משקרים לכם בפנים

בדוח מבקר המדינה בפרשת ביביטורס אין מילה וחצי מילה המצביעות על חשש לפלילים. מי שמספר לכם אחרת - כגון ynet והארץ - משקר ביודעין. זוהי מניפולציה מכוונת, שמטרתה לתחזק את הטענות כאילו בנימין נתניהו התנהג בצורה דומה לזו של אהוד אולמרט. מכאן גם הכינוי "ביביטורס", הנגזר ממשרד הנסיעות ראשונטורס שנתן את שמו לפרשה בה הואשם (וזוכה משום מה) אולמרט. המבקר יוסף שפירא מדבר על "חשש לפלילים" בהודעתו לעיתונות, ולא בדוח - שהוא המסמך היחיד שמחייב אותו. אני לא זוכר שום מקרה בו מבקר מדינה יצא לתקשורת עם משהו שלא כתוב בדוח, ואני מסקר את הדוחות כבר 25 שנה. להגיד בהודעה לעיתונות מה שלא נאמר בדוח - זו בריחה מאחריות, זה ניסיון לומר דברים מבלי להתחייב על אמיתותם, זה עיסוק בתקשורת במקום בביקורת. בהודעה לעיתונות נאמר: "מבקר המדינה מצידו המשיך את הביקורת ובמהלכה עלו סוגיות נוספות והתחדדו סוגיות קיימות המעלות חשש לפלילים. לפיכך העביר מבקר המדינה שוב בחודש מאי ובחודש דצמבר 2015 חומרים ליועץ המשפטי לממשלה. המבקר החליט לפנות מחדש ליועמ"ש (דאז), בסוגיות הנוגעות לחשש למימונים כפולים, הסטת מימונים וכן לגבי אי-בהירות לגבי התחשבנות עם חברת אל-על בגין שימוש של משפחת נתניהו בנקודות בונוס של המדינה שנוצלו לכאורה לנסיעות פרטיות. לאור בדיקת היועץ המשפטי לממשלה, בעניינים אלה ונוספים, יש סוגיות הנוגעות לנושא שמבקר המדינה מנוע מלבדוק אותן במסגרת דוח זה". כעת נראה מה כתוב בדוח, ונזכיר שוב - זהו המסמך המחייב. שפירא מדבר בו על נסיעות של נתניהו ושל רעייתו, שרה נתניהו, בשנים 2005-2003. הוא אומר במפורש, שהכללים אז היו שונים מאשר כיום; אבל את זה מצניעים מכם. הוא אומר במפורש, שנתניהו התנהג כמו שרים אחרים; אבל את זה מסתירים מכם. לדעת שפירא, מאחר שבאותה עת נתניהו היה שר האוצר - היה עליו להקפיד במיוחד שלא להיכנס לספק של טובות הנאה ולספק של עבירה על חוק המתנות. בהחלט ייתכן ששפירא צודק. אבל זה שייך לתחום האתי, לא לתחום המינהלי ובוודאי שלא לתחום הפלילי - על אחת כמה וכמה כאשר הדברים נאמרים במבט של למעלה מתריסר שנים לאחור. וזה מבלי שדיברנו על ההתיישנות: אם החשש הוא למרמה והפרת אמונים - ההתיישנות היא בת חמש שנים, שחלפו מזמן. אם החשש הוא לקבלת דבר במרמה או לשוחד - אזי היא בת עשר שנים, ולכן עשויה להוציא את העסק (או את חלקו) מהמגרש הפלילי.

