ההיסטוריונית, המחנכת והחוקרת אסנת שירן מצוות מרכז התיעוד של רמות השבים שלחה אלי את סיפור הקמתו של בית העם ברמות השבים כולל צילומים ומסמכים והוא בהחלט מרתק ומעניין ומאחר שהוא לא ידוע לרוב רובו של הציבור אני מבקש להביאו בפני הקוראים. הסיפור נתמך בפרוטוקולים עדויות ומסמכים. לא רבים יודעים כי למאסטרו ארטורו טוסקניני, מנצחה הראשון של "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית "יש חלק לא מבוטל בהקמת בית העם ברמות השבים. באחד מימי דצמבר 1936 הגיע המנצח המהולל לביקור מקרי בכפר. טוסקניני, כך מספרים, התרשם עמוקות מדבקותם של בני רמות-השבים, למרות תנאי החיים הקשים בעשיה התרבותית. ותיקי הכפר מספרים: "נוצר קשר חם בינו לבין תושבים והמייסדים, של הכפר שהכירוהו והתפעלו מעבודתו". ידידיו של טוסקניני בתזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית ובעיריית תל אביב ביוזמתו של משה שלוש נשיא אגודת התזמורת ומחברי מועצת העיר תל אביב (החליף את דיזנגוף לאחר פטירתו וכיהן במקומו כראש העיר ל-10 ימים), החליטו להעניק למנצח הדגול טוסקניני כשי לאות הוקרה על פעילותו חלקת פרדס בכפר רמות השבים. במרכז הישוב נרכשה במהירות בזק מבעל קרקע שלא היה חבר הכפר, חלקת פרדס בת 2.5 דונם של עצי הדר בכ-350 לירות ארץ ישראליות. רמות השבים שילמה 50 לא"י ונאמני התזמורת וקרן התזמורת מימנו את השאר. ב-30 בדצמבר 1936, הוענק 'פרדס טוסקניני' לבעליו בטקס רב רושם, בהשתתפות המנצח טוסקניני ואשתו, מנהל התזמורת הארץ הישראלית ברוניסלב הוברמן ואשתו, משה שלוש ואחרים, אנשי הכפר ותושבים מהסביבה. טוסקניני חתם על תעודת הבעלות ובעיתונות צוין כי "זכה לתפוזים במקום פרחים!" בהסכם בין נאמני התזמורת הארץ הישראלית להנהגת הכפר, נאמר, כי" על חלקה זו יוקם בית העם כהוקרה למנצח המהולל" . לאחר רכישת הקרקע, הוחל בתכנון בית העם ובגיוס המשאבים הנדרשים. ביוני 1938 מתקבלת החלטה באסיפת המתיישבים לבנות על שטח "פרדס טוסקניני" בית עם בבנייה קלה "בתקציב עלות של 300 לא"י שיגויסו חלקם מהלוואות וחלקם מתרומות תושבים. באסיפה נקבע שעבודות הבנייה יחלו רק לאחר גיוס כל סכום התרומות. עבודת תכנון בית העם כולל הצעת מחיר עלות הקמתו הוצע לכמה אדריכלים ובניהם רייכארד קאופמן שתכנן את רבים מבתיו הראשונים של הכפר. לבסוף נבחר האדריכל חנן (הנס) פאבל, שהציע את "ההצעה המתאימה ביותר לסכום הצנוע שהועמד לרשותו". פאבל (1976-1909) עלה לארץ ישראל בשנת 1934, לאחר שסיים לימודיו כאדריכל ומהנדס בשטוטגרט. בתל אביב הצטרף למשרד הארכיטקטים של בת דודתו גרטרוד גולדשמידט. בין עבודותיו המוכרות ניתן לציין את בית העם בכפר ידידיה, "בית האיכר" ברחובות וכן בתים בכפר סבא, בית יצחק, רמות השבים, כפר ידידיה, בן שמן ועוד. ב-9 בדצמבר 1939 נחנך בית העם. ההכנות לאירוע החלו כבר בספטמבר שנה זו. כל חבר-כפר התבקש לתרום לבית העם כסא או שניים והוחלט לשכור לאירוע פסנתר כנף. האירוע היה חגיגי ומרשים הוזמנו אליו אורחים רבים נישאו נאומים וברכות הושמעו קטעי נגינה של מיטב המלחינים ובהם בטהובן ועוד, ונערך נשף ריקודים שנמשך עד לשעות הלילה המאוחרות".

