כמה פעמים יצא לכם לחפש בתוך מקרר הקפואים, הגלידות, הירקות והבצקים הקפואים, את המוצר האהוב עליכם ולא מצאתם אותו? בדיוק נגמר הטעם של הגלידה, אומרים לכם בחנות, האומנם?
איך זה שהמדף או המקרר, נראים "מרחוק" שלמים ומלאים בכל טוב, אך שמתקרבים קצת יותר ומתחילים לאתר ולקרוא את שם המוצר, מתברר לכם, שזה כמו פאטה מורגנה, נראה שזה קיים, אך לשווא.
איך קורית התופעה (לא התופעה האופטית "הרגילה", אשר מתגלה לנו בדרך כלל בנסיעה והכביש אשר אנו נוסעים עליו חם) הזאת בסופר?
מי מרוויח ומי מפסיד? איך פותרות את זאת הרשתות המסודרות?
ניהול רשתות קמעונאיות, דורש משמעת תפעולית, נוהלי עבודה סדורים ומסודרים וכמובן יעילות ביצועית. זה מתחיל בנוהל העבודה, לגבי סידור הסחורה על המדף.
החגיגה בעיצומה מי בעצם מסדר את הסחורה? האם הספק/יצרן או הרשת? לאחרונה קמו רשתות המזון והחזירו להם את השליטה על גבי המדפים, אם כי המהלך נמצא רק בראשיתו ולא אצל כל החנויות.
גם אצל הרשתות הגדולות, השליטה שנמצאת בשלבי מעבר, אינה כוללת עדיין את מקרר החלב ומקררי הקפואים ושם החגיגה בעיצומה.
מי שמסדר את הסחורה שם זה הספק, אשר "ממלא את המדף" במוצרי החברה שלו. כמובן שהוא מעדיף למלא ולסדר את המקום אשר "שייך לו" במבחר מקסימלי, אולם לא תמיד יש לו במלאי את כל הפריטים.
על-פי חוקי מרפי, בדרך כלל המוצר הטוב ביותר והנדרש ביותר, לבטח אם הוא חדש יחסית ואו בתחילת עונה ואו לפני חגים ומועדים - נמצא במחסור. במילים אחרות אז הספק/סדרן נאלץ להתמודד עם חוסרים בטעם מסוים בגלידה או במוצר מסוים של טבעול (לרוב בעקבות פרסום) ואז הוא "דוחף וממלא" את כל המקרר בשאר המוצרים, אשר הם בסדר, אך לא נדרשים.
האם נראה לכם שמישהו הרוויח ממעשה מטופש זה? הלקוח - לא, לא מצא את מבוקשו וילך לחנות אחרת. הרשת - לא, כי אין מכר, יש מלאי, וסיכוי לאובדן לקוח. הספק - בטווח המיידי כן, מעבר לזה לא, כי הוא סותם את המדף במוצרים לא נדרשים, היצרן רואה תנועה ויציאה מהמלאי ומתחיל לייצר עוד מהסחורה אשר לא נדרשת.
רוב היצרנים לא מסתמכים על יציאות ממלאי המפיץ ומחכים למכירות, קרי ליציאות מהמלאי של החנות ופועלים על פיו.
הידעת? ישנן רשתות אשר עומדות על זה, שאין למלא את המדף, אלא במוצר אשר זה מקומו. אם המוצר חסר, הן דורשות להשאיר מקום ריק ואז קל לכולם לראות שהוא אכן חסר, דבר המגביר את ערנות אנשי התפעול של החנות, או של סוכני הספק.
ישנן רשתות שגם משאירות במקום החסר, תווית ללקוח, המודיע על חוסר במוצר הספציפי בתוספת התנצלות.