מה נאמר בדוח ומה כתוב בחוק

מי שמוכר לכם ששפירא מצא - לא חושב, לא חושב, אלא מצא - חשש לפלילים, מעוות לצרכיו את מה שנאמר בדוח, כמו גם את מה שלא נאמר בו. בסוף הדוח מופיעה פסקה אחת שהיא הרלוונטית, ונביא אותה במלואה: "במהלך עבודת הביקורת בשנת 2013 הועברו ליועץ המשפטי לממשלה לבדיקתו חומרים הנוגעים להיבטים מסוימים במימון נסיעות מר נתניהו לחו"ל. בספטמבר 2014 הודיע היועץ המשפטי לממשלה ש'לא נמצא מקום לפתוח בחקירה בחשד לביצוע עבירה פלילית מצידו של מר נתניהו', ובשל כך על סיום הבדיקה שלו בעניינים אלה. "לאחר קבלת תגובות המבוקרים על טיוטת הדוח, ובמהלך עבודת השלמת הביקורת שנעשתה לאור תגובות אלה, הועברו אל היועץ המשפטי לבדיקה חומרים נוספים הנוגעים להיבטים מסוימים במימון נסיעות מר נתניהו לחו"ל, זאת בחודשים מאי ודצמבר 2015. לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הועברו אליו שוב, בד-בבד עם העברת החומרים הנוספים, החומרים שכבר הועברו אליו בשנת 2013 לבדיקתו. לאור בדיקת היועץ המשפטי לממשלה, יש סוגיות הנוגעות לנושא שאינן נדונות בדוח זה". כעת נשווה את הדברים ללשונו של סעיף 14(ג) בחוק מבקר המדינה: "העלתה הביקורת חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה; ורשאי הוא לעשות כן אם העלתה הביקורת חשש שנעברה עבירה משמעתית על-פי כל דין; היועץ המשפטי לממשלה יודיע למבקר ולוועדה [לביקורת המדינה], תוך שישה חודשים מיום שהועבר אליו העניין, על דרך טיפולו בנושא". שפירא מדבר בדוח שלו על "חומרים", לא על "חשש לפלילים" כפי שהוא אומר בהודעתו לעיתונות. מבקרי המדינה לדורותיהם ידעו היטב לומר במפורש שהם העבירו ליועץ המשפטי ממצאים לפי סעיף 14(ג). יש הבדל עצום בין ממצאים לבין "חומרים", יש הבדל עצום בין העברה לפי החוק לבין העברה סתם. ליועץ המשפטי יש יכולות וסמכויות שאין למבקר, המוגבל בבדיקה של גורמים מבוקרים. המבקר אינו יכול לכפות על גורמים פרטיים לענות לשאלותיו, בעוד המשטרה יכולה לחייב כל אדם להעיד בכל נושא (לעד אין זכות שתיקה). המבקר אינו יכול להשיג מידע המצוי מחוץ לגבולות המדינה, בעוד משרד המשפטים יכול להשיגו במסגרת הסכמים לשיתוף פעולה בין-מדינתי. כאשר מבקר המדינה רוצה לומר שהוא מצא חשש לפלילים, הוא יודע היטב כיצד לומר זאת; החוק מנחה אותו. שפירא במפורש לא בחר בדוח בניסוח הזה. הוא במפורש לא מוסר שמצא ממצאים מחשידים. הוא אומר שמצא "חומרים" שהעביר לבדיקת היועץ המשפטי. זה מה שיש בדוח, להבדיל מההודעה לעיתונות.

אם כבר, אז חצי מימון

יתרה מזאת: בדוח של שפירא יש טבלה מפורטת של הנסיעות של בני הזוג נתניהו לחו"ל בשנים 2005-2003, הכוללת את מקורות המימון של הטיסות והשהות. אם כבר, אז אין שם מימון כפול אלא חצי מימון: בחלק מן המקרים קיבלו בני הזוג מגורמים חיצוניים רק מחצית מהמימון ואפילו פחות. יש מקרה אחד, בשנת 2003, בו לדברי שפירא לא ברור מי מימן את נסיעתה של שרה נתניהו ב-11,000 דולר. זה ממש לא דומה לתעשיית הרמייה של אולמרט. שם נוצרו במכוון, במשך שנים ובקרוב ל-20 נסיעות, עודפים של למעלה מ-100,000 דולר. שם הייתה הנחיה מפורשת של אולמרט - כפי שאנחנו יודעים כיום, מפיה של שולה זקן - לדאוג למימון כפול כדי שהוא ובני משפחתו יוכלו להשתמש בהפרשים. כל זה לא קיים ב"ביביטורס" - לפחות לפי מה שנאמר בדוח המבקר. השימוש במילים "חשש לפלילים" לא יכול להכניס לפיו של המבקר מה שהוא אינו אומר בצורה מחייבת. החזרה על הצירוף הזה לא יכולה לכתוב בדוח מה שלא נאמר בו. להבא, אדוני המבקר, תהיה עקבי ותהיה חד-משמעי. אם יש לך מה להגיד - תכתוב את זה בדוחות שלך. ואם אתה לא כותב את זה בדוחות - אל תגיד את זה בכלל.