במרחק של שעה ועשר דקות טיסה, במטוס מנתב"ג לרודוס, כמעט כמו זמן הטיסה לאילת, הגענו לארץ כה שונה, מרתקת, קסומה ומרהיבה. השילוב של עתיקות בתוך עיר שחומה מרשימה עם מבצרים סובבת אותה, עם העיר החדשה, בערך בת שלושים השנה עם רחובות בהם חנויות של המותגים הנודעים, טברנות, מסעדות ואפילו קזינו (שאמרו לי שהוא לא משהו); מזג האוויר ממש בדיוק כמו בתל אביב. בהבדל אחד: ללא הלחות הגורמת לך להגיר זיעה תוך כמה דקות שאתה מחוץ למזגן. רודוס הייתה מקום חשוב אסטרטגית, שהטורקים, במיוחד סולימן המפואר, דאגו לשלוט בה, לבנות בה מסגדים רבים (כמו מסגד מוסטפה שבנה סולימן על שם בנו הבכור אותו הרג, והמצוי כיום בשיפוצים), להקים את החומה ובעזרת השליטה עליה - לפרוש את שלטונם על מרחבי הים התיכון. 500 שנות העות'מנים, הותירו באי מסורת קולינרית כה משובחת, עם תוספת מזמן שלטון האיטלקים, כשהמודרנה מעדנת, מגוונת ומוסיפה לה מכל מעדני העולם הקולינרי. זה לא המנגל והעשן שאנו רגילים לקבל בישראל ברוב המסעדות המזרחיות. לא-לא. זה המיטב שבמיטב. בחנויות תמצאו עבודות יד אמנותיות שתתקשו לא לרכוש בגלל יופיין ושימושן. כלי קרמיקה מעוטרים, מפות ומפיות ברקמות מרהיבות, תכשיטים לא קיטשיים בשלל צבעים וחומרים, אך היזהרו מזיופי תכשיטי הזהב!!! המלון בו התארחנו, RODOS PALACE, שארקיע כנראה ממלאה עם כל נוסעיה, בעל אווירה המנעימה את זמנם של הישראלים. כל הצוות המקצועי לעילא והחביב באמת, יודע מילים בעברית - כמו כל הסוחרים והמוכרנים שבחנויות העיר העתיקה הנהדרת. החדרים מרווחים, כפי שבמלונות אירופיים תקבלו רק אם תזמינו חדרים מיוחדים בגודלם ובמחירם. כאן - זה הסטנדרט. ארוחות הבוקר והערב - כולן מוגשות על גבי שולחנות עם מפות צחורות וכלים מעוצבים. מחלון המסעדה נשקפות שקיעות מרהיבות. מכיוון שלא הגענו בזמן החופשות בישראל - האורחים היו כמעט ללא ילדים, והארוחות התנהלו בסדר, בשקט ובאלגנטיות. בערבים מנגנים מוסיקאים וזמרים, והאורחים מתרווחים על ספות וכורסאות העור הנוחות, לוגמים מהמשקאות שהברמן המקסים יודע להכין כה טוב, או רוקדים להנאתם. צמוד למלון מצוי סופרמרקט שבעליו דוברי עברית רהוטה. שטחי המלון רחבים מאוד, כמו הלובים, הבר עם הברמן הנפלא, השירות המקסים, חמש בריכות השחייה היפות. אך אליה וקוץ בה: הבריכות אינן מחוממות, גם לא הבריכה המקורה. ובחודש מאי, מזג האוויר אינו מתאים לשחייה במים קרים... יש גם חדרים על המים: אתה יוצא מהחדר למרפסת מרוהטת, ומיד במדרגות הישר לבריכה פרטית. המלון מצוי במרחק נסיעה של 4 דקות לעיר במונית (שעולה 8 אירו). בקיצור הכל מענג. במכשירי הטלוויזיה אפשר לצפות בערוץ 10 ובערוץ 2 שלנו! כך שאתה לא מנותק לגמרי מהארץ. חבל רק שהמסך כה קטן, המכשירים מיושנים וברזולוציה של 3 על 4. עוד פרט שהפריע ודורש התייחסות, הוא הריח החזק הלא נעים ששורר במסדרונות המובילים לחדרים ובחדרים עצמם - שנאמר לי שמקורו כנראה בטיפול שעברו השטיחים. נו, זה אלמנט בהחלט לא נסבל. הטיולים המוצעים לאורחים למפרץ לינדוס היפהפה, לאי קטנטן ומקסים, ולמרמריס שבטורקיה - את כולם השארנו לאחרים. אנו נהנינו מאוד לטייל בסמטאות הצרות של העיר העתיקה, לבקר בבית הכנסת בן ה-500 שנה, שמהווה שריד לקהילה המפוארת שהייתה כאן, עד שכולה נלקחה על-ידי הנאצים ב-1944 היישר לאושוויץ, ושם הושמדו כמעט כולם, מלבד 150 איש ששרדו. לבית הכנסת צמוד מוזאון קטן ובו ניתן ללמוד על הקהילה היהודית וחייה ברודוס טרום המלחמה. מעניין וחובה לכל יהודי. אך גם תיירים גויים מרבים לפקוד את הפלא הזה, של אחד מבתי הכנסת הבודדים ששרדו באירופה, ואפילו תורמים ביציאה כנדבת ליבם, לאחזקת המוזאון ובית הכנסת. הביקור ברודוס מלמד אותנו על אוכלוסייה שאוהבת ישראלים, ומחכה לנו שוב ושוב חרף התנהגות חלק מהישראלים בקולניות, ואכן, נשוב. נקווה רק שלחברת ארקיע יהיו "שרוולים" בעלייה וירידה מהמטוסים, ללא ההתייגעות וחובה בשימוש במדרגות, כמו שהיה נהוג לפני עשרות שנים... ובלא הצורך להגיע לטרמינל 1, ואחר כך להתייגע בטרטור לטרמינל 3, ואז שוב לחזור לטרמינל 1 שם עולים במדרגות למטוס ארקיע. עם זאת חובה לציין את הצוות נעים ההליכות של הדיילות היפות בטיסות. להתראות רודוס. קסם של חופשה.