מערך התעמולה הלאומי

יש לי הצעה לבנימין נתניהו: נכון שאתה לא מצליח למנות את רן ברץ לראש מערך ההסברה הלאומי? הנה פתרון שיניב תועלת כפולה - גם יאייש את התפקיד וגם יחסוך משכורת מכספי הציבור. תמנה את עמוס רגב. ואל תשכח, רגע אחרי, לשנות את שמו של התפקיד ל"ראש מערך התעמולה הלאומי". העורך הראשי של ישראל היום עושה את העבודה כבר היום, ועושה אותה היטב - אז למה שלא להפוך את זה לרשמי? תראו מה כותבים האדלסונים בעמוד הראשון (יום א', 1.5.16): "גורמים בי-ם: 'היחסים עם גרמניה מצוינים'. בישראל דוחים את הפרסום ב'דר שפיגל' על שינוי עמדה מצד הקנצלר מרקל. טוענים: 'ניסיון פנים-גרמני לסגור חשבון עם מרקל - בגלל יחסיה הקרובים עם נתניהו'". הפראבדה, בימים האדומים ביותר שלו, לא היה מנסח זאת טוב יותר. הלאה. הכותרת בעמוד 9 חוזרת על הדברים, ובידיעה עצמה מוקדשות חמש מתוך שבע הפסקאות להדיפת הפרסום בדר-שפיגל - שהוא, אגב, עיתון קצת יותר אמין מאשר הביביתון. מה שמייחד את האירוע הזה מיתר המקרים בהם ישראל היום מתפקד כשופרו של נתניהו, הוא שהפעם גם העיתון עצמו נגרר לזירה. דר-שפיגל סיפר: "מרקל כבר התרגלה. בכל פעם שהיא פוגשת את ראש ממשלת ישראל נתניהו, התוכן הסודי של השיחות מופיע כעבור כמה ימים בעיתון ישראלי. אבל הכותרת שהופיעה בעיתון ישראל היום, חינמון התומך בנתניהו, ב-16 בפברואר, הפתיעה גם את הקנצלר. 'מרקל: זה לא הזמן לפתרון שתי המדינות', הכריזה הכותרת, והעיתון טען כי זה היה המסר של מרקל בפגישה עם נתניהו. "היועצים של מרקל זעמו. ראש הממשלה הישראלי עיוות את דבריה כך שנראה כי היא תומכת במדיניותו. בפועל, מרקל הבהירה כי היא סבורה שההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים הן אסון שמונע את האפשרות העתידית להקמת מדינה פלשתינית. בהיעדר מדינה כזו, מאמינה מרקל, ישראל תהפוך למשטר אפרטהייד. נתניהו, לעומת זאת, לא נראה כמי שמתרשם מהטיעונים שלה". ומה יש לישראל היום לומר? "דברי מרקל, שנאמרו בגרמנית, תורגמו סימולטנית לעברית באוזני התקשורת הישראלית שנכחה במקום, וגם ראש הממשלה שמע את התרגום. לאחר מכן הופיעו הדברים בכל כלי התקשורת בישראל". תשובה שלא ממין העניין. דר-שפיגל לא התייחס למסיבת העיתונאים אלא לשיחות בארבע עיניים בין מרקל לנתניהו, והטענה המרכזית שלו הייתה שהפרסום בישראל היום הוציא את הדברים מהקשרם - ולכך אין מענה. לא שזה ממש משנה לחבורת רגב. את שאר הידיעה מייחדים האדלסונים לציטוט מדבריו של נתניהו בעקבות אותה פגישה עם מרקל. וכך אפוא נראית הידיעה: שלוש פסקאות קצרות על הידיעה בדר-שפיגל, שתיים ארוכות שדוחות את הדברים ועוד שתיים ארוכות שמצטטות את דבריו של נתניהו לפני שלושה חודשים. זו לא עיתונות. זו תעמולה.