הפוליטיקה מאחורי תחבורה ציבורית בשבת

במחנה הציוני הגיעו להצבעה בהרכב חסר, ומי שהגיע תמך. שלי יחימוביץ', שמביעה באופן עקבי התנגדות לעבודה בשבת מטעמים סוציאליים נעדרה, כמו גם יו"ר מפלגתה יצחק הרצוג, שסבו לחם רבות נגד תחבורה ציבורית בשבת. יחימוביץ', כך מתברר, קוזזה עם ח"כ אחר שמתנגד - יגאל גואטה... ראש הממשלה בנימין נתניהו נכח בהצבעה ואץ-רץ להצביע נגד. חברת הכנסת נאוה בוקר (ליכוד), שגרפה כותרות אוהדות בתקשורת כאשר צידדה בתחבורה בשבת, השתפנה, קיפלה את זנבה והצביעה נגד ברגע המבחן. יו"ר כולנו, השר משה כחלון, נעדר מן ההצבעה יחד עם מחצית חברי סיעתו, לרבות רחל עזריה ("הייתי בפגישה") וטלי פלוסקוב, שהביעו בעבר תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת. חמשת חברי הכנסת שנכחו בהצבעה הצביעו נגד, בהתאם למשמעת הקואליציונית. חברי מרצ הצביעו כאיש אחד בעד, למעט היו"ר זהבה גלאון שנעדרה. במפלגות הערביות נוהגים שלא להצביע בנושאי דת ומדינה, אך ברשימה המשותפת חלק בחרו דווקא להצביע - רובם היו בעד הצעת החוק, ורק יוסף ג'בארין הצביע נגד. דוברו סירב להסביר מדוע. והיה אפילו ח"כ אחד שהצביע נגד המשמעת הקואליציונית. דוד אמסלם, דתי ללא כיפה, הופתע לשמוע מ-News1 כי תמך בהצעת החוק. הצבעתו בעד התבררה לו רק בדיעבד, הוא הופתע ושיגר מכתב למזכירת הכנסת בה ביקש לתקן את הצבעתו. במזכירות ביקשו שיגיש בקשה בכתב וינמק את הטעות בהצבעה. יש המייחסים לשר התחבורה כוחות-על לאפשר תחבורה ציבורית בשבת. הם נסמכים על כך שלפי התקנות הוא יכול להגדיר קו כחיוני ולתת לו היתר. אולם בנאומו במליאה, בתשובה להצעת החוק, הבהיר ישראל כ"ץ עד כמה מוגבלת סמכותו בעניין. הוא הפנה לחוק הראשי, בו נכתב כי הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם ההוראה המחייבת אותו "להתחשב ככל שניתן במסורת ישראל". במילים אחרות: רציתם שיקול מקצועי-תחבורתי? זה לא במנדט שלי, מוזמנים לנסות לשנות את החוק.

בליל שבת האחרון חידשה עיריית חולון את שירות התחבורה העירונית למקומות הבילוי. השירות החולוני החילוני בחופשת הקיץ פועל כבר מאז 2009, וחברי סיעת ש"ס ויתר המפלגות הדתית במועצת העיר יושבים בקואליציה מבלי לחולל משבר קואליציוני. לא ידעתי על כך, הודה דרעי באחד הראיונות. האם בעקבות המידע החדש יורה לחברי הסיעה במועצה לפרוש? סביר להניח שלא. מבחינת הסיעות הדתיות, יש הבדל מהותי בין מיזמי תחבורה שיתופית פרטיים בשבת לאלה של התחבורה הציבורית. מבחינתם, אין הבדל בין הפעלת תחבורה בידי המדינה לזו המופעלת בידי עירייה - שתיהן ציבוריות ונעשות מן הקופה הציבורית. בפגישת ראשי הסיעות החרדיות השבוע סוכם על בדיקת ההיבטים המשפטיים. ככל הידוע, אין מניעה משפטית להפעלת השירות כל עוד לא נגבה תשלום מן הנוסעים ונראה כי דרכי המאבק יעברו לפסים הפוליטיים. הגורמים בסוד העניינים מחפשים מתווה יצירתי לפתרון שימנע עימות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.

