בפאתיו המערביים של קיבוץ עין חרוד-מאוחד בלב שדות חקלאיים לא הרחק מצומת יששכר שבעמק חרוד, שוכנות, נחבאות משהו, שתי בריכות ביוב פתוחות סמוכות אחת לשנייה. המשתרעות על שטח כולל של כ-5-6 דונם. רבים, אף מקרב תושבי האזור לא יודעים כלל על קיומן של בריכות אלו וזאת בשל הימצאותן בלב שדות חקלאים, במקום שאיש וכמעט ואינו עובר ובשל היותן מוקפות בצמחי גמא ומקנה המסתירים את הבריכות.
מים עכורים מאוד וצחנת צואת פרות נתקלתי בבריכות אלה באופן מיקרי בדרכי לביקור בבית העלמין עין חרוד מאוחד. לא ידעתי על קיומן. הבריכות נמצאות כ-900 מטרים ממערב לבית העלמין זה. ממבט ממרחק על הבריכות נדמה לך כי המדובר בעוד בריכות דגים המצויות בשפע באזור, אולם כשאתה קרב אליהן מתברר לך כי אין אלו בריכות דגים גם לא בריכות אגירת מים להשקיה, אלא מדובר בסוג של בריכות ביוב פתוחות המזכירות במראה שלהן ביצות ביוב לכל דבר, ממש כפי שנראות בתמונות משדות העמק בשנות ה-20.
המחזה הנגלה למבקר בבריכות הביוב הללו לא מלבב: המים עכורים בצורה קיצונית וריח צחנה חזק של צואת פרות נידף מהם (כמושבניק אני יודע לזהות את הריח). ממבט ראשוני נראה כי מדובר במים עומדים אולם ייתכן שלא כך הדבר וקיימת זרימה מתמדת כלשהי. הבריכות כאמור מוקפות כמעט מכל עבריהן בצמחי גומא בגובה מטר ואף יותר.
מהן בדיוק בריכות הביוב הפתוחות? מהן בדיוק בריכות אלו? מאין מגיעים אליה השפכים. ומהו מקור צחנת צואת הפרות שנידף מהן ובעיקר אילו צעדים ננקטים כדי למנוע נזקים סביבתיים ובריאותיים העלולים להיגרם מבריכות הביוב הפתוחות.
פניתי כדי לברר שאלות אלו ליהודה ביטון מנהל מחלקת התברואה של המועצה אזורית גלבוע שבתחום שיפוטה נמצאות הבריכות. ביטון אומר לי כי הוא מכיר את הבריכות, אבל הסביר לי כי הטיפול בבריכות אלה הן באחריות תאגיד "קולחי הגלבוע" והפנה אותי לאבי ימין מנהל התיפעול והאחזקה של תאגיד "קולחי הגלבוע". ימין אומר לי כי האחריות הישירה על תפעול בריכות הביוב הללו הוא על קיבוץ עין חרוד והפנה אותי לאדם בשם מרדכי לצטר מקיבוץ עין חרוד איחוד המטפל באופן ישיר מטעם קיבוצו בבריכות הביוב. ימין מסביר לי, כי הברכות הללו הן למעשה בריכות חמצון ומוזרמים אליהם שפכים של קיבוץ עין חרוד. לדבריו הקיבוץ צריך לשאוב או שואב את מי הביוב במשאבה לבריכה שנמצאת ממזרח לבריכות ומשם הם מועברים למכון לטיהור שפכים(מט"ש) בית שאן.
מרדכי לצטר חבר קיבוץ עין חרוד איחוד המטפל בנושא הביוב והשפכים בקיבוץ עין חרוד אומר לי כי מדובר בבריכות ישנות "אנו מתכוונים לייבש את שתי בריכות הביוב הללו. ומזה כבר אנו מעבירים את מי השפכים שלנו למט"ש בית שאן".
חשש לזיהום ולדגירת יתושים באופן טבעי בריכות ביוב/מים פתוחות שמוזרמים אליהם מי שפכין, דשנים וכימיקלים, שיירי תרופות, מי שטיפת רפתות ועוד כהנה וכהנה חומרים לא ידידותיים לסביבה, עלולים לזהם הקרקע, מי התהום והנחלים. בריכות אלו עלולות גם להוות חממה אידיאלית ומדגרה ליתושים. ולכן חשוב פיקוח וטיפול צמוד ומקצועי בבריכות מסוג זה. יצוין כי את אזור הגלבוע עפולה ועמק יזרעאל פוקדות כמעט מדי שנה מכת יתושים נושאות נגיפים שונים, העלולים לגרום למחלה בבני אדם, ביניהם נקבות יתוש הטיגריס האסייני נושאות נגיפים שונים, העלולים לגרום למחלה בבני אדם, ביניהם את נגיף קדחת הנילוס המערבי. התושבים באזור נקראים מדי שנה באופן קבוע על-ידי הרשויות המקומיות לא להשאיר בבתיהם או בחצרותיהם מים עומדים.
הגוף הארצי האחראי לנהלי פיקוח וטיפול בבריכות הביוב הוא המשרד להגנת הסביבה. ניסיון שנים עברו, מגלה כי המשרד להגנת הסביבה ידע להיאבק ולדרוש בנחישות מפעלים ובתי עסק קטנים ולהסיר מפגעים סביבתיים אך לא תמיד היה נחוש להסרת מפגעים סביבתיים במפעלים גדולים, וקיבוצים חזקים מקושרים.
אין אני טוען כי הטיפול בבריכות ביוב הפתוחות שבפאתי עין חרוד מאוחד לא ראוי ולא נעשה לפי התקנים והנהלים שקבע המשרד להגנת הסביבה. ואיני מאשים אף אחד. עם זאת לנוכח מראה המים בבריכות הביוב הפתוחות, צחנת צואת הפרות החזקה הנידפת מהן, וסימנים נוספים בשטח ראוי שיוגבר הפיקוח מצד כל הגופים המעורבים בטיפול בברכות הללו וגם תושבי האזור ושוחרי איכות הסביבה מוזמנים להגיע למקום להתרשם, לשאול שאלות להעמיק ולחקור. אם מדובר בבריכות חימצון הם צרכים לשאול אילו שיטות לטיהור המים ולפירוק החומר האורגני המצוי בשפכים ננקטות בבריכות ביוב אלה. האם הבריכות מודברות מרוססות ברעלים כאלה ואחרים. אגב בביקור בבריכות ראיתי צב בנוני בגודלו בפאתי הבריכה כך שיש גם טבע חי ב"ביצה השחורה".
