רמת-טיומקין - המושב הרביזיוניסטי שנעלם

דומה כי רק מעטים יודעים כי היה קיים בארץ מושב בשם רמת טיומקין וגם אלה שיודעים או שמעו על קיומו של מושב זה, ספק אם מכירים תולדותיו וסיפורו: מושב רמת טיומקין הוקם על-ידי אגודה בשם "הארגון הרביזיוניסטי החקלאי" שנוסדה בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת. לאחר שהאגודה נרשמה ואושרה על-ידי השלטונות פנתה למוסדות המיישבים כמו הסוכנות, קק"ל וביקשה הקצאת קרקע וסיוע לשם הקמת ישוב חקלאי. הבקשה אושרה ולחברי האגודה הוצעה קרקע באזור תל מונד, אולם חברי האגודה דחו ההצעה ודרשו שטח ליד המושבה נתניה שהייתה אז בתהליך פיתוח והתרחבות. לבסוף אושרה בקשתם לקבל קרקע ליד נתניה ולהקים עליו מושב. ראשיתו של המושב ומי היה זאב טיומקין השם שנבחר למושב החדש הוא רמת טיומקין על שם המנהיג הציוני זאב (ולדימיר) טיומקין (1861- 1927) טיומקין נולד באוקריאנה רוסיה והיה בין מייסדי אגודת "חובבי ציון" ברוסיה. הוא נמנה עם ראשוני התומכים בהרצל, והשתתף בקונגרסים ציוניים מטעם יהדות אוקראינה. טיומקין נמלט מן המהפכה הבולשביקית לברלין, ובשנת 1920 התיישב בפריז והצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית. לאחר אישור הקמת המושב החלו מתארגנות בחסות "הארגון הרביזיוניסטי החקלאי" קבוצות מועמדים להתיישבות .המועמדים היו אנשי קבוצת "מנורה", בית"רים שעלו מלטביה ובית"רים יוצאי המושב יבניאל וכן בודדים. באוקטובר 1932 התכנסה אסיפת היסוד למושב החדש. הקק"ל רכשה עבור המושב החדש כ-1400 דונם באזור הכפר הערבי אום אל חלד. הוחל במדידות ובחפירת באר. עד מהרה הגיעו למקום ערבים מכפר אום-חלאד ומכפרים נוספים באזור וטענו כי השטח הוא בבעלותם. הם סתמו את הבאר והתנפלו על החופרים. פרצו קטטות, מהלומות והתכתשויות והיו גם פצועים משני הצדדים. אנשי המושב הציבו שומר חמוש ברובה, גרשון שץ (גֵגָה) שמו, כדי שישמור על המקום .באחת הפעמים כשהוזעקה המשטרה הבריטית להתערב בסכסוך ולהפריד בן הניצים גילתה את הרובה שהוסתר והשומר נעצר ונכלא בכלא בשכם. לבסוף חולץ השומר ממעצרו לאחר ששולם עבורו קנס. מספרים כי את כספי הקנס העביר גואל האדמות המיתולוגי יהושוע חנקין. העיתונות דאז ובניהם עיתונים כמו "דבר", "דואר היום", "המשקיף" ונוספים סיקרו בהרחבה יחסית את הקמת המושב הרביזיוניסטי ואת סכסוך הקרקעות בין מתיישבי מושב רמת טיומקין לערביי הסביבה. הסכסוך הגיע להתדיינות משפטית בבית המשפט בטול-כרם וזה פסק שמתוך 1400 הדונם שקק"ל רכשה עבור מתיישבי רמת-טיומקין, 400 דונם בלבד שייכים למתיישבי רמת טיומקין והם בבעלותם החוקית, ואילו שאר הקרקע כ-1000 דונם שייכים לערבים שהתגוררו בכפרים באזור . בשלב ראשון הקימו המתיישבים במקום צריף משותף ולידו כמה אוהלים. בתחילה התיישבו במקום כ-12 משפחות. השטח גודר והוחל בבניית המושב ובעיבוד החלקות. כמה מבעלי החלקות התגוררו בנתניה בשכירות עד שיבנה להם צריף מגורים במקום. החיים לא היו קלים, חשמל לא היה ובקושי מים ותחלופת התושבים הייתה גבוה. רבים באו ועזבו כלעומת שבאו. כאילו לא די בכך סבלו התושבים מהתנכלויות מצד השכנים הערבים שלא השלימו עם הקמתו של הישוב החדש. המוסדות המיישבים בהם שלטו אז כידוע אנשי מפא"י והסתדרות העובדים לא התלהבו לסייע למושב הרביזיוניסטי, כפי שסייעו לישובים אחרים המזוהים עם תנועתם, והדבר עיכב התפתחות המושב . כדי לסייע לתושבי מושב רמת- טיומקין הקימה תנועת בית"ר במתחם המושב פלוגת עבודה(פלוגת גיוס) של בית"ר חלק מחבריה הצטרפו בהמשך כחברים במושב. וכך מתאר עיתון "דבר" מיום ה' 6 באפריל 1933את ראשיתו של המושב: "לא הרחק מנתניה הונח יסוד לנקודה, ישוב של קבוצה רבזיונסטים "רמת טיומקין ע"ש ז.