אחרי הצבא ומשמשת לחיילים כזונה ומספקת משקאות חריפים בלעדיה איך יחיה הצבא? גאלי גיי הגיבור הסבל, שיוצא מכל הצרות הוא יוסי עיני שעושה עבודה טובה עם שאר החיילים. לטעימה מהפילוסופיה של המחזאי, על קצה המזלג, תרגום של שיר של ברכט מתוך המחזה: מה שארע ארע, המים שמזגת לי אל תוך היין, לא תוכל לשפוך אותם בחזרה. אבל הכל משתנה. להתחיל מחדש יכול אדם גם בנשימתו האחרונה.