X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מבלי לדעת ובאופן לא-רצוני אנחנו נחשפים לשרידים של תרופות דרך ירקות שהושקו במי קולחין
▪  ▪  ▪
שרידי קרבמזפין נמצאו בגופם של מי שאכלו ירקות שהושקו בקולחין [צילום: AP/Matthew Mead]

המעקב הישראלי החרדתי אחר מפלס הכנרת, שאותו חווינו עד לא מזמן, התחלף לאחרונה בנשימה לרווחה ובתחושה של סיפוק. פיתוחים טכנולוגיים וחקלאיים מבית הביאו את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום המים. כשמדובר בשימוש חוזר במים, ישראל מציגה לעולם כיצד אפשר להתייעל ולחסוך כמעט כל טיפה. לפי רשות המים, 75 אחוז ממי השפכים בישראל מטוהרים לרמות המאפשרות שימוש חוזר במים לצורכי השקיה.
ההשקיה במי הקולחין חוסכת כמויות עצומות של מים בישראל מדי שנה. 50 אחוז מהמים המשמשים כיום להשקיה בישראל הם מי קולחין, שיעור גבוה בהרבה מזה של מדינות מתקדמות אחרות המתמודדות עם מחסור במים, כמו ספרד (17 אחוז) וקליפורניה, ארה"ב (שישה אחוזים).
במהלך השנים נבדקו מי הקולחין כדי לוודא שהם אינם מכילים גורמים למחלות כמו חיידקים ווירוסים. עם זאת, לאחרונה החלה הקהילה המדעית לעסוק בחששות בריאותיים נוספים, שנובעים מכך שלא כל החומרים מתפרקים במהלך הטיפול בשפכים. תרופות וחומרים פעילים שונים שעלולים להימצא במים יכולים לחדור לקרקע, ומשם לטפס במעלה שרשרת המזון אל גוף האדם דרך הפירות והירקות שאנו אוכלים.
מחקר חדש שערכה פרופ' אורה פלטיאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה מראה שהתרופה קרבמזפין, המשמשת לטיפול באפילפסיה, נמצאה בכמויות נמוכות בירקות שהושקו במי קולחין ואף בשתן של אלו שאכלו את אותם הירקות. כרגע לא ידוע על השפעה מזיקה של שרידי התרופה בירקות, אך תוצאות המחקר מאשרות את חששות החוקרים ומראות שכשאנחנו צורכים ירקות ופירות שהושקו במי קולחין, אנחנו חשופים לחומרים שנמצאו במים לפני תהליך הטיהור. תוצאות המחקר הוצגו בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים" שנערך לאחרונה בתל אביב.
שאריות תרופות בסל הקניות
מחקרה של פלטיאל צפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת Environmental Science & Technology. במחקר סופקו לקבוצה של מתנדבים סלי מזון של ירקות ועשבי תיבול. כל הסלים נרכשו מתוצרת חקלאית הזמינה בשוק. חלק מהסלים הכילו תוצרת חקלאית שעל-פי התחייבות החקלאי הושקתה במי קולחין, חלק הכילו תוצרת שעל-פי התחייבות החקלאי הושקתה במים שאינם מי קולחין וחלק תוצרת שנקנתה במרכול מבלי לדעת מראש כיצד הושקתה. בדיקת מעבדה לסלים האחרונים הראתה שחלק מתכולתם הכיל קרבמזפין - כלומר, הושקתה בקולחין - וחלק לא. עם קבלת הסל ולאורך תקופה קצרה שלאחר צריכתו, הגישו המתנדבים דגימות שתן שנבדקו במעבדה.
על-פי תוצאות המחקר, בדגימות השתן של מי שקיבלו סל מזון טרי שהושקה בקולחין, נמצאו שאריות קרבמזפין בשיעורים הגבוהים משמעותית מהקבוצות האחרות. האם אנחנו, כצרכנים, צריכים להתחיל לדאוג? "אין לנו תשובה לזה", אומרת פרופ' פלטיאל, אך מסבירה ש"הריכוזים שמצאנו בשתן בכלל לא מתקרבים לריכוזים שיתקבלו משימוש טיפולי בתרופה. הריכוז הכי גבוה שמצאנו היה נמוך פי 50 אלף מהריכוז שהיה מתקבל לו אדם היה לוקח שני כדורים פעם אחת - זה סדר הגודל". בנוסף לכך, מציינת פלטיאל ש"התרופה הזאת די בטוחה, ואנשים לוקחים אותה לאורך שונים".
