X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
פירות וירקות מהווים 44 אחוז מכלל המזון האבוד בעולם [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
לא הכל אבוד
כשאנחנו זורקים לפח ירקות שהרקיבו במקרר, אנחנו זורקים איתם גם מיליארדי שקלים שהושקעו במים, בקרקע ובחומרי ההדברה ששימשו כדי לגדל אותם. מה אפשר לעשות כדי להילחם באובדן המזון בישראל?
8 מיליארד ש"ח - לפח
ממצאי דוח אובדן המזון של ארגון "לקט ישראל" שפורסם לאחרונה מראים כי אובדן המזון בישראל מסתכם בכ-2.5 מיליון טון בשנה (!), שהם 35 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל. הנתונים האלה תואמים את הנתונים העולמיים, שלפיהם כשליש מהמזון בעולם אובד ולא נאכל. לפי הערכת הארגון הישראלי, כמחצית מהמזון האבוד הינו מזון בר-הצלה - כלומר, מזון שראוי למאכל אדם - ושוויו כשמונה מיליארד שקל בשנה.

אובדן ייצור חקלאי
בישראל, מזון רב אובד בשלב הייצור החקלאי, זאת ממגוון סיבות: תנאי מזג אוויר קיצוניים (גשמים, קרה, חום); ירקות ופירות שאינם עומדים בסטנדרטים של גודל או של אסתטיקה (מה שמכונה ירקות ופירות "מכוערים"); מחלות ומזיקים; והשמדת תוצרת עקב אי-כדאיות למגדלים לקטוף או למכור.

   רשימות קודמות
  סופרמרקט בלי אריזות
  החורף שהיה: סיכום ביניים
  השקדייה פורחת (מוקדם)
  2.5 מיליארד איש בתור לשירותים
  להתמודד עם השינוי

