X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
כלוב מחזור בירושלים. רוב הפלסטיק יגיע לסין [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
לאן הולך הפלסטיק שלנו?
כשאנחנו משליכים בקבוק פלסטיק לכלוב המִחזור אנחנו מרגישים שעזרנו למנוע פגיעה בסביבה, אבל התמונה האמיתית של מִחזור הפלסטיק מסובכת הרבה יותר
לא משתלם
שוק מִחזור הפלסטיק מתאפיין בחוסר יציבות, שנובע, בין השאר, מכך שמחיר הפלסטיק שאינו ממוחזר נגזר ממחיר הנפט, שנמצא בירידה בשנים האחרונות. המחיר הנמוך של הנפט מביא לכך שמִחזור הפלסטיק נעשה לא-כדאי מבחינה כלכלית

   רשימות קודמות
  מכוערים, אבל אופטימיים
  אוקיינוס בריא, אדם בריא
  פעילות בזיהום גבוה
  התחזית המדאיגה של הבית הלבן
  הים עולה מהר משחשבנו

רוצים להשתתף בניסוי? בשעה הקרובה השתדלו שלא להשתמש במוצר מפלסטיק. סביר מאוד להניח שתוך כמה דקות תגלו שנכשלתם. אין יום שבו אנחנו לא משתמשים במוצרים שעשויים פלסטיק. הפלסטיק נפוץ כל כך בשל עלותו הנמוכה ותכונותיו השימושיות הרבות: עמידות בפני כימיקלים, בידודם, אי-הולכה חשמלית ויחס משקל-חוזק גבוה. לצד יתרונות אלה, הפלסטיק הוא מטרד סביבתי משמעותי, בין היתר, בשל איכותם הנמוכה של תוצרי המִחזור, שמתאימים לשימוש חוזר יחיד בלבד. בשעה ששיעור המִחזור העולמי של מתכות ונייר הוא מעל 50 אחוז, הרי שבשנת 2013 נאספו למִחזור רק 14 אחוז מכלל אריזות הפלסטיק המיוצרות בעולם. שאר האריזות מוטמנות בקרקע (כ-40 אחוז), זולגות ממערכות איסוף הפסולת לסביבה (32 אחוז) או מומרות לאנרגיה על-ידי טיפול במבערות (14 אחוז). מובן שכל החלופות האלו יוצרות בעיות סביבתיות.
גלגולו של בקבוק
במאמר חדש שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" נבדק המצב הריאלי של תחום מִחזור הפלסטיק בישראל. מדיניות הטיפול בפסולת בישראל נותנת עדיפות למִחזור על פני הטמנה. מדיניות זו מקודמת על-ידי היטל ההטמנה, חוק הפיקדון על בקבוקי משקה וחוק האריזות, שבזכותם עומד שיעור איסוף בקבוקי המשקה תחת חוק הפיקדון, נכון לשנת 2015, על 78 אחוז, ושיעור איסוף בקבוקי המשקה המשפחתיים עומד על כ-54 אחוז. לכאורה, מדובר בנתונים מעודדים, משום שהם מעידים על עמידה ביעדי האיסוף לפי חוק הפיקדון, אך למעשה הבקבוקים מהווים רק כ-12-7.6 אחוז מפסולת אריזות הפלסטיק. בנוסף, עצם העובדה שאוספים את הבקבוקים לא מעידה בהכרח על כך שמטפלים בהם באופן שבאמת מסייע לסביבה.
ללא נתונים רשמיים על כמויות פסולת הפלסטיק שמיוצאת מישראל, יש להניח שהמצב בארץ אינו שונה מהותית מהמצב באיחוד האירופי. מאירופה מיוצאים כ-46 אחוזים מפסולת הפלסטיק שנאספת בה למִחזור, וכ-87 אחוזים ממנה מגיעים לסין, יבואנית פסולת הפלסטיק הגדולה בעולם. הסיבות המרכזיות לכך הן תעריפי השילוח הנמוכים לסין והעלות הנמוכה יחסית של כוח האדם בסין. התוצאה היא שפסולת הפלסטיק לא מנוצלת במקום שהיא נוצרת, ולכן אינה מביא לחיסכון מקומי בשימוש בחומרי גלם.
שווה למחזר?
