X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
יותר ויותר זוגות ישראלים לא מצליחים להרות ונזקקים לטיפולי פוריות שונים מחקרים חדשים מפנים אצבע מאשימה אל חומרים שמשבשים את המערכת ההורמונלית אצל גברים ושנמצאים במגוון עצום של מוצרים
▪  ▪  ▪
בכל העולם המערבי יש דיווחים על בעיות פריון, כשחלק מהזוגות המנסים להרות לא יצליחו להשיג היריון ספונטני גם אם יקבלו טיפולים שונים [צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]
בעיית פריון בגבר יכולה להיות כתוצאה מחשיפתו לחומרים בעייתיים בעבר, ולעתים אף כשהיה עדיין עובר ברחם [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

   רשימות קודמות
  לחץ סביבתי
  לא הכל אבוד
  סופרמרקט בלי אריזות
  החורף שהיה: סיכום ביניים
  השקדייה פורחת (מוקדם)

בעשורים האחרונים נראה שהדרך אל חדר הלידה רצופה קשיים. ברחבי העולם המערבי נצפית ירידה משמעותית בפוריות, מה שאומר שזוגות רבים מנסים להרות ולא מצליחים לעשות את זה. מבחינה רפואית, חוסר פוריות הוא מצב שבו אין יכולת להביא ילדים לעולם כלל, ותת-פריון (subfertility) מוגדר כחוסר יכולת להרות במשך תקופה ארוכה, בדרך כלל יותר משנה של ניסיונות. בערך 15% מכלל הזוגות לא מצליחים להשיג הריון ספונטני, אבל במקרים רבים אפשר לסייע לאנשים הסובלים מתת-פריון בעזרת טיפולים שונים או באמצעות שינויים באורח החיים.
החיפוש אחר הבעיה מתמקד תחילה באישה, אך כמעט במחצית ממקרי התת-פוריות הבעיה נמצאת אצל הגבר. כעת מתחזקות הסברות שבחלק מהמקרים האשם הוא במשבשים הורמונליים (EDCs: endocrine-disrupting compounds) שהם כמה קבוצות של כימיקלים שמשפיעים על הפעילות ההורמונלית אצל בני אדם ובעלי חיים.
חומרים אלה מחקים פעולות של הורמונים אנושיים או מעכבים את פעולתם, ובכך משבשים את הפעילות ההורמונלית התקינה בגוף. רשימת החומרים הנחשבים בעייתיים ארוכה, ואפשר למצוא בה את הביספנול איי (BPA, Bisphenol A) שנמצא במוצרי פלסטיק שונים ואת הפתלטים (Phthalates) שנמצאים ב-PVC שמהם עשויים צינורות, רצפות, נעליים, מוצרי קוסמטיקה ועוד.
חומרים מזיקים אחרים הם פרבנים (Parabens) המשמשים תוספי מזון ונמצאים במוצרי קוסמטיקה, PCBs (poly-chlorinated-biphenyls) ששימשו בעבר בתעשיות האלקטרוניקה, הבנייה, הפלסטיקה ועוד, וישנם גם דיוקסינים שהם מעכבי בעירה המבוססים על ברום, טריקלוזן שהוא חומר אנטי-מיקרוביאלי המצוי במוצרי קוסמטיקה וחומרי הדברה מוכלרים (המכילים כלור).
מזיקים גם אחרי שנים
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו מדינות שונות בעולם לאסור את השימוש בחומרים האלה, אבל חלקם עמידים ואינם מתפרקים בקלות, ואז נוטים להצטבר ברקמות שומן בגוף. הבעיה הזו נוגעת לא רק למי שנחשף לכימיקלים האלה ישירות אלא גם לכל מי שנמצא במעלה מארג המזון: יצור שבלע כמות קטנה של חומר מזיק נאכל על-ידי יצור גדול ממנו. היצור הגדול אוכל כמה עשרות יצורים קטנים, וכמויות החומר בגופו גדלות כל הזמן. היצור הגדול ממנו יאכל עוד יצורים שבגופם הצטבר חומר רעיל, ועכשיו היצור הגדול כבר אינו מסוגל להיפטר ממנו והריכוז בגופו גבוה מאוד. זו הסיבה לכך שאפשר למצוא את הכימיקלים האלה בגופם של בני אדם גם היום, עשרות שנים אחרי שהם נאסרו לשימוש.