Wefood הוא מרכול שנפתח לאחרונה בדנמרק. הוא נראה כמו כל מרכול אחר, לפחות במבט ראשון: שורות-שורות של מוצרי מזון מכל הסוגים, בשר, לחם וירקות. גם הקונים נראים רגילים לחלוטין. אבל המרכול הזה שונה באופן משמעותי: כל המזון שנמכר בו הוא מזון פג תוקף שעדיין אכיל, ושנזרק על-ידי רשתות שיווק אחרות. הקונים גם הם שונים: הם חוסכים כמעט מחצית מעלות סל המזון שלהם, ועל הדרך תורמים להפחתת הפגיעה בסביבה ולחיזוק הביטחון התזונתי בארצם.
מה שהניע את קבוצת הצעירים הדנים שהקימו את Wefood ליזום את פתיחת המרכול היא העובדה שמדי שנה נזרקים בדנמרק יותר מ-700 אלף טונות של מזון. נשמע כמו מספר אסטרונומי? ממצאי דוח אובדן המזון של ארגון "לקט ישראל" שפורסם לאחרונה מראים כי אובדן המזון בישראל מסתכם בכ-2.5 מיליון טון בשנה (!), שהם 35 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל. הנתונים האלה תואמים את הנתונים העולמיים, שלפיהם כשליש מהמזון בעולם אובד ולא נאכל. לפי הערכת הארגון הישראלי, כמחצית מהמזון האבוד הינו מזון בר-הצלה - כלומר, מזון שראוי למאכל אדם - ושוויו כשמונה מיליארד שקל בשנה.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת בעולם ההבנה שיש לפעול לצמצום אובדן המזון, ומדינות כמו בריטניה והולנד כבר גיבשו תוכניות ממשלתיות בנושא. שימוש במזון שנחשב "אבוד" יכול לסייע בחיזוק הביטחון התזונתי בקרב השכבות החלשות ובהקטנת פערים חברתיים. לצד זה, להצלת המזון יש גם חשיבות סביבתית אדירה: תהליך הייצור של מזון צורך משאבים רבים כמו קרקע, מים וחומרי דישון והדברה, והוא פולט לסביבה חומרים מזהמים וגזי חממה. הצלת מזון מונעת מהמשאבים והפליטות האלה להתבזבז לשווא וכך גם חוסכת מכספי הציבור.
נזק סביבתי בגובה התל"ג של שווייץ
"כדי להבין את הצד הסביבתי של אובדן המזון, צריך קודם כל להבין את הצד הסביבתי של ייצור המזון", מסביר אלון שפון, חוקר במכון ויצמן למדע וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. כדי לייצר מזון משתמשים במשאבי טבע רבים כמו קרקע (לחקלאות או למרעה), מים (להשקיית הגידולים או בעלי החיים) ודלק (לשינוע התוצרת אל הצרכנים). במסגרת התהליך, נעשה שימוש בחומרי דישון והדברה, שעלולים לפגוע בקרקע ובמי התהום. הצורך להאכיל מספר הולך וגדל של אנשים גורם להפיכת עוד ועוד שטחים טבעיים לשטחים חקלאיים, וכך נפגע מגוון הצמחים ובעלי החיים בעולם. "כאשר מצמצמים את אובדן המזון ומצילים מזון, עושים שימוש יעיל יותר במשאבי הסביבה", מסביר שפון. "כך, באמצעות השקעה של אותה כמות משאבים, אנחנו מייצרים יותר מזון".
הפגיעה הסביבתית של המזון המבוזבז לא מסתיימת לאחר שהושלך לפח. הפסולת שנקברת בקרקע באתרי הטמנה פולטת בין השאר גז מתאן, שמשפיע על אפקט החממה בצורה משמעותית. מתאן שנפלט מאתרי הטמנה מהווה 18 אחוז מכלל המתאן שנפלט בארצות הברית. לכן, צמצום אובדן המזון משמעותו גם צמצום הנזקים האקולוגיים של המזון לאחר תום השרשרת, כאשר הוא מוטמן בקרקע.
דוח ה-FAO (ארגון המזון והבריאות של האו"ם) משנת 2013 נטל על עצמו משימה שאפתנית ומסובכת - לחשב את עלות הפגיעה הסביבתית של אובדן המזון בעולם כולו. הבדיקה כללה ארבעה מרכיבים: משאבי הקרקע והמים שנצרכו לשווא לטובת מזון מבוזבז, הנזק הכלכלי שגרמו גזי החממה שנפלטו בתהליך והנזק שנגרם למגוון בעלי החיים והצמחים. על-פי תוצאות הדוח, העלות הכוללת של הנזקים לסביבה נאמדת ב-750 מיליארד דולר - סכום ששקול לתוצר הלאומי של שווייץ. עוד נתון מדהים שעולה מהדוח הוא שכמות גז החממה פחמן דו-חמצני שנפלט במהלך חייו של המזון המבוזבז מוערכת ב-3.3 גיגה-טון, ובמילים אחרות: אם אובדן המזון היה מדינה, הוא היה מדורג אחרי ארה"ב וסין כפולט הפחמן הדו-חמצני השלישי בגודלו בעולם.
ומה לגבי מחיר הפגיעה הסביבתית של אובדן המזון בישראל? כאן המצב עדיין מעורפל. מחסור בנתונים גורם לכך שמדובר רק בהערכות, אך על-פי הדוח של "לקט ישראל", מדובר בסכום שעומד על כשמונה מיליארד שקל בשנה.
חצי מהמלפפונים נזרקים