חשיבות המחקר של פרופ' פלטיאל חורגת מהזיהוי של החומר הספציפי קרבמזפין בירקות ובפירות ובדגימות השתן של מי שאכלו אותן. "צריך להסתכל על זה כמודל לסוג תרופה שלא מתפרק במים, והשאלה היא מה עוד יש במים שאנו שותים ומשקים איתם, שגם לא מתפרק", היא מסבירה. "חשוב לי מאוד להדגיש את העניין של 'proof of concept' - לפי הקונספט הזה, באכילת ירק שהושקה בקולחין, אנחנו חשופים למה שהיה במים האלה. זה הקונספט וזה מה שהוכחנו".
להמשיך לאכול ירקות?
על-פי החוק במדינת ישראל, השקיה במי קולחין מותרת רק באמצעות היתר מטעם משרד הבריאות. ההנחיות להשקיה במי קולחין נקבעו תוך התחשבות במידת הסכנה שבהעברת גורמי תחלואה לגידול. כך למשל, לפי הנחיות משרד הבריאות, גידולים שאינם באים במגע עם הציבור כמו כותנה או מספוא נדרשים במעט הגבלות. לעומת זאת, גידולי ירקות הגדלים מעל הקרקע ונאכלים חי (כמו עגבנייה ומלפפון למשל) נדרשים בהגבלות רבות, ובראשן איכות מי קולחין גבוהה, חיטוי המים והגבלות על אופן ההשקיה. הנחיות משרד הבריאות כוללות גם תנאים סביבתיים שימנעו חדירה של מי הקולחין למי השתייה.
עם זאת, הבדיקות שנעשות למי הקולחין לצורך קביעת איכותם לא כוללות בחינה של נוכחות החומר קרבמזפין, שנחקר על-ידי פרופ' פלטיאל, או חומרים דומים אחרים. כך, שאריות של תרופות ושל חומרים פעילים אחרים עשויות להימצא במי הקולחין בריכוזים נמוכים.
למרות שהקונספט כבר הוכח, יש עוד הרבה מה לחקור. פרופ' פלטיאל מתכוונת להמשיך לבדוק קבוצות נחקרים אחרות שנמצאות בסיכון פוטנציאלי. "המחקר הבא יעסוק בבדיקה של אוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, ילדים, נשים בהריון וצמחונים וטבעונים, שאוכלים הרבה פירות וירקות", אומרת פלטיאל. "נרצה לראות אם נקבל רמות גבוהות יותר בקרב קבוצות הסיכון הפוטנציאליות האלו. אלה קבוצות סיכון פוטנציאליות בלבד - מפני שאנו טרם יודעים באמת אם קיים סיכון".
לסיום, מבקשת פרופ' פלטיאל להרגיע את הקוראים המודאגים ולהדגיש שלא לראות במחקרה עידוד שלא לאכול פירות וירקות, אשר מהווים מרכיב חשוב ובריא בדיאטה הישראלית. "הממצאים מסל המזון מהמרכול מרגיעים. הריכוזים שנמצאו בקרב מי שקיבלו סל מזון זה לא שונים מאוד ממי שקיבלו תוצרת שלא הושקתה במי קולחין. במרכול מוצאים פה ושם פרי או ירק שהושקו במי קולחין, אך החומרים נמהלים במזון מגידולים עם כל מיני סוגים של מים, ונראה שהחשיפה פחותה בהרבה".
המחקר של פרופ' פלטיאל מהווה הוכחה לכך שאנו צורכים חומרים זרים דרך תוצרת חקלאית המושקית במי קולחין. ייתכן שמדובר בריכוזים נמוכים כל כך עד שהשפעתם על הבריאות זניחה או לא קיימת. ובכל זאת, כנראה שיש עוד דרך ארוכה עד שנדע מה באמת מרכיב את הסלט שלנו.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  26/04/2016   |   עודכן:  26/04/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סלט ללא תרופות, בבקשה
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
מאמר אדיר, יישר כוח ! ל"ת
מסעודה משדרות  |  28/04/16 14:07

