דלקת עיניים היא מצב שכיח מאוד וכמעט כל אדם חווה דלקת עיניים במהלך חייו. דלקת עיניים יכולה להיות תוצאה של זיהום, תגובה לגוף זר, או תוצאה של גורמי דלקת לא זיהומיים. דלקת עיניים יכולה לנבוע מהדבקה נגיפית (וירוס), בקטריאלית (חיידקית), תגובה לאלרגנים (אלרגיה) או שאר מיקרואורגניזמים (למשל אקנטמבה). מרכיבי עדשות מגע סובלים יותר מדלקות עיניים בשל משקעים על העדשה שמהווים חומר מצע לחיידקים וכן חוסר ההיגיינה של המשתמש. דלקות לא זיהומיות בעיניים יכולות להיגרם בגלל עין יבשה או דלקת כרונית של העפעפיים. דלקת עיניים מתאפיינת בדרך כלל בנפיחות בעפעפיים, תחושת גוף זר, דמעת, אודם של הלחמית, גירוד, כאב. סימפטומים אלו פוגעים באיכות החיים ומהווים מטרד זמני. רוב דלקות העיניים מסתיימות בהחלמה מלאה וללא נזק לראייה, אך ישנם סוגי דלקות עיניים שהעדר טיפול עלול להסב נזק קבוע לראייה.
דלקת ויראלית של הלחמית סימני הדלקת: הפרשה מימית שקופה, צריבה, תחושת גוף זר, אי-נוחות. אין בד"כ כאב או ירידה בראייה.
שכיחות: גבוהה יחסית, מאוד מדבקת.
טיפול: תחליפי דמעות (דמעות מלאכותיות), ניקוי מקומי של ההפרשות, קומפרסים קרים, טיפות נוגדות דלקת (סטרואידים.
חשוב לדעת: ישנה דלקת ויראלית חריפה ומתמשכת שעלולה לערב את הקרנית (החלק השקוף בקדמת העין) ולגרום להפרעות ראייה ואי נוחות קשה. הווירוס הגורם לדלקת נקרא אדנווירוס (Adenovirus) והוא מחולל דלקות גם בדרכי הנשימה העליונות. הווירוס מאוד מדביק (בגלל היותו עמיד ביותר בסביבה) וגורם להתפרצויות של דלקות עיניים בגני ילדים, בקייטנות ובמחנות נוער, וכן במרפאות עיניים.
דלקת זו נקראת (Epidenic Keratoconjunctivitis (ECK. היא יכולה לפגוע בעין אחת או בשתי העיניים. הדלקת עלולה להדביק את הסובבים את החולה והבאים עמו במגע. השלב החריף עלול להימשך 2-4 שבועות. בהמשך ייתכן מהלך כרוני של דלקת עם תסמינים דלקתיים בקרנית שעלול להימשך שבועות ואף חודשים.
הטיפול במחלה כולל מניעה של הדבקה לסביבה (שטיפת ידיים יסודית, מגבות ומצעים נפרדים והחלפתם לעיתים תכופות, שימוש במגבות נייר, ניקוי ידיות דלת). תחליפי דמעות עשויים להעניק הקלה חולפת. במצב בו הקרנית מעורבת רופא העיניים יטפל בטיפות המכילות סטרואידים למספר ימים עד שבועות כדי להקטין את התסנינים הדלקתיים בקרנית ולמנוע נזקים והצטלקויות בטווח הארוך.
דלקת חיידקית של הלחמית סימני הדלקת: הפרשה מרובה בצבע צהוב-ירקרק, תחושת צריבה, רגישות לאור (פוטופוביה) ואי נוחות בעין.
שכיחות: נמוכה יחסית, קשורה בעדשות מגע.
טיפול: טיפות המכילות אנטיביוטיקה. ניקוי הפרשות בעזרת צמר גפן ספוג במים פושרים.
חשוב לדעת: מרבית הדלקות בלחמית אינן חיידקיות, ולכן אין צורך בהזלפת טיפות אנטיביוטיות. רק כאשר יש הפרשה מוגלתית סמיכה יש לחשוד בחיידק ולטפל באנטיביוטיקה מקומית. זיהומים השכיחים בדלקות חיידקיות של הלחמית עלולים לגרום גם לדלקת של העפעפיים. ברוב המקרים החיידקים הם סטאפילאקוקים (staphylococcal).
דלקת אלרגית של הלחמית סימני הדלקת: גרד עז בשתי העיניים, דמעת ואודם. הפרשות בעלות אופי רירי לבן.
שכיחות: גבוהה בעונות המעבר (סתיו, אביב) כשהאלרגנים מהפריחה נמצאים בסביבה. עלולה להימשך כל השנה. תיתכן דלקת אלרגית בתגובה לעדשות מגע.
טיפול: טיפות המכילות נוגדי אלרגיה (אנטי היסטמינים ומייצבי תאי מאסט), טיפות המכילות נוגדי דלקת (סטרואידים).
חשוב לדעת: דלקת אלרגית של הלחמית נפוצה מאוד באוכלוסייה - עד כ-20%. קיימת דלקת אלרגית כרונית קשה בילדים הנקראת דלקת אביבית. ברוב סוגי הדלקת האלרגית של הלחמית מופיעים גושים קטנים ובליטות בחלק הפנימי של העפעפף העליון (הנקראים פאפילות). הטיפול כולל טיפות המכילות תרופות אנטי היסטמינים ומייצבי תאי מאסט, נוגדי דלקת (סטרואידים, בעיקר סטרואידים "רכים" כדוגמת הלוטמקס או FML), וגם בתרופות המשפיעות על מערכת חיסון (אימונומודולטורים) כמו הציקלוספורין A והטקרולימוס (Tacrolimus).