אז עד כמה החומרים האלה מזיקים? במחקר בלגי נבדקו דגימות דם של גברים, ונמצא שרמה גבוה של חומר ההדברה המוכלר oxychlordane - שהוצא משימוש בעולם המערבי - מקושרת לסיכון גבוה פי שניים לסבול מתת-פריון, לעומת גברים שבדמם הייתה רמה נמוכה של חומר זה. רמה גבוה של מעכב בעירה על בסיס ברום BDE209 מקושרת לסיכון גבוה פי שבעה לסבול מתת-פריון. בישראל חייבים להשתמש במעכבי בעירה במוצרים רבים כמו מזרנים ורהיטים, אלא שהחומרים מבוססי הברום האלה ידועים כמסרטנים ומנסים להוציא גם אותם משימוש.
רמה גבוהה של פתלטים, טריקלוזן וביספנול A בשתן גרמו לשינויים בהורמוני מין בגברים (טסטוסטרון, LH, inhibin B). רמה גבוהה בדם יכולה להעיד על חשיפה לחומרים בעבר, בעוד שרמה גבוהה בשתן יכולה להעיד על חשיפה או כמה חשיפות שאירעו באחרונה. חשיפות עבר בהקשר של חלק מהחומרים האלה יכולות להתרחש כשהגבר עוד היה עובר ברחם, והתוצאה היא פגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה הזכרית.
לפגיעות האלה יש גם מחיר כספי עצום. כותבי מחקר שהתפרסם לפני כשנה העריכו שהנזק הכלכלי של משבשים הורמונליים בתחום הפוריות (תת-פריון ומחלות במערכות המין) באיחוד האירופי עומד על לא פחות מ-65 מיליארד שקלים בשנה (15 מיליארד אירו). המצב חמור יותר מפני שההערכה הזו מבוססת על חלק קטן מהחומרים המזיקים שהיה עליהם מידע מדעי מספק, וסביר להניח שהנזק הכלכלי גדול עוד יותר.
כדי לחשב את הנזק הכלכלי המקביל בישראל דרוש כמובן מחקר נפרד, אך אפשר להעריך באופן גס שבארץ הוא יכול להסתכם במיליארד שקלים בכל שנה. ואסור לשכוח את הסבל הנפשי של האנשים שאינם יכולים להביא ילדים לעולם, או חולים במחלות במערכות המין.
לומדים לקרוא את האותיות הקטנות
הפתרון לבעיה נשמע פשוט - לצמצם משמעותית את החשיפה למשבשים הורמונליים. דוח של ברית הבריאות והסביבה (HEAL, The Health and Environment Alliance), שלא עבר ביקורת עמיתים (peer review) אך נכתב בידי חוקרים מהאקדמיה הבריטית, מעריך שהאיחוד האירופי יכול לחסוך עד 130 מיליארד שקלים בשנה (31 מיליארד אירו) רק על-ידי הפחתת החשיפה של תושבי האיחוד לחומרים המשבשים את המערכות.
דוח זה מסתמך על כך שמלבד פגיעה בפוריות ומחלות במערכות המין, משבשים הורמונליים גורמים גם לסוגי תחלואה אחרים כמו השמנה וסוכרת המכבידים על מערכות הבריאות וגורמים מקרי מוות וסבל רבים, וייתכן שהם אף מגדילים את הסיכון לאוטיזם ולהפרעות קשב.
הבעיה היא שבעולם המודרני קשה מאוד מלהימנע לחלוטין משימוש במוצרים המכילים חומרים הפוגעים במערכות ההורמונליות בגוף. קשה לדעת אלו מוצרים מכילים אותם ולהבין אם הם מעלים את הסיכון. המחשבה שבעבר אנשים לא היו חשופים לחומרים מזיקים היא אשליה - תושבי האימפריה הרומית, למשל, הרעילו עצמם בעופרת במשך מאות שנים (היא שימשה לבניית צנרת מים, להכנת צבעי איפור וצבעים לקירות וליצירת צלחות. אובדן שפיות, חולי ומוות של כמה קיסרים מיוחסים להרעלות עורפת, ואין לדעת מה היה חלקה בתמותה בכלל האוכלוסייה) ושבטי לקטים-ציידים היו - וחלקם עדיין - חשופים לזיהום אוויר חמור מאוד מבישול על אש פתוחה. לכן, הפתרון חייב להיות מערכתי, כלומר המערכות המדעיות צריכה לזהות חומרים בעייתיים והמדינות צריכות להגביל את ייצורם ולאסור את השימוש בהם.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  20/04/2016   |   עודכן:  20/04/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שיבוש פריון
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב הודעה 
1
שיבושים בפריון
מנדלה משינקין  |  20/04/16 09:21
2
פועל יוצא משחרור הנקבה ומשעבוד
פועה  |  20/04/16 15:48
3
מה שייכת התמונה הזו לכתבה? ל"ת
למערכת  |  20/04/16 16:46
4
global-warming העובדות:
מסעודה משדרות  |  23/04/16 07:43

