הפרי הזה אהוב על כולנו ונמצא, במשך כל עונת האביב והקיץ על מדפי הפירות ברשתות השיווק ובמרכולים. הוא נולד בסין, כבר לפני אלפי שנים, נדד דרך דרך המשי לפרס, אולם את שמו קיבל בטעות בתקופתו של אלכסנדר מוקדון אשר הביא אותו לאירופה מפרס.
הוא נקרא על-ידי היוונים בשם persica ובעברית אפרסק (א-פרס-ק) (הפרי שהגיע מפרס, איך לא חשבנו על זה קודם)?
ישנם מאות זנים, אשר מתחלקים לפרי עם בשר לבן, הנקראים אפרסקים לבנים, אשר הם מתוקים באופן יחסי ולפרי עם בשר צהוב, אשר בהם דרגת החמיצות גבוהה יותר.
עמי המזרח, סין, יפן, קוריאה, לאוס, ויטנאם וטייוואן מעדיפים את הזנים הלבנים, בעוד שהאירופים והאמריקנים מעדיפים את הטעם החמצמץ, הצהוב. בישראל הזנים הלבנים מקדימים ואילו הצהובים מופיעים בהמשך.
יש לשים לב לעובדה, שפרי זה אינו מבשיל לאחר הקטיף, במילים אחרות פרי שנקטף ירוק, לא יבשיל בבית, להבדיל מעגבנייה למשל, אשר מקבלת את צבעה האדום לאחר הקטיף.
אריכות ימים האפרסק מופיע בחנויות בתוך אריזת ספק, מתוך כוונה לשמור עליו וגם לנסות למכור אותו באריזה, אולם בגלל מחירו היקר יחסית בתחילת העונה, הישראלים נוטים לברור אותו אחד אחד ולהכניסו לשקית ולא לקנות מארז שלם בקנייה.
בעמי המזרח, האפרסק הוא לא רק פרי פופולרי, אלא גם פרי עם הרבה משמעויות, אגדות, מסורות ואמונות, אשר נוצרו במהלך השנים. בסין מאמינים שהאוכל אותו יזכה לאריכות חיים.
פריחת האפרסק מוערכת מאד, משום שהיא מופיעה לפני הנצת נעלים, דבר המראה וממחיש על חיוניות, ויטליות ובגין זה על אריכות ימים.
נעשה גם שימוש נרחב בענפי האפרסק, לצורך גירוש שדים ורוחות ויש אשר מניחים אותו על הדלת כדי להגן מפני רוחות והשפעות רעות. מעץ האפרסק מכינים בעיקר דלתות, בעיקר לכניסה, וכן חלונות, בשל חוזקו ויופיו.
אחד המזיקים הגדולים לעץ הפרי ולעץ בכלל הוא חרק, המכונה, מקדח עץ האפרסק, אשר פוגע גם בעצים כמו דובדבן ושזיף. החרק קודח העץ, גורם להיחלשותו, לשבירת ענפיו ולמות העץ והוא קשה לשליטה ולהדברה, בשלב שהוא עובר תחת לקליפת העץ.
מגלעין הפרי מכינים שמן מיוחד, הנקרא שמן האפרסק, אשר משתמשים בו בתחום הקוסמטיקה ובתחום הארומתרפיה. שמן זה מגיע לכ-42% שומן וחומצות אשר מזינות את העור, מרגיעות, מאזנות ונותנות תחושה של רווחה. שמן האפרסק נמצא יעיל לטיפול באנשים עם בעיות עור כולל אקזמות ואפילו פסוריאזיס.
פרי האפרסק מכיל כ-40 קלוריות לפרי בינוני, הוא עשיר בסיבים תזונתיים, בוויטמינים A,B1,C ובאשלגן.
הרמב"ם, אוסר על אכילתו במצב בוסר, אולם מציין שפיריו הטרי, טוב לאדם בעיקר במצב אי-נוחות של מערכת העיכול. אכילת פרי חי מסייעת במצב עצירות ופרי מבושל במצב של שלשול. אולם יש אנשים אשר אכילת הפרי גורמת להם לפריחה על העור ולתחושה לא נעימה, דבר אשר מחייב הפסקת אכילתו למספר ימים. במידה והתופעה חוזרת גם לאחר אכילה נוספת, מומלץ לאנשים אלה להימנע מאכילתו ואו שתייה של נקטרים ומיצים המכילים אותו.