כדי לנסות להבין איך מצילים לפחות חלק מהמזון הזה, צריך לצלול לקרביים של מערכת אספקת המזון. הדוחות שנכתבו בשנים האחרונות מנסים להבין היכן אובד המזון בשלבים השונים של השרשרת - החל בגידול בשדה ועד לצריכה בבית, במשרד או במסעדה. "בארצות מתפתחות, נפוץ מאוד אובדן מזון בשלב שלאחר הייצור וההובלה, בגלל היעדר טכנולוגיה ותשתיות, מחסור באמצעים לאחסנה ולקירור ודרכים משובשות, שמקשות על הובלת המזון ליעדו", מסביר שפון. "במדינות מפותחות, אובדן המזון העיקרי הוא בצד של הצרכנים - כלומר במרכולים, במסעדות ובבתים".
בישראל, שמוגדרת מדינה מפותחת, היינו אולי מצפים לכך שרוב בזבוז המזון יקרה בקצה שרשרת האספקה, כלומר - אצל הצרכן. אבל מזון רב אובד גם בשלב הייצור החקלאי, זאת ממגוון סיבות: תנאי מזג אוויר קיצוניים (גשמים, קרה, חום); ירקות ופירות שאינם עומדים בסטנדרטים של גודל או של אסתטיקה (מה שמכונה ירקות ופירות "מכוערים"); מחלות ומזיקים; והשמדת תוצרת עקב אי-כדאיות למגדלים לקטוף או למכור.
פירות וירקות מהווים 44 אחוז מכלל המזון האבוד בעולם. "אלה מוצרים מתכלים מאוד, שחשופים לפגיעות כמו ריקבון והצטמקות", מסביר פרופ' רון פורת ממרכז וולקני. במקרה של מלפפונים, תפוחי אדמה ופלפלים, יותר ממחצית מהתוצרת אובדת אי-שם במערכת אספקת המזון.
לאכול עם הפה, לא עם העיניים
אז כיצד ניתן להתמודד עם אובדן המזון הזה? דרך אחת היא באמצעות יוזמות צרכניות כמו המרכול הדני. ברחבי העולם פועלים יותר ויותר מרכולים, שווקים וארגונים שמבקשים להציל מזון אבוד ולהשיב אותו לחברה, ובייחוד לשכבות החלשות שזקוקות לו במיוחד. במשך שנים ארגון "לקט ישראל" מוביל את הצלת המזון בישראל ומעביר אותו לעמותות שמספקות אותו לנזקקים.
גם במרכז וולקני עמלים למצוא פתרונות לאובדן המזון. "בצוות יש כמה חוקרים שמנסים להעריך את אובדן המזון מהקטיף ועד הצריכה בבתים, ולמצוא פתרונות טכנולוגיים שיצמצמו את האובדן הזה", מסביר פורת. בין היתר, בודקים שם את האפשרות לשווק פירות וירקות בתוך אריזות. "האריזות שומרות על לחות גבוהה ומונעת הצטמקות. עם זאת, יש לוודא שהאריזות יהיו מחומר מתכלה, כדי שלא ייצרו עוד זיהום של הסביבה".
דרך נוספת להפחתת אובדן המזון נוגעת לחינוך הצרכן. "מומלץ לקנות ירקות פעמיים בשבוע, בהתאם לצורך, וכך להימנע מזריקת מזון", אומר פורת, ומוסיף עוד כמה טיפים: "את רוב הפירות והירקות מומלץ לשמור במקרר. תפוחי אדמה מומלץ לשמור מחוץ למקרר במקום חשוך, כדי שלא ינבטו. צמחי תבלין מומלץ לשמור בשקית במקרר, כדי שיהיו במקום לח ולא יצטמקו, ואילו את הבזיליקום, שלא אוהב קור, מומלץ לשמור בחוץ - בתוך קנקן מים".
במקביל לכל היוזמות והטיפים שנועדו להאריך את חיי המזון, דוח האו"ם ודוח מבקר המדינה בנושא אובדן מזון מדגישים כי הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה היא למנוע אותה מלכתחילה. כיצד ניתן לעשות זאת? כאן נכנסים לתמונה צעדים שנוגעים למערכת החקלאית. "כיום יש מצב שבתנאים מסוימים, החקלאים מעדיפים להשאיר את התוצרת בשדה ולא לקטוף אותה משיקולים כלכליים, כי המחיר שמוצע להם בעבור הסחורה לא גבוה מספיק", אומר שפון. "זה מצב של כשל שוק בענף החקלאות, ואם המדינה הייתה מתערבת ושומרת על החקלאים, הם לא היו משאירים תוצרת בשדות".
"הצלת מזון היא פתרון win-win-win - לחברה, לסביבה ולכלכלה", מסכם דוח מבקר המדינה בנושא אובדן מזון. עם זאת, קובע הדוח כי "בישראל, הנושא של אובדן המזון לא זכה עד כה להתייחסות ממשלתית כוללת ולא הוכנה תוכנית פעולה מערכתית להתמודדות עם התופעה". עד שזה יקרה, כל אחד ואחת מאתנו יכולים להתחיל את המהפכה בצעד קטן: להעמיס על הצלחת את כמות המזון המדויקת שתשביע אותנו, ולא יותר. זה גם יותר בריא.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  05/04/2016   |   עודכן:  05/04/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לא הכל אבוד
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
פג תוקף =חיידקים = מחלות ל"ת
דן ה  |  6/04/16 04:12