טיומקין. נחפר באר .לפני כחודש עלה חלק מחברי המושב על האדמה. הוקמו שלושה צריפים. הנקודה היא ל-25 משפחה בשטח כללי של 400 דונם. באותו מקום נמצא גם מחנה של פלוגת בריתאים (הכוונה כנראה לבית"ריים, א.א). בשנותיו הראשונות של המושב התגוררו המתיישבים בצריפים וזאת בשל הקשיים לקבל רישיון משלטונות המנדט הבריטי לבנות במקום מבני בלוקים וגם היו קשיים כספיים. בהמשך, חובר המושב לרשת החשמל, נבנה מפעל מים בהשקעה כספית גדולה, הוחל בנטיעת פרדסים והוקמו משקי עזר ואף רפתות ולולים. נולדו ילדים והמושב החל להתפתח אם כי ההתפתחות הייתה בקצב איטי. חלק ניכר מהילדים במושב למדו בבית הספר "תחכמוני" בנתניה שהיה בית הספר ששירת את השכונות בנתניה זכרונות ילדות של בן המושב יעקב צור בן המושב רמת טיומקין בנם של הלל צור שהיה במשך שנים חבר ועד המושב ושל שולמית לבית משפחת סלוצקי מנהלל, חקר את תולדות המושב וכתב זיכרונות על ילדותו במושב . יעקב מספר על ילדות מיוחדת במינה במושב עם המון חיים קרובים לטבע, עם הרבה חופש ממגבלות, עם חיי חברה עשירים. "חיינו בצניעות רבה מבחינה חומרית ולא ידענו תפנוקים ומותרות, אבל זה לא היה חסר" מספר צור. צור מספר: נהגנו לשחק תמיד בחוץ. לא פעם בגלל מספר הילדים הקטן בישוב והצורך להרכיב קבוצת מחניים וכדורגל, נוצר מצב שבני שלוש עשרה שיחקו עם בני עשר ותשע, ואפילו בני שמונה ושבע. והסתדרנו למרות פערי הגילים הגדולים. זירת המשחקים שלנו הייתה - ברחוב השקט, בשדות, בפרדסים. בין המשחקים שנהגנו לשחק: מחבואים, מחבואי לילה, שוטרים וגנבים, "הנדס אפ", סימני דרך, שני דגלים, הקפות, מקלות, סוס ארוך, עמודו, קפיצה בחבל, קלאס, בלורות למיניהן ועוד." היינו בונים סוכות נסתרות בצמרות של עצים ומבלים שם זמן לא מועט, מספר יעקב צור. בלילות היינו שומעים, במעט פחד, את התנים המייללים שהיו מגיחים מהפרדסים. וכמובן את קרקורי הצפרדעים. בסיס מרכזי של האצ"ל מושב רמת טיומקין היה בסיס מרכזי לארגון הצבאי האצ"ל במשך כל שנות קיומו. בחצרותיה ובפרדסיה של רמת טיומקין היו טמונים מחסני נשק מקומיים וארציים. פרדסי רמת-טיומקין בסיס התארגנות ללוחמי האצ"ל ליציאה לפעולה או לחזרה ממנה המקום על בתיו וצריפיו שימש בסיס גיוס ואימונים בו הוכשרו מפקדים ולוחמים-בסיס בו אורגנו ומימנו יצאו לוחמי האצ"ל למבצעי הקרב השונים במלחמתם נגד השלטון הבריטי והפורעים הערבים". הבריטים לא פעם פשטו על המושב, הטילו עוצר וביצעו חיפושים בבתים ובחצרות. רבים מחברי המושב לקחו חלק בפעילות האצ"ל. רבים מהם נלקחו לתקופות ארוכות למחנות מעצר ובתי סוהר כמו מחנה מזרע, כלא עכו, לטרון, עתלית, והמשפחות נותרו במצב קשה. היו חברי מושב שאף הוגלו ע"י הבריטים לאפריקה. לאריתריאה ולסודן. ביולי 1947 נחטפו ונתלו למוות בחורשה בנתניה שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על-ידי האצ"ל כתגובה לתליית שלוש לוחמי אצ"ל ע"י הבריטים בכלא עכו. בעקבות תליית הסרג'נטים הטילו הבריטים עוצר בהקיף נרחב על ישובים רבים. באופן טיבעי החשדות לביצוע או סיוע בתליית הסרג'נטים והשנאה והזעם הופנו כנגד תושבי רמת-טיומקין, והם חשו מאוימים ובסכנה לפגיעה בהם. הן מצד השלטון הבריטי והן מצד אנשי הישוב היהודי בארץ. הבריטים פשטו על מושב רמת טיומקין, עברו מבית לבית ערכו חיפושים מדוקדקים ואף עקרו מרצפות בניסיון לאתר כלי נשק מוחבאים. רבים מחברי המושב נעצרו והועברו לבית המעצר בלטרון. כאמור לא הייתה זו הפעם הראשונה שהבריטים פושטים על המושב. פשיטות של הבריטים, חקירות ומעצרי תושבי המושב היו דבר שיגרתי וליוו את המושב לאורך שנותיו. בספטמבר 1947 מתפרסמת בעיתון "המשקיף" (12.9.1947) ידיעה בזו הלשון: "בשעה 11:30 בלילה תקפה קבוצת צעירים יהודים שמנתה כ-70 איש מזוינים באלות גומי ומקלות מסומרים את בתי המושב" כאשר רוב הגברים במושב נמצאים במעצר בלטרון .גם עיתונים נוספים פרסמו ידיעה על האירוע זה. ועד המושב רמת טיומקין פירסם כרוז גינוי ומחאה על ההתקפה הנפשעת על בתי התושבים במושב. כעבור מספר ימים מתפרסמת בתגובה לכרוז בעיתון "על המשמר" הודעת ועד ארגון ההגנה וזה לשונה: "הכרוז שפורסם ע"י ועד מושב רמת-טיומקין הנו מסכת שקרים שחוברה במתכוון על-ידי ממשיכי מסורת הכזב. בבוא הזמן תפורסם האמת." בשנת 1947 הקים האצ"ל מחנה אימונים גדול בפרדסי המושב אליו רוכזו לוחמים רבים. הוקמו אוהלים ובית האריזה הפך למטבח וחדר אוכל ואף נערך מסדר גלוי של לוחמי האצ"ל לבושים במדים. אורח הכבוד במסדר היה מפקד האצ"ל מנחם בגין. יעקב צור בן המושב מספר בזיכרונותיו, כי במסדר צפו גם כמה מילדי המושב. והתרגשות למראה המסדר הגלוי של לוחמי האצ"ל לבושי המדים והמפקד הראשי מנחם בגין אחזה בכולם. בערב פסח תש"ח, אפריל 1948 נערך במחנה סדר ציבורי גדול, ואחריו יצאו מהמחנה קבוצות הלוחמים למבצע כיבוש יפו. כחודש לאחר מכן הוכרזה מדינת ישראל. סופו של המושב זמן קצר לאחר הקמת המדינה ותוך זמן קצר יחסית אי-שם בתחילת שנות ה-50 "נבלע" - נטמע המושב החקלאי רמת טיומקין בעיר נתניה שהרחיבה והגדילה מאוד שטח שיפוטה המושב סופח רישמית לעיר נתניה איבד את צביונו החקלאי והפך לשכונה עירונית לכל דבר-שכונת רמת טיומקין. בוגריו של המושב אחד המתגוררים במושב היה חיים מגורי כהן שהיה לימים חבר כנסת. בנו אמנון מגורי כהן שגדל והתחנך במושב נהרג בינואר 1965 בצרפת בתאונת דרכים יחד איתו נהרגה בתאונה רעייתו חנה מגורי כהן שהייתה עובדת שגרירות ישראל בפריז. "בוגרת" נוספת של המושב שהתגוררה בתחומו היא אשרה אלקיים-רונן-אחת הכוראוגרפית והרקדניות הבולטות בעולם המחול הישראלי . מעיון בעיתונות דאז וארכיונים ניתן להרכיב רשימה של אנשים שהתגוררו בעבר במושב או בתחומו לאורך שנותיו חלקם היו חברי פלוגת בית"ר בן המתגוררים במושב: עובדיה אלקיים, אליעזר ברמן, הלל ושולמית צור, צבי ברמן, פנחס גוטרמן, אליעזר שיפוני, שמעון שיפוני, חיים רמשן, צבי טיקוצקי, משה קריספין, משה מולדבסקי חיים בנאי, אליהו תמרקין, רחמים ושרה אהרוני (מזרחי), יעקב ודבורה אברמוביץ' וקצרה היריעה מלכלול את כולם.