אבל בזמן שבסיעות הדתיות נאבקים בתחבורה העירונית הצומחת בחצר האחורית, צומחים באין מפריע גידולי פרא בערוגה שבחזית הבית - משרד התחבורה ממשיך לאשר עוד ועוד קווים שיפעלו בשבת. האחרון שבהם נפתח החודש - קו 479 של דן בדרום, חבל אשכול-ת"א, שנכון להיום מפעיל שתי נסיעות לפני צאת השבת, המוקדמת שבהן בשעה 17:30. קו זה פועל במקביל לקו 379 המאסף. במשרד התחבורה טוענים כי קו 479 הוא בסך-הכל חלופה ישירה של 379, וכדי להבחין בין הנסיעות ניתן מזהה קו שונה (מספר שונה לאותה הנסיעה בדיוק). האם בעקבות זה פחת מספר הנסיעות בקו 379? כלאם פאדי. מדיניות משרד התחבורה החדשה בתקופתו של ישראל כ"ץ ("הבת שלי מבקשת מאבא שלה אוטובוס בשבת") שונה משמעותית מזו של שרי התחבורה לדורותיהם. בעבר, קווים ישירים באותו מסלול אינם יכולים לקבל היתר על סמך היתרים שניתנו לקווים מאספים. יש לכך כמה דוגמאות. כך למשל, קווים 270 (מהיר) ו-272 (אקספרס) מנהריה לחיפה לא קיבלו היתר לנוע בשבת כפי שקיבל קו 271 (מאסף). מדובר בעוד נסיעות שמצטרפות לאלפי הנסיעות מדי שבת שנוספו בתקופתו של כ"ץ, שמצידו מתנער מאחריותו המיניסטריאלית ותולה את האחריות בפקידי משרדו. מספר הנסיעות שמפעילות הרשויות המקומיות בשבת מתגמד כאין וכאפס לעומתן. כיצד אפשר לבוא בטענות על הרשויות המקומיות על כך שהן מפרות את הסטטוס-קוו, שעה שהממשלה עצמה עושה פי מאה יותר. על כך כבר נאמר: טלו קורה מבין עיניכם.

כאשר נשאלת מחזיקת תיק התחבורה בתל אביב-יפו, מיטל להבי, מדוע לא מחקה עיריית תל אביב את עיריות הרצליה וחולון ונותנת תחבורה עירונית בשבת לתושבי העיר, היא משיבה שאין זה מתפקידה של העירייה אלא מתפקידי הממשלה והעירייה פועלת במישור זה. אולם מדובר בחצי אמת. להבי, סגנית ראש העירייה, יודעת כי ההסכם הקואליציוני שחתם רון חולדאי עם הסיעות הדתיות בקואליציה העירונית אוסר על כך במפורש. בהסכם הקואליציוני עם חזית דתית מאוחדת - המפד"ל, יהדות התורה, אלי אמינוב והשכונות, מיום 2 בדצמבר 2008, מוסכם לשמור על הסטטוס-קוו בשבת. אם למישהו עלה רעיון לעגל פינות בכל הקשור לתחבורה ציבורית, בא סעיף 3 בהסכם וקובע באופן חד-משמעי: "הנהלת העירייה לא תסבסד ולא תהיה מעורבת במישרין ובעקיפין בשירותי ההסעות לים או לכל מקום אחר בשבתות ובחגי ישראל". יותר ברור מזה - אין. להבי היא חברת מועצה מטעם סיעת מרצ. היא נחשבת דמות מתונה יחסית שלא אוהבת לחרחר מלחמות. מבחינתה, אין צורך באוטובוסים בשבת ואפשר בהחלט להסתפק במוניות שירות. במשך שנים ישבה לצידה במועצה תמר זנדברג, שלימים עברה מהמישור המוניציפלי לזה הארצי. ביום שלישי הקרוב היא צפויה לכנס את השדולה לעידוד התחבורה הציבורית ולשיפורה, בראשותה ובראשות ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, לדון בנושא התחבורה הציבורית בשבת. כדי לקדם את הנושא, מבקשת זנדברג לצייר את העניין ככזה שאינו נוגע לסטטוס-קוו וכאילו מדובר רק בעניין תחבורתי-חברתי. זנדברג מקפידה להדגיש כי גם היא אינה מעוניינת בשירות מלא בימי חול (כאילו שבמדינות אחרות בעולם יש שירות מלא בימי שבתון...) ובסך-הכל מדובר על שירות מצומצם, שלא ינוע בשכונות דתיות מובהקות (אך כן יפעל בשכונות מעורבות...). לב הוויכוח בין זנדברג ומרצ לסיעות הדתיות, הוא על צביון המדינה - מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. זנדברג מבקשת להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה מבלי להצהיר על כך בגלוי, בין היתר תוך קידום יוזמות מקומיות וניסיון לתעתע ולטשטש את נקודות המחלוקת באופן שיביא לשינוי צביון המדינה. כל האמצעים כשרים.