פורום: זווית
+
global-warming שקר המאה ה 21 !
רון ה.  |  1/06/16 08:47
+
מספיק כבר עם שטויות האלה !!!..
נפטון  |  23/05/16 12:17
+
חיל האוויר ופשעים נגד האנושות
מסעודה משדרות  |  25/12/15 05:46
+
כמטריילס או עננים זאת השאלה ?
מסעודה משדרות  |  30/05/15 07:01
 
- בקיצור פתחו מזבלה בשמים כי
הגוי..  |  21/12/15 14:17
+
Chemtrails, הערבים מתעוררים
מסעודה משדרות  |  12/12/15 08:48
+
בבקשה לא לפרסם תגובה זאת.
מסעודה משדרות  |  18/10/15 18:43
 
- למסעודה משדרות
אביב23  |  22/10/15 10:23
 
- אנסה להסביר כפי יכולתי
מסעודה משדרות  |  22/10/15 14:11
 
- מוחך אכן קודח
שוחר-שלום  |  3/11/15 09:41
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אמילי לנדאו, שמעון שטיין
הניסיונות האחרונים בבריסל של חברי 'המדינה האיסלאמית' לחבל ולהשיג גישה לחומרים ולידע בתחום הגרעין, מדגישים את דחיפות הצורך הניצב בפני הקהילה הבינלאומית לעשות כל שביכולתה - ברמה הלאומית, האזורית והעולמית - כדי למנוע מטרוריסטים יכולת גרעינית
עליס בליטנטל
אופרת רוק פסיכדלית המבוססת על ספרו הנודע של קורט וונגוט "בית מטבחיים 5" מקבלת ממד שונה ונועז על בימת תיאטרון האינקובטור, הודות למוזיקה הכה ייחודית של נדב ויקינסקי, שאף כתב את התמלילים להצגת האופרה, ולכתיבת המחזה של אורית גל ליכטנשטט
חיים שטנגר
לא הוד ולא הדר לה, למסעדת "סנדר", חוצה לה    זר כי יהלוך ברחוב הראשי של לוינסקי, לאחר שיחצה רחוב העלייה, בדרכו אל עומק רחוב לוינסקי ולא יביט הבט היטב דרך חלונות הזכוכית, אל עומק, לא בהכרח יבחין כי עניין לנו במסעדה
איליה ברבנר
במשך שנים איש לא הצליח למחזר בהצלחה בדלי סיגריות, שנחשבים למטרד אקולוגי גדול, אבל עכשיו חברה אמריקנית טוענת שהיא יודעת להפוך אותם לחומר רב-שימושי
דורון אלה, עודד ערן
ביקור סגנית ראש ממשלת סין בארץ, כפי שהוא מוצג ע"י סין עצמה, נועד לאפשר לסין להפיק תועלת מיכולותיה של ישראל, בעיקר בתחומי החדשנות והטכנולוגיה. אין ספק שסין רואה את ישראל יותר דרך הפריזמה של יכולותיה בתחום החדשנות מאשר בהקשר יוזמותיה של דרך המשי או הקמת הבנק להשקעות ותשתיות
רשימות נוספות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
שיבוש פריון  /  ד"ר דניאל מדר
לחץ סביבתי  /  ד"ר דניאל מדר, ד"ר חגית אולנובסקי
לא הכל אבוד  /  בן ישי דניאלי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il