השופט: ארז נוריאלי, בית משפט השלום בפתח תקוה המועד: יום חמישי, 3.3.2016, שעה 08:30 הנושא: תיקי מעצרים השופט ארז נוריאלי נכנס לאולם בשעה 08:45, למרות שסיבת האיחור לא ניכרת לעין. עורכי הדין מתווכחים ביניהם מי יפתח והוא ממתין בסבלנות עד שיגיעו להסכמה. נוריאלי פותח את היום במרץ רב ובדחיית דיון לבקשת המדינה, תוך שהוא מעיר שתסקיר שירות המבחן לא הגיע.
הדברים מוצאים את ביטוים גם בהחלטה שנוריאלי מכתיב ברהיטות: "בית המשפט הורה על קבלת תסקיר, ומסיבה שאינה ברורה לא הוגש לדיון היום תסקיר מעצר ואף לא התקבלה כל בקשת דחייה משירות המבחן. עד הדיון הבא יגיש שירות המבחן תסקיר מעצר, אשר יתייחס לתנאים שנקבעו". לפתע נוריאלי מודיע "אני מתנצל שנייה", יוצא ללשכה, חוזר אחרי באמת כמה שניות וממשיך בדיוק מהמקום בו הפסיק.
הסניגור מבקש שיירשם בהחלטה שהוא יוכל לטעון גם בלי תסקיר, אך נוריאלי מסרב ומסביר: "העלית את עמדתך באופן די ברור. אני לא רוצה לקבוע לשופט אחר. אם זה היה אצלי, הייתי מאפשר לך לטעון". בין לבין, ניגשת לדוכן אישה מבוגרת ובידה נייר כלשהו; נוריאלי מחייך ומשיב: "בסדר, תמתיני בבקשה".
"כשאני מדבר - אדוני מקשיב" נוריאלי פונה לעצורה, אותה הוא זוכר מהדיון הקודם: "מה שלומך, גבירתי? את נראית יותר רגועה". הסניגור מפתיע באומרו שיש לו חלופת מעצר במרכז הגמילה שבבית החולים אברבנאל. "זה קבוע לתזכורת ואדוני היה צריך להודיע לי", מעיר לו נוריאלי. "אתה רוצה לבקש ששירות המבחן יבדוק?". לא, הסניגור רוצה שנוריאלי ישחרר מיד לחלופה. "אז אדוני למעשה מפתיע את כל הנוכחים כאן ומבקש שחרור", אומר נוריאלי ברוח טובה. "אז אני רוצה קודם לעיין בחומר".
זה לוקח דקה, ומיד נראה שנוריאלי קלט את כל הפרטים החשובים. הסניגור מציג מקרים קודמים בהם בתי המשפט שחררו לאותו מרכז, אבל נוריאלי בקיא: "גם בפסיקה שאדוני מציג, עולה שבית המשפט המחוזי הורה שהמרכז ידווח על פרק הזמן שבו הוא יכול לשהות".
הסניגור מתערב ונוריאלי מעיר: "סליחה, רגע, כשאני מדבר - אדוני מקשיב. יש דברים שאני לא בטוח שהם סגורים הרמטית מכוח מה שאדוני מציג. לכן אני שואל ומציע אם לא כדאי ששירות המבחן יבדוק ויגיש לנו המלצה. אם אדוני ימשיך בעבודתו הטובה, הוא יעשה הכנה מול שירות המבחן. אומר זאת אחרת: הדברים שמוצגים כאן אינם מספקים".
נוריאלי מציע לדחות את הדיון ולקיימו במועד קרוב, אבל הסניגור מתעקש ומסביר שלשירות המבחן יכולים להידרש שבועות ארוכים להכין חוות דעת - ובינתיים מרשתו תהיה במעצר מלא. הוא גם מציע שהדוד של העצורה ילווה אותה; "כן, אני זוכר אותו מהפעם הקודמת", מגיב נוריאלי. נציג המשטרה מבקש גם הוא ששירות המבחן יבדוק את החלופה. לאחר שהסניגור משיב, נוריאלי שב ואומר:
"אדוני מתפרץ לדלת פתוחה בתיק הזה, כי כתבתי בדיון הקודם שאני מוכן לבחון [חלופת מעצר]. אני לא אתווכח עם אדוני; אני אתן החלטה. אני לא בטוח שהם [שירות המבחן] מודעים לכל הנתונים בתיק הזה [ולכן ייתכן שחוות הדעת תהיה מהירה]. בוא נשמע את הדוד, אני אתן לך משפט רק מתוך כבוד". הדוד מבקש גם הוא חלופת מעצר, ונוריאלי משיב: "אני מסכים עם כל מילה שאדוני אומר, השאלה היא רק העיתוי".
"בוא נהיה פרקטיים" נוריאלי מכתיב החלטה: "הסניגור עשה מאמצים רבים והצליח לאתר תוך פרק זמן קצר מרכז גמילה המוכן לקלוט את המשיבה. ברם, המכתב שהוגש לעיוני אינו עונה על שאלות נוספות, לרבות פרק הזמן בו יכולה המשיבה לשהות במקום, התייחסות למצבה הנפשי כפי שעולה מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה בדיון הקודם וכיוצא בזה" - הוא מפגין בקיאות למרות ריבוי התיקים.