אחד האמצעים למאבק תומכי התחבורה הציבורית בשבת הוא סקרים. אחת לכמה זמן מפרסמת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון סקר המראה עד כמה תומך הציבור בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. מן הסקר עולה כאילו רוב הדתיים בכלל בעד תחבורה ציבורית בשבת. פתי מאמין לכל דבר. עמותת חדו"ש שמקדמת תחבורה ציבורית בשבת מוציאה סקר שעולה ממנו כאילו הדתיים בעד תחבורה ציבורית בשבת. מה השלב הבא? עמותת שמאל שתוציא סקר שרוב הימנים בעד בוז'י לראשות הממשלה? שארגון משתמשי הקנביס יוציא סקר כאילו הרוב בעד שימוש בסמים קלים? לא יזיק להפעיל קצת מחשבה. כבודם של סקרי חדו"ש במקומם מונח, הום מוצלחים הרבה יותר מסקרים אחרים בשוק. החמצתו בסקר הנוכחי היא שלא הבדיל בין אוטובוסים למוניות שמותר להן לפעול לפי הסטטוס-קוו. מכון מסקר הוא מכון בלתי תלוי המתמחה בסקרים בציבור הדתי. מן הסקר שפרסם לפני כשנה עולים ממצאים הפוכים מהם עולה שרק מיעוט קטן (15%) תומך בתחבורה ציבורית לאזורים חילוניים מובהקים. רוצה לשכנע בנחיצות תחבורה ציבורית בשבת? אין בעיה. כל עוד אתה עושה זאת בדרכים ישרות בלי סקרים שמסלפים את המציאות. אחד הגורמים לעיוות השיח בנושא הוא מרבית כלי התקשורת, ששכחו את תפקידם העיתונאי לשקף את חילוקי הדעות בנושא. כפי שהוכחתי במחקר שערכתי אשתקד וניתח מעל 100 דיווחים תקשורתיים, עורכי תוכניות ומגישים רבים בחרו צד ומקדמים תחבורה ציבורית בשבת. הם מרבים לראיין את התומכים בתחבורה בשבת כאשר מנגד ניתן ייצוג דל למתנגדים. גם השאלות מלטפות ונמנע בהן בירור מעמיק של הסוגיה. המגמה לנסות להכתיב דעות פסולה, ועל הצופים והמאזינים להביע מחאה על כך.

בדצמבר 2015 החליטה הממשלה להקים צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, שידון בין היתר בבחינת אפשרות קביעת יום ראשון כיום מנוחה נוסף. לצוות הוקצו 180 ימי עבודה שאותם ניצל לקיום 5 דיונים בלבד! בסופם, כך על-פי העיתונאי עקיבא וויס מאתר בחדרי חרדים, אחת ההצעות שהונחו על שולחן הוועדה היא אימוץ אמנת גביזון-מדן, המציעה סגירת עסקים בשבת, אבל פתיחת מוסדות תרבות בשבת כתחליף, וכן הפעלת תחבורה ציבורית לשירות המבלים והנופשים. להצעה זו מתנגדים בחריפות מנכ"ל משרד הפנים אורנה הוזמן-בכור ומנכ"ל המשרד לשירותי דת עודד פלוס. ועדת המנכ"לים לא פתחה את שעריה לציבור, לא קראה לו להביע את דעתו ולא פרסמה דרכי התקשרות. היא הסתפקה בשמיעת עמדת הוועדה למען השבת ובעלי מכולות מתל אביב. האמנה אותה ניסחו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן מקובלת על מנסחיה ועל עוד כמה אחרים, אך מכלול הבעיות בתוכה גורם להתנגדות עזה אליה הן בציבור החילוני והן בציבור הדתי, שהאמנה מבקשת מהם לוותר על נושאים עקרוניים עבורם.

אשר לפרק התחבורה הציבורית באמנה, הצעת חוק שתוגש בימים הקרובים בידי חברי הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד), רחל עזריה (כולנו), מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ומיקי זוהר (ליכוד), מבקשת לעגן את רוח האמנה בחקיקה. במקור, ביקש זוהר לבטל את התחבורה הציבורית ולהסתפק בתחבורה עירונית על-חשבון העירייה. במקור, הוא גם רצה שרק רוב מיוחס של שני-שלישים ממועצת העיר יקבע, ובתמורה יושבת המסחר לחלוטין. מהר מאוד מצא את עצמו מתקפל ונאלץ להסכים להשארת התחבורה הציבורית, להחליף את הרוב המיוחס בסקר צרכים, לאפשר כנראה גביית תשלום ולהמשך המסחר בשבת בערים. דוד בן-גוריון, לוּ היה חי היום, אפשר להניח שהיה מתנגד להצעת החוק. בן-גוריון גרס שאין לקשור בין הסטטוס-קוו הנוהג בתחבורה הציבורית לכל תחום אחר הקשור לצביון השבת בתחומי העבודה, המסחר וכיו"ב. רבים אגב סבורים בטעות כי הסכם הסטטוס-קוו שנחתם ב-1947 הוא זה שמכוחו הושבתה התחבורה הציבורית לאורך השנים, ולא היא. בשנים הראשונות של המדינה לא עסק הסטטוס-קוו בתחבורה, ורק בעת ניסוח ההסכם הקואליציוני הובהר שהוא חל רק לגבי הפעלת אוטובוסים בחיפה. כך או כך, המילה האחרונה טרם נאמרה, ובשבועות הקרובים צפויה ההתנצחות בין הצדדים לעלות שלב ואולי אף להגיע לפתחו של בג"ץ.