"כחול בוער" מאת המחזאי דיוויד גריר, העולה בבית צבי ברמת גן, לרגל שבוע הגאווה, עוסק בציד מכשפות בטייסת קרב אמריקנית, בעקבות חשד להתנהלות מינית הומוסקסואלית בין שני טייסים. החקירה הופכת לחקירה אובססיבית של אחד החוקרים, ההופך עולמות כדי לאשש את החשדות ועד לסיום המפתיע. ההצגה עלתה לראשונה בלונדון, גם בבית ליסין והייתה לסרט קולנוע לפני 3 שנים. העלילה עוסקת בטייסים טירונים השואפים להשתתף בתוכנית החלל האמריקנית. תאונה קטלנית מתרחשת ושני מטוסים נתקלים זה בזה, אחד מהטייסים מצליח להיחלץ בעוד חברו נספה. התאונה רודפת אותם, כאשר בדל של מידע מגיע לידיעתו של חוקר עקשן, המנסה להוכיח כי בין הטייסים שררה ידידות מסוג אחר וכי הייתה ביניהם קרבה אינטימית הומוסקסואלית. החקירה גולשת לסוגיות על חברות, נאמנות ואהבה והיא נפתרת דקות ספורות לפני רדת המסך כאשר מתבהרת התמונה האמיתית. גיבורי המחזה הם דן לינץ', שנותר בחיים והחוקרים מנסים לדלות ממנו אישוש לחשד בדבר זהותו המינית. וויל סטיבנסון הוא חברו לטייסת ואילו מאט בלקווד, החבר המשותף והנשוי, נהרג בתאונה. המידע שבו נפתחת החקירה מבוסס בסך הכול על מידע לפיו בילו שני החברים, דן ומאט, במועדון הומוסקסואלי. מאותו רגע נפתח ציד מכשפות חסר רחמים, המקעקע את היסודות החברתיים והמשפחתיים וגולש לסיפור אהבה בלתי אפשרי, בשל חוקי הצבא והנורמות של אותה תקופה שמסתיים בטרגדיה. מאיה שעיה ביימה ברגש רב ובכישרון את ההצגה הסולידית והטעונה הזו וליהטטה עם להקת השחקנים המשובחת שהצליחה להפיק הצגה מרגשת, נוקבת ורבת שאלות חברתיות. נדב אזולאי המוצלח מגלם את סרן דניאל (דן) לינץ' שעומד במרכז החקירה הנוקבת והבלתי נתפסת הזו. משחקו הוא משכנע מאוד, מקצועי ומרגש מאוד. רועי מלכה מגלם את החוקר קוקלי שהחקירה היא בנפשו והמוכן ללכת רחוק כדי להוכיח את החשדות, שבתקופתנו הם חסרי משמעות לחלוטין. רועי מגלם את התפקיד באורח מופלא ונהדר. שי לוי מגלם את מאט מתיו בלאקווד שבגינו נערכת החקירה ומשחקו מצוין, עדין ומרטיט. ויקטור סבג מצטיין בגילום הסרן וויל סטיבנסון ואליה בר נפלאה בגילום אשתו סוזן סטיבנסון. סנדרו זילדמן נהדר בתפקיד סגן צ'רלי והסצנה שבה הוא מתאמן בשכיבות סמיכה בסיוע עיתון גברים חושפני הוא מעולה. מיכל זיסקרוט מגישה משחק טוב מאוד בגילום תמי בלאקווד, אלמנתו של מאט. דור מיכאלי הוא החוקר "הטוב" ג'ונס, המנסה לפקוח את עיניו של עמיתו ולסגור את התיק. משחקו הוא מצויין. חן יוסף מגישה סצנה מרגשת ויפה כנאנסי ספנסר. ההצגה מורכבת מהחקירה והיא שזורה בהבלחות מהעבר על מה שאירע. עידו ריקלין תרגם בהצלחה את המחזה וארג בו כהלכה את כל הביטויים שאינם הולמים. דפנה פרץ עצבה את התלבושות היפות ובהם המדים המדויקים והצחורים. אורי מורג עצב תאורה ראויה. עידו מנור עצב את המוזיקה המוצלחת. מאיה שעיה עצבה גם את התפאורה הסמלית, אך הפרקטית שיש בה סימבוליות רבה ובין היתר מעין תיבות פנדורה ושחקים, מקלחות ואתרי אימון.