כעת נציג המשטרה משוחח עם מישהו, ונוריאלי פונה אליו: "אדוני, תהיה אתי. זו בדיוק הנקודה. מה עמדתך? הגשתם לי בקשה לדחייה, אנחנו רוצים לקצר". הבעיה כעת היא, שהתיק העיקרי נקבע לשמיעה בנתניה, בעוד תיק המעצרים נדון כאמור בפתח תקוה. "אני רוצה להקדים. בוא נהיה פרקטיים", אומר נוריאלי לסניגור. "אני אפתור את הבעיה. תהיו רגועים, בבקשה". הוא קובע שהתסקיר יוגש עד 16.3.16 ושהתיק העיקרי יישמע בנתניה ב-5.4.16. בסיום ההחלטה זוכר נוריאלי להפנות את תשומת לב שב"ס למצבה הנפשי של העצורה, ונענה לבקשת הסניגור לקבוע שהיא תשהה במקום עליו יחליט הפסיכיאטר המחוזי.
תוך כדי, נוריאלי פונה לאשת נחשון המשוחחת עם עורך דין: "מעיין, אנחנו מקפידים על שקט באולם". אחרי דקה או שתיים, נוריאלי מוציא החוצה מישהו בקהל שדיבר: "מי שמדבר באולם שלי - יוצא. מצטער, אני לא יכול לשמוע שלושה אנשים. כשיגיע הדיון שלך - תיכנס". האיש חוזר אחרי כמה דקות, נוריאלי רואה ואינו מגיב; סביר להניח שהוא למד את הלקח. כאשר מתחילה מהומה האופיינית לאולמות מעצרים, נוריאלי משתלט עליה מיד: "אפשר להתקדם בבקשה ולשמור על שקט באולם?" - ומשתררת דממה.
"זה לא עובד ככה" התיק הבא הוא של פלשתיני שנכנס שלא כדין לרעננה. הסנגורית מסכימה למעצר עד תום ההליכים ולמעבר לתיק העיקרי. "זה רק עבירה של שהייה? אין עבר פלילי? האדון מבין עברית? בן כמה אתה?", מתקדם נוריאלי במהירות. הסנגורית מוסרת שהאיש מודה, ונוריאלי - כחוק - רוצה לשמוע את זה ממנו. נציג המשטרה מציג טיעונים לעונש בכתב, הסנגורית מתנגדת באומרה שהנאשם צריך לשמוע את הדברים ונוריאלי מסכים איתה: "אני מציע שאדוני יחזור בעל-פה על הדברים, זה לא עובד ככה".
בעוד התובע מבקש חודש מאסר בפועל בשל המצב הביטחוני, הסנגורית אומרת שזו העבירה הראשונה של האיש, שביצע אותה משום שאין לו מה לאכול. לנאשם יש אישור לעבוד במרחב התפר ומכאן, אומרת הסנגורית, שהוא אינו מהווה סיכון ביטחוני. אבל נוריאלי מגיב: "האישור שהצגת לי, גבירתי - הוא שהה מחוץ למרחב התפר".
נציג המשטרה מגיב, נוריאלי מאפשר לו כמה משפטים ואז מעיר: "מה שמעניין אותי, אדוני, זה שהדברים האלה לא מפתיעים אותך. אתה קורא מהדף ויכולת להגיד מראש. הרי המילה האחרונה היא של הנאשם". אך כאשר הנאשם מנצל זכות זו, הוא טוען שלשיטתו בכלל לא עבר על החוק. נוריאלי מאפשר לסנגור ערבי שנמצא באולם לתרגם את הדברים:
"תסביר לו שמה שהוא אומר עכשיו, לא עולה בקנה אחד עם ההודאה ששמעתי קודם. הוא מבין שהוא נכנס באופן בלתי חוקי לרעננה? גבירתי", הוא אומר לסנגורית שמנסה להתערב, "אני רוצה לשמוע את זה ממנו, שלא יישמעו אחר כך טענות שלא הבין במה מדובר". הנאשם אומר שלא ידע שמעשיו בלתי חוקיים. "אוקיי", מגיב נוריאלי. "עכשיו הוא יודע שהוא היה ברעננה בצורה בלתי חוקית?". התשובה חיובית וניתן להכתיב את גזר הדין.
נוריאלי משתמש בטקסט מוכן מראש גם לטיעונים וגם לגזר הדין, אך סוטה ממנו לרגע. "הדבר הכי חשוב לא זכרתי: ממתי הוא עצור?", הוא שואל. האיש במעצר מ-28.2.16, ונוריאלי גוזר עליו שישה ימי מאסר בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי - כך שהוא ישתחרר בסופו של יום הדיונים.
אחד הסניגורים פונה לנוריאלי במעין-טרוניה: "אין לי עצור, אבל כל הזמן מעלים עצורים, וככה אני אחכה כל היום". נוריאלי מחייך: "זה טיבו של אולם מעצרים". הסניגור: "זה קצר". נוריאלי, לסניגור אחר: "אתה רוצה להמתין? אני לא בטוח שאוכל לקבל אתכם בשעה הזאת". ואז הוא פונה לאנשי השב"ס: "אחרי זה תעשו עשר דקות הפסקה, שנוכל לפנות את האולם מהשחרורים".
השורה התחתונה: הוכחה מצוינת לכך שהאופן בו מתנהל אולם מעצרים תלוי בראש ובראשונה בשופט. נוריאלי מנהל את הדיונים ברוגע, ביעילות ובבקיאות - ומבלי לאפשר בלגן כלשהו. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9.