פורום: זווית
+
global-warming שקר המאה ה 21 !
רון ה.  |  1/06/16 08:47
+
מספיק כבר עם שטויות האלה !!!..
נפטון  |  23/05/16 12:17
+
חיל האוויר ופשעים נגד האנושות
מסעודה משדרות  |  25/12/15 05:46
+
כמטריילס או עננים זאת השאלה ?
מסעודה משדרות  |  30/05/15 07:01
 
- בקיצור פתחו מזבלה בשמים כי
הגוי..  |  21/12/15 14:17
+
Chemtrails, הערבים מתעוררים
מסעודה משדרות  |  12/12/15 08:48
+
בבקשה לא לפרסם תגובה זאת.
מסעודה משדרות  |  18/10/15 18:43
 
- למסעודה משדרות
אביב23  |  22/10/15 10:23
 
- אנסה להסביר כפי יכולתי
מסעודה משדרות  |  22/10/15 14:11
 
- מוחך אכן קודח
שוחר-שלום  |  3/11/15 09:41
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ורד אורן
כיצד להישמר מפגיעת חומרי ניקוי מסוכנים? מומחי מכון התקנים הישראלי בטיפים מיוחדים
דניאל גלילי
נרי אבנרי הצהיר כי איש תקשורת בכיר פעם אמר לו בביקור בביתו כי "פוליטיקאים ועיתונאים רבים אומרים את הדברים האלו מול המצלמות והם לא יודעים שיש משוגע בכפר-סבא שמקליט אותם"
יעקב קורי
יעקב קורי עושה חשבון נפש עם פרסום ארבעת הספרים החדשים שלו, המתארים בצד תובנות חדשות בתחומי האתיקה, הכלכלה, הצדק החברתי והכלכלי, גם הישגים, משברים ותקוות בחייו האישיים
יובל לובנשטיין
החקלאים, אשר כל דאגתם היא לנצל את הראשוניות ואת המחיר הגבוה קוטפים לא אחת את הפירות, מבלי להמתין לרמת הסוכר הנדרשת ומספקים לנו פירות אלה כשחלקם חמוץ ועפיץ
אסתר שניאורסון גרי
השנים נקפו, ותמיד קיוויתי שאני אמצא את הקבר של סבתא ובוודאי אבי הנמצא ליד כסא הכבוד, כבר ידע על כך. והנה הלא יאומן קרה. בשיחת טלפון נאמר לי, כי הקבר ישנו. בואי לעיר דוד ומשם ניקח אותך. את תיסעי אחרי רכב הביטחון של הר הזיתים והם כבר יביאו אותך אל המקום הנכון
רשימות נוספות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
סופרמרקט בלי אריזות  /  מאיה פלח
החורף שהיה: סיכום ביניים  /  אסף בן נריה
השקדייה פורחת (מוקדם)  /  ענבר שטוטמן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il