דלקת עפעפיים סימני הדלקת: אודם, נפיחות בקצות העפעפיים, קשקשים על הריסים, שעורה (גוש דלקתי ממוקם בעפעף). מפריע בד"כ בזמן היקיצה ובשעות הבוקר.
שכיחות: גבוהה ביותר, בעיקר בקשישים ובמרכיבי עדשות מגע.
טיפול: דלקת העפעף עלולה לגרום ליובש בעיניים ולכן דמעות מלאכותיות יספקו הקלה, ניקוי העפעפיים והריסים מספר פעמים ביום להסרת מושבות החיידקים והקשקשים על-ידי תכשירים ייעודים או צמר גפן ספוג בשמפו תינוקות וחימום מקומי. הטיפול התרופתי כולל משחות עיניים המכילות אנטיביוטיקה, טיפות המכילות תרופות נוגדות דלקת (סטרואידים) וכדורי דוקסילין (אנטיביוטיקה הניתנת בגלל תכונות נוגדות דלקת) לתקופה ארוכה.
חשוב לדעת: דלקת העפעפיים יכולה להיגרם בגלל הפרעה בייצור התקין של השומן בבלוטות השומן של העפעפיים, או על-רקע זיהום כרוני של חיידקים (בעיקר סטאפילוקוקים). לעיתים מופיעה גוש זיהומי (הורדיאולום) או דלקתי (כלזיון) בעפעף. מדובר במצב נפוץ מאוד, שגורם לטרדה רבה, ומחייב טיפול קפדני ומתמשך.
דלקת משנית ליובש בעיניים סימני הדלקת: אודם, תחושת גוף זר, טשטוש ראייה ואי נוחות בעין. גובר בד"כ לקראת הערב ובזמן עבודה ממושכת מול מסכי מחשב. לעיתים אין כלל הפרשה. לעיתים יש דמעת תגובתית.
שכיחות: 15% באוכלוסייה, השכיחות עולה עם הגיל.
טיפול: תחליפי דמעות (דמעות מלאכותיות), תכשירים אנטי דלקתיים, תרופות אימונומודולטוריות כמו ציקלוספורין A (רסטאזיס), וטיפות המכילים סטרואידים "רכים" כמו לוטמקס או FML. במקרים קשים - חסימת פתחי הניקוז של הדמעות בעפעפיים.
חשוב לדעת: יובש בעיניים גורם לאי נוחות רבה, ולעיתים לתנודתיות באיכות הראייה. השימוש בעדשות מגע עלול להחמיר את היובש בעיניים. במהלך עבודה ממושכת מול מסך מחשב יש לעצום אחת לכמה דקות את העיניים ולאפשר לדמעות להרטיב את הקרנית). כאשר מתלווה ליובש בעיניים גם יובש בפה וכאבי פרקים יש לחשוב על תסמונת סיוגרן (מחלה אוטו-אימונית הפוגעת בעד כ-2% באוכלוסייה, בעיקר בנשים).
כיב חיידקי בקרנית סימני הדלקת: כאב עז בעין, ירידה חדה בראייה, אודם בעין, כתם לבן-צהוב בקרנית.
שכיחות: נמוכה (מספר אלפי מקרים בשנה ברחבי הארץ). פוגע במרכיבי עדשות מגע, על-רקע שימוש לא זהיר בעדשות. כ"כ על-רקע גופים זרים או חבלה בקרנית, יובש קשה בעיניים.
טיפול: מצב חרום המחייב הפנייה דחופה לחדר מיון עיניים במרכז הרפואי הקרוב. רופא העיניים יקל דגימה מהכיב לזיהוי מעבדתי של החיידק, ולאחר מכן יתחיל בטיפול בטיפות המכילות אנטיביוטיקה מרוכזת, במינון תכוף הניתן אחת לשעה סביב השעון, למשך מספר ימים.
חשוב לדעת: שימוש לא זהיר בעדשות מגע (שינה עם עדשות, שחייה עם עדשות מגע, אי-שימוש בתמיסות חיטוי לעדשות חודשיות, התקנת העדשות עם ידיים לא נקיות) הוא הגורם העיקרי לכיב חיידקי של הקרנית. לאחר החלמת הכיב תיתכן התפתחות של צלקת בקרנית שעלולה לגרום לפגיעה קשה בראייה.
דלקת בקרנית של אקנטמבה (Acanthamoeba) סימני הדלקת: כאב עז בעין, ירידה בראייה, כיב בקרנית.
שכיחות: נדיר מאוד (מקרים בודדים בשנה בכל הארץ). כמעט כל המקרים מתרחשים בקרב מרכבי עדשות מגע.
טיפול: טיפות המכילות כלורהקסידין.
חשוב לדעת: אקנטמבה נמצאת במקורות ומקווי מים מתוקים, מלוחים ובסביבה לחה. הדלקת נגרמת בגלל המגע של האקנטמבה שנפוץ מאוד במקורות מים עם עדשות המגע או המחסנית. לאקנטמבה יש יכולת להיצמד לעדשות המגע. שטיפת עדשות המגע או המחסנית במי ברז היא אחד הגורמים להדבקה. החלפת המחסנית של עדשות המגע, שימוש בתמיסות לניקוי וחיטוי של עדשות המגע עשוי למנוע את ההדבקה.