למרות החשיבות הגבוהה המיוחסת למִחזור כאמצעי לצמצום ההטמנה בקרקע, בפועל, מאריזות הפלסטיק הממוחזרות מייצרים מוצרים באיכות נמוכה, שלרוב לא ניתן למחזרם שוב. דוגמה לכך הן אריזות שאינן מיועדות למזון, שמהוות מעל ל-30 אחוז ממוצרי הפלסטיק שממוחזר בסין. כך, למעשה, הפלסטיק הממוחזר משמש אותנו למַחזור חיים נוסף אחד בלבד, ואז מגיע להטמנה, לטיפול, כגון שרֵפה לאנרגיה, או זולג ממערכות האיסוף לסביבה. באופן זה, הרווח לסביבה מתהליך מִחזור זה אינו גדול במיוחד.
שוק מִחזור הפלסטיק מתאפיין בחוסר יציבות, שנובע, בין השאר, מכך שמחיר הפלסטיק שאינו ממוחזר נגזר ממחיר הנפט, שנמצא בירידה בשנים האחרונות. המחיר הנמוך של הנפט מביא לכך שמִחזור הפלסטיק נעשה לא-כדאי מבחינה כלכלית. ב-2015, למשל, היה מחיר פלסטיק חדש מסוג PET (שממנו מייצרים, למשל, בקבוקי משקה) נמוך ממחיר PET ממוחזר. ניתן להניח שאם התנאים לא ישתנו, תשתית המִחזור של מפעלים ועסקים תצטמצם משמעותית. בארה"ב ניתן כבר לראות סימנים ראשונים לכך, וחלק ניכר מהפלסטיק שנאסף למִחזור יגיע למרבה הצער למטמנות או פשוט ייזרק לים.
אם כך, האם יש טעם להמשיך לרכז את המאמצים באיסוף אריזות פלסטיק ולהעמיד את המִחזור כמטרה עיקרית? בשיטה הנהוגה בישראל האחריות של יצרניות המזון והמשקאות מסתכמת באיסוף, שגם הציבור משתתף בו, ובמסירת הפסולת ל"ממחזר". באופן זה, לא נוצרים תמריצים למציאת פתרונות הולמים לפסולת שנאספת. עדות ברורה לכך הוא הפער הגדול בין אחוז מכלי המשקה שנאספים במסגרת חוק הפיקדון ובכלובי המִחזור של אל"ה, לעומת שיעור המִחזור של כלל פסולת אריזות הפלסטיק, המוערך ב-15-12 אחוז בלבד. חשוב מכך, לא נוצרים תמריצים להפחית את כמויות הפלסטיק המיוצרות והנצרכות. מה שקורה בהמשך מַחזור החיים של פסולת האריזות הוא מעין "שגר ושכח".
למעשה, כשהמשתמשים משליכים את הבקבוק לכלוב או מחזירים אותו לקבלת פיקדון, הם מרגישים שהביאו את האריזה ל"חוף מבטחים" ובזאת תרמו למניעת פגיעה בסביבה. אך המשך ההתמקדות בפעולות איסוף ובחתירה לעמידה ביעדי המִחזור בלבד, לא יביא לשינוי המיוחל - צמצום ההשפעות של פסולת הפלסטיק על הסביבה. מתברר שאם נמשיך לצרוך פלסטיק ולטפל בו כפי שאנו עושים כיום, בשנת 2050 ישתווה משקל פסולת אריזות הפלסטיק באוקיינוסים למשקל הדגים בהם. מחקר שבחן את נוכחות פסולת הפלסטיק אצל דגים בים התיכון, מצא שאריות פלסטיק בבטנם של כ-18 אחוז מהדגים שנדגמו. שאריות אלה משחררות כימיקלים רעילים לרקמות הדגים, שחלק מהם הם דגי מאכל שעלולים להגיע לצלחת שלנו.
חדשנות והוליסטיות
אז מה עושים? האתגרים והבעיות בתחום פסולת אריזות הפלסטיק מחייבים מדיניות ייעודית לפסולת זו, שתביא בחשבון את הייחודיות של הפלסטיק בהשוואה לחומרים אחרים. מדיניות זו צריכה לעודד את היצרנים להקטין את היקף השימוש באריזות למוצריהם ולספק מוצרים באריזות המכילות אחוז גבוה של חומר ממוחזר או כאלה שמתכלות באופן סביבתי. כמו-כן, יש לעודד, בישראל ובעולם, חדשנות בתחום ייצור האריזות, כמו אריזות שניתן למחזר מספר רב של פעמים באופן איכותי או כאלה העשויות מחומרים סביבתיים יותר, כמו בקבוק מתכלה מבוסס אצות שפיתח המעצב האיסלנדי ארי ג'והנסון. יותר מכל, נדרשת גישה הוליסטית של שיתוף פעולה בין התעשיה, הממשלה והאקדמיה לשם מציאת פתרונות שיפחיתו משמעותית את פסולת הפלסטיק ואת השפעותיה השליליות על הסביבה.

