רבים שואלים אותי אם גירושין בשלום באמת אפשריים, או שמדובר בחלומות באספמיה. האמת היא, שאני לא מפסיק להיות מופתע משאלות שכאלה ומהמונולוגים שבאים לאחריהן. אותם אנשים שמספרים לי על עצמם, שהם מאמינים בתקשורת מקרבת ושהם לא מאמינים באלימות מכל סוג, אומרים באותה נשימה ובדרך מאוד משכנעת, שאם מתגרשים - אין דרך אחרת לעשות זאת מלבד במלחמה משפטית.
מהר מאוד אני מגלה שלכל אחד מאותם אנשים, יש סיפור אישי שלו או של אדם מסביבתו הקרובה. סיפור כואב שקיבע את המחשבה שגירושין חייבים להתבצע במלחמה בבית המשפט. מכנה משותף נוסף שכמעט תמיד עולה מהסיפורים הללו הוא, שאותה מלחמת גירושין פגעה בילדים, עלתה ממון רב והתוצאה הסופית לא טובה לאף אחד מהצדדים.
ובכל זאת, על-אף העובדה שכולם מסכימים שמלחמות גירושין בבית המשפט הם עניין נוראי, הרי שכאשר עולה אפשרות לנהל את הגירושין בדרך אחרת, דרך שפגיעותיה הרגשיות והכלכליות קטנות בהרבה, אנשים מסרבים להאמין.
הליכי גירושין מורכבים משני אספקטים שלא ניתן להפריד ביניהם. האספקט הראשון הוא זה המוכר לכולם, והוא כולל עיסוק בכל הנושאים הפרקטיים הקשורים למציאות החיים של הצדדים לאחר הגירושין. בין היתר עוסקים בחלק זה בקבלת ההחלטות הכלכליות הנוגעות לרכוש שנצבר במהלך הנישואין, ולאלו הקשורות לחינוכם ולגידולם של הילדים בשני בתים. חלק זה של הגירושין מרובה בפרטים קטנים, שרק לאחר שיקבלו מענה מספק, יוכלו הצדדים להתחיל ולייצר לעצמם מציאות חיים ברורה ובטוחה.
על אף העיסוק האינטנסיבי באספקט זה של הגירושין, זהו אינו החלק הקשה שלהם. האספקט השני של הגירושין הוא זה שהופך את הגירושין לקשים ומורכבים - האספקט הרגשי. פסיכולוגים נוטים לתאר את התחושות אותם חשים אנשים שנמצאים במשבר גירושין, כתחושות של אבלות ואובדן של בן זוג. הקושי הרגשי העוטף כל שלב בהליך הגירושין, הוא זה שמייצר את מלחמות הגירושין, והוא זה שגורם להורים נורמטיביים לבצע מהלכים שפוגעים באופן ישיר בהם ובילדיהם.
הדרך להתגרש בשלום דורשת משני הצדדים, בראש ובראשונה, שלא להתעלם מהאספקטים הרגשיים של הגירושין. כל עוד בני הזוג לא מצליחים לנהל דיאלוג רציף שאינו מושפע באופן קיצוני מתחושות הכעס, הנקם והאבלות, אין באמת יכולת להגיע להסכמות בכל הקשור להיבטים הפרטיים של הגירושין.
בשונה מהחשיבה המוטעת והנפוצה, לא באמת ניתן להגיע לפתרונות טכניים ישימים מבלי ש"פורקים" את מה שבבטן. הליך הגישור בגירושין נועד לענות על צרכיהם המלאים של שני הצדדים. הגישור עושה זאת בעזרת תהליך המשלב ניהול מו"מ על נושאים טכניים, תוך כדי נתינת מקום להיבטים ולצרכים הרגשיים של שני הצדדים ושל ילדיהם. מתוך התהליך, שנמשך שבועות עד חודשים ספורים (תלוי ברמת האמוציות), מבינים המתגרשים שהמשפחה תמשיך להיות משפחה גם אחרי הגירושין, ושאין באמת דרך להמשיך הלאה בחיים בלא שהגירושין יעברו בשלום ובמינימום נזק וכאב לבני הזוג ולילדיהם.
