זוג חברים שלי נסעו לפולין לטיול. היא לטיול היסטוריה של שורשים. הוא לטיול היסטוריה של ארמונות פולין, אציליה ועשיריה. שניהם הסכימו שזאת ארץ מאוד זולה ולכן זללו ארוחות דשנות במסעדות וגם קנו פה ושם. התחנה האחרונה בטיולם הייתה בנמל התעופה של ורשה. הם התייצבו בתחנת החזר המכס ועמדו בתור הקצר, חמישה אנשים בסך-הכל. כולם ישראלים. התור היה מתקדם מהר, אלמלא שתי נשים די צעירות, שכל אחד מהן גררה מזוודה כבדה וצרור קבלות.
הפקידה, בלונדינית בהירה וזוהרת, ישבה זקופה ורצינית וביקשה מכל אחת לפתוח את המזוודה ולהציג את הקבלה המתאימה לכל בגד שצריך להחזיר את המע"מ שלו. התור התעכב וברכילות נשמעו תלונות על התנהגותה ה"נאצית" של הפקידה, שבדקה בדייקנות כל פריט ופריט עד ששחררה את הנשים ומזוודותיהן לעבור לחלפן שנותן כסף בחזרה.
שמענו את השיחה וראינו את הפקידה שאינה מנידה עפעף, סיפר ידידי, שחזר מתרשם מכל שכיות החמדה של הארץ עם ההיסטוריה המעניינת - מלוכנות, כיבוש, שלטון נאצי, שלטון סובייטי ועכשיו - נסיון להתאושש וגם להציג את שיקום התרבות היהודית כאן. "אבל מה שהפתיע אותנו באותו תור", המשיך, "זו פקידת המע"מ. היא לא ביקשה מאיתנו לפתוח את שני הסוודרים שקנינו וביקשנו החזר מע"מ. היא סיפרה לנו שהייתה פעמים אחדות בתל אביב והיא אוהבת את העיר הזאת ואת מזג האוויר והשמש הנהדרת. "היינו אחרונים בתור ולא מיהרנו ואז התברר לנו, שהפקידה... דוברת עברית. היא דברה בשפה נקיה, נבונה, ללא מבטא זר. מסתבר, שלמדה עברית באולפן. כאן, בארץ, באחד מביקוריה. לא, היא לא יהודיה". "אשה נחמדה", סיכם ידידי. "שמעה כל מה שאומרים בתור ולא גילתה אף בסימן, שהיא מבינה". ידידי סיכם את השיחה ב"צ'ינקוייה" והפקידה השיבה: "תודה רבה"... מסקנה, על כך נאמר הפסוק "חכמים, היזהרו בדבריכם". הוא לא כוון לישראלים טפשים.
כוחו של בלש באחרונה נתתי ספרי בלשים שלי מאת נגיו מארש, באנגלית, לידידי ישראל חובב הבלשים. הוא סיפר לי שבעבר, כשספרים באנגלית הגיעו במשורה לארץ מחמת מחסור בדוויזים, נהג ללכת לחנות של משומשים בתל אביב. חיטט שם וחיטט בחיפוש אחרי הבלשים המצויינים של אלרי קווין ו... יום אחד נגשה אליו נערה צעירה, בתה של בעלת החנות, ואמרה לו: "אנחנו רואות שאתה מחטט ומחפש ספרי בלשים. אולי אתה יודע מה לעשות נגד גנבי הספרים מהחנות"...