סרטון שמציג את הבקבוק המתכלה של ארי ג'והנסון

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  12/07/2016   |   עודכן:  12/07/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לאן הולך הפלסטיק שלנו?
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
הכתבה ממוחזרת לעוסה מידי
א.כ  |  14/07/16 16:15

פורום: זווית
+
global-warming שקר המאה ה 21 !
רון ה.  |  1/06/16 08:47
+
מספיק כבר עם שטויות האלה !!!..
נפטון  |  23/05/16 12:17
+
חיל האוויר ופשעים נגד האנושות
מסעודה משדרות  |  25/12/15 05:46
+
כמטריילס או עננים זאת השאלה ?
מסעודה משדרות  |  30/05/15 07:01
 
- בקיצור פתחו מזבלה בשמים כי
הגוי..  |  21/12/15 14:17
+
Chemtrails, הערבים מתעוררים
מסעודה משדרות  |  12/12/15 08:48
+
בבקשה לא לפרסם תגובה זאת.
מסעודה משדרות  |  18/10/15 18:43
 
- למסעודה משדרות
אביב23  |  22/10/15 10:23
 
- אנסה להסביר כפי יכולתי
מסעודה משדרות  |  22/10/15 14:11
 
- מוחך אכן קודח
שוחר-שלום  |  3/11/15 09:41
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
עפר דרורי
הספר מביא מידע רחב הן על הצד הטכנולוגי של מערכת הנשק, על שיתופי הפעולה שעשו חברות ישראליות וגם על התחרות ביניהם, והן על הצד "הפוליטי" שגם בו עמדה המערכת למבחן
יורם שוייצר
למרות הכישלונות הצבאיים של 'המדינה האיסלאמית' והכרסום באזורי שליטתה, עדיין עומדים לרשותה ולרשות בעלי בריתה משאבים טריטוריאליים, כלכליים והון אנושי נרחבים ביותר. יידרשו עוד משאבים רבים, צבאיים, כלכליים, דיפלומטיים ומשפטיים, כדי לבלום אותה ואת השפעותיה ההרסניות בזירה המזרח תיכונית והגלובלית
עליס בליטנטל
אדן פון הורבאט זכה לתהילה עולמית במחזהו מ-1931 "אגדות מיערות וינה"    סטודיו יורם לוינשטיין מעלה את הצגת בוגרי הסטודיו של השנה כ"רימייק" לעיבודה ותרגומה של דפנה זילברג, למקור שהיה עבודת הגמר שלה בבימוי ב-2013 ועלה באוניברסיטת תל אביב
יהודה קונפורטס
מנכ"ל מפלגת העבודה, גלעד רבינוביץ', מבכירי ענף ההיי-טק, מסביר כיצד משווקים אידיאולוגיה וערכים בעידן הדיגיטלי, ומדוע חצה את הקווים מהמגזר העסקי לעולם הפוליטי
אלי אלון
בית העלמין עין חרוד מאוחד מבודל בצורה ברורה ובולטת, אולי יותר מבתי עלמין קיבוצים אחרים    שטח בית העלמין עין חרוד מאוחד, קטן יחסית ומספר קבריו לא עולה להערכתי על כמה מאות בודדות
רשימות נוספות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
מכוערים, אבל אופטימיים  /  מאיה פלח
אוקיינוס בריא, אדם בריא  /  מאיה פלח
פעילות בזיהום גבוה  /  מאיה פלח
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il