בית העם היווה במשך רוב שנותיו, אכסניה לפעילות התרבותית והחברתית של הכפר. הממונים על התרבות בכפר היו אנשי ועדת התרבות. ב-4 באפריל 1940 נבחרו לוועדה זו החברים הבאים: הנס סימון, הנס שטייניץ, רהפלד, לירס, הורביץ. פעיל תרבות בולט בכפר באותן שנים היה המורה למוזיקה המהולל הנס (חנן) שטייניץ. אבא של דן שטייניץ והסבא של השר ד"ר יובל שטייניץ. מלבד ועדת התרבות מונתה גם ועדת בית העם בהרכב גוטשלק ורהפלד, כשהראשון, כך מספרים ותיקי הכפר, הוא הדומיננטי ועל פיו יישק דבר בבית העם. הקמת בית העם הפיחה רוח חדשה בחיי התרבות של הכפר. הבית הנאה והצנוע, אפשר הופעות של אמנים רבים, היווה מקום ראוי לאספות התושבים להרצאות ולחוגים. ושמו יצא לתהילה כמרכז תרבותי לאזור כולו. במקום פעל חוג דרמה שלימים נקרא – "להקת רמות השבים", בהנחייתו של פטר לירס. החוג העלה, בפני הקהל המקומי וצופים מהסביבה, מחזות ממיטב הרפרטואר הקלאסי, בשפה הגרמנית. בבניין נחוגו גם חגי היישוב, במיוחד זכורים לטוב נשפי פורים הסוערים והמשעשעים. בבית העם התקיימו מלבד הצגות, קונצרטים גם קורסים והרצאות במדעי הטבע בהדרכת ולטר שטייניץ, קורסים מוסיקליים בהדרכת חנן שטייניץ, קורסים והרצאות לתולדות עם ישראל של אליאס אוארבך, קורסים בהיסטוריה חדשה של נחום לוין (שלימים יכהן מנהל מערכת החינוך של תל אביב). בשנה אחת שבין סתיו 1940 לסתיו 1941, הופיעו כ-15 מרצים חיצוניים, בניהם פעילים ציוניים ואינטלקטואלים ידועים כגון איש הרוח מקס ברוד, הגיאוגרף ברסלבסקי ועוד. כותב על כך אחד מראשי התרבות בכפר פטר לירס בספרו: "נראה שלא היה דובר אחד של העלייה מגרמניה שלא הופיע במסגרת תוכניותינו בבית העם". בבית העם נערכו קונצרטים של מוזיקאים ידועים, כגון הזמרת ברכה צפירה, הפסנתרנית פנינה זלזמן, רביעית התזמורת הארץ ישראלית (הפילהרמונית) ואחרים. רכישת פסנתר כנף לבית העם, אפשרה הגברה של ההופעות המוסיקליות.על במת בית העם הוצגו הצגות של תיאטרונים יידועי שם כמו הקאמרי, המטאטא ועוד. בין השאר הופיעו בבית העם שחקני התיאטרון אורנה פורת, יוסף מילוא ועוד. אנשי ארכיון רמות השבים יודעים לספר כי באחד המקרים "שלח וועד הישוב מכתב התנצלות לתיאטרון "המטאטא", בגין השתתפות מאוד דלילה של הקהל. "המטאטא" היה תיאטרון סטירי עברי, ברמות השבים הייתה העברית תופעה לא שכיחה במיוחד וזו כנראה הסיבה לדלילות הקהל". בשנת 1957 הוכפל שטח מבנה בית העם וב-1981 בוצע שיפוץ נרחב, כולל הכנסת מערכות מיזוג אוויר. גם סביבת בית העם השתנתה במהלך השנים. במקום "פרדס טוסקניני" הוצבה לאחר מלחמת העצמאות, בתכנונו של האדריכל הנס פאבל, אנדרטה לזכר יקירי הכפר שנפלו. בשנת 1970 נפתח בבית-העם בית ספר מקומי, ובהמשך הוכשרו בסביבת בית העם מגרשי ספורט, גן מטופח ופינת שעשועים. בדצמבר 2014 נערך בישוב רמות השבים קונצרט חגיגי לציון 75 שנה להקמת בית העם שנבנה על שטח פרדס טוסקניני. באירוע הושמעו ונוגנו (איך לא) יצירות הקשורות בעבודתו האמנותית של טוסקניני וגם נקבע לוח זכרון המציין את הקשר בין טוסקניני לבית העם.