פורום: זווית
+
global-warming שקר המאה ה 21 !
רון ה.  |  1/06/16 08:47
+
מספיק כבר עם שטויות האלה !!!..
נפטון  |  23/05/16 12:17
+
חיל האוויר ופשעים נגד האנושות
מסעודה משדרות  |  25/12/15 05:46
+
כמטריילס או עננים זאת השאלה ?
מסעודה משדרות  |  30/05/15 07:01
 
- בקיצור פתחו מזבלה בשמים כי
הגוי..  |  21/12/15 14:17
+
Chemtrails, הערבים מתעוררים
מסעודה משדרות  |  12/12/15 08:48
+
בבקשה לא לפרסם תגובה זאת.
מסעודה משדרות  |  18/10/15 18:43
 
- למסעודה משדרות
אביב23  |  22/10/15 10:23
 
- אנסה להסביר כפי יכולתי
מסעודה משדרות  |  22/10/15 14:11
 
- מוחך אכן קודח
שוחר-שלום  |  3/11/15 09:41
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
עו"ד פיני פישלר
אריה אבנרי הותיר אחריו חלל ענק במלחמה נגד השחיתות השלטונית ולמען טוהר המידות, לצד מורשת עיתונאית ענפה שהולידה פסיקה שלומד כל סטודנט למשפטים
עליס בליטנטל
מה קורה כשארבע נשים אנגליות חוברות לשכור יחד בית על חוף אגם באיטליה, ולשכוח מכל הצרות? האם זו ההזדמנות לקחת מאהב לטיני או פתרון אחר לבריחה מהמציאות?    קומדיה בבית צבי
מתי דוד
ד"ר הרש בליץ נתן לי כרטיס ביקור שלו שבו היה רשום שמו ותוארו ומקום מגוריו במישיגן בארה"ב    בהמשך השיחה סיפר בהתרגשות שהוא יהודי, חניך תנועת "הבונים" וכי בתו היא מתנדבת באחד הקיבוצים בצפון הארץ
אלי אלון
בית פיינסטון היה בית חולים שיקומי שהוקם בשנות ה-40 לחולים במחלות ממושכות ולנכים קשים. הוא פעל בין השנים 1944 עד איחודו בשנת 1959 עם בית החולים לוינשטיין ברעננה. סיפורו של מוסד רפואי זה שלא ידוע לרבים
ד"ר דניאל מדר, ד"ר חגית אולנובסקי
את אפקט הפלצבו אתם בטח מכירים, אבל מה לגבי האפקט ההפוך? לפעמים הפחד ממפגעים סביבתיים גורם לתחלואה ומוות יותר מאשר המפגע הסביבתי עצמו
רשימות נוספות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
לא הכל אבוד  /  בן ישי דניאלי
סופרמרקט בלי אריזות  /  מאיה פלח
החורף שהיה: סיכום ביניים  /  אסף בן נריה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il