ביקורו של שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בישראל, לאחר תשע שנים שלא ביקר בהן שר חוץ מצרי בישראל, חשף טפח ממה שמתרחש מאחורי הקלעים בין ישראל לבין מדינות ערב המתונות. לישראל יש ערוצים ישירים עם מצרים, ירדן, סעודיה ומדינות המפרץ והיא מבשלת עימן את כינוסה של ועידת שלום אזורית, שמאיימת להנחית את מכת המוות הסופית על היוזמה הצרפתית.
כל המהלכים האלה הם למורת רוחה של הרש"פ והעומד בראשה. מחמוד עבאס מתנהל כמי שכפאו שד. הוא איננו יכול לסרב למדינות ערב, ובמיוחד לנשיא עבד אלפתאח א-סיסי, והוא נאלץ לשתף פעולה עם היוזמה המצרית בעל כורחו.
עבאס חושש מאוד שהיוזמה המצרית תטרפד את כל האסטרטגיה שלו בשנים האחרונות של בינאום הסכסוך עם ישראל, גרירתה לפורומים הבינלאומיים ועידוד החרם נגדה. לכן עדיין לא השיב בחיוב להצעה המצרית לארח מפגש פסגה משולשת בקהיר ביחד עם הנשיא המצרי א-סיסי וראש הממשלה נתניהו.
על-פי מקורות פלשתיניים, המצרים בוחנים את האפשרות לצרף למפגש הזה גם את עבדאללה
מלך ירדן. עבאס עדיין לא השיב רשמית לרעיון הפסגה המשולשת בקהיר, אך אחד מבכירי תנועת פתח, עבאס זכי, שהוא חבר הוועדה המרכזית, טוען כי הרש"פ דחתה את הרעיון של מפגש משולש.
על-פי דיווח בעיתון "ראי אליום" ב-14 ביולי, אמר זכי כי "ההליכה למשא-ומתן ישיר היא מתן לגיטימציה לכיבוש להריגת פלשתינים. לא נלך למשא-ומתן ישיר עם הכיבוש ללא קביעת זמן קצוב למשא-ומתן".
עבאס חושש שקידומה של היוזמה המצרית ונכונותו לשתף עימה פעולה יהפכו אותה לתחליף ליוזמה הצרפתית. מצרים אומנם טוענת כי היא בעד היוזמה הצרפתית וכי אין סתירה בין היוזמה הזו לבין יוזמתו של הנשיא א-סיסי אולם מדובר ב"מס שפתיים". לכל הצדדים ברור שדינה של ועידה אזורית בקהיר שתשיק משא-ומתן ישיר בין ישראל לפלשתינים איננו כדינה של ועידה בינלאומית בפריז שמטרתה לנסות ולכפות פתרון על ישראל.
על-פי מקורות מדיניים בירושלים, ישראל מוכנה למפגש פסגה משולש בקהיר וחידוש המשא-ומתן הישיר עם הרש"פ ללא תנאים מוקדמים, אך עמדתה של הרש"פ איננה ידועה עד כה.
על-פי מקורות בכירים בתנועת פתח, למחמוד עבאס יש כמה תנאים לפני שיתן את הסכמתו להנעת היוזמה המצרית:
א. הודעה ישראלית על הפסקת הבנייה בהתנחלויות;
ב. שחרור האסירים הביטחוניים, חברי תנועת פתח, שנעצרו בידי ישראל לפני החתימה על
הסכם אוסלו ב-1993.
ג. צעדים ישראלים לבניית אמון בשטחי הגדה, הסרת הסגרים והמחסומים, הקלות כלכליות וכו'.
ד. הודעה ישראלית כי היא מקבלת את ההחלטות הבינלאומיות בדבר הקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67' ופתרון בעיית הפליטים.
אלה הם תנאי הפתיחה של עבאס. אולם גם הוא יודע כי מצרים לא תוכל להפעיל לחץ על ישראל לקבל אותם, במיוחד בכל הקשור להפסקת הבנייה בהתנחלויות. מדובר בנושא רגיש שמסכן את המשך קיומה של הקואליציה בישראל, וראש הממשלה נתניהו לא יוכל להסכים לכך.
עבאס ייאלץ להתגמש. החשש שלו הוא שהוא ייאלץ להגיע לקהיר או לשארם א-שיח' לפגישת פסגה משולשת עם הנשיא המצרי א-סיסי וראש הממשלה נתניהו מבלי שקיבל כל תמורה לפני כן. אז הוא ייאלץ להסביר מדוע הסכים עכשיו לפגישה כזו לאחר שדחה בעבר את כל ההצעות לקיימה.
מצרים קיבלה מישראל "אור ירוק" לקדם את יוזמתו של הנשיא א-סיסי. גם עבאס נתן למצרים, מחוסר ברירה, את "האור הירוק", אך הוא חושש שמושכות המשא-ומתן עלולות להישמט מידיו ולעבור לידיהן של מדינות ערב. קהיר רואה ביוזמת א-סיסי הזדמנות לחזור למעמדה הקודם כמובילה העיקרית מבין מדינות ערב לפתרון הבעיה הפלשתינית, לאחר שאיבדה אותו בשנים האחרונות בגלל התהפוכות הפנימיות במדינה. הנשיא לא יתן למחמוד עבאס לקלקל לו את ההצגה.
מצרים צפויה להטיל את כל כובד משקלה על עבאס לשתף פעולה באופן מלא עם היוזמה. א-סיסי מרגיש ששלטונו מספיק יציב כדי להוביל את היוזמה הזו, שהוא רואה בה הזדמנות היסטורית, ועל-פי מקורות פלשתיניים הוא הבטיח לעבאס כי היעד הסופי של היוזמה הוא הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצדה של מדינת ישראל ולא שום דבר פחות מכך.
עבאס ייאלץ, ככל הנראה, לזרום עם יוזמתו של הנשיא א-סיסי. הוא ינסה לעשות באמצעות המהלך הזה את מה שעשה ראש הממשלה
אהוד ברק ל
יאסר ערפאת במפגש קמפ דיויד בשנת 2000, אז חשף ברק את סרבנותו של ערפאת באמצעות הנשיא קלינטון. עבאס ינסה לחשוף את "פניו האמיתיות" של נתניהו באמצעות הנשיא המצרי.
היוזמה המצרית מחזירה לסדר היום הבינלאומי את הבעיה הפלשתינית, לאחר היעדרות ממושכת ממנו. מקורות באש"ף טוענים כי בסופו של דבר ההיסטוריה מוכיחה שגם מדינות ערב לא הצליחו לכפות על הפלשתינים שום פתרון שהם התנגדו לו. כך יהיה גם הפעם, עבאס ישתף פעולה עם היוזמה המצרית, אך לא יסכים לסטות מ"הקווים האדומים" של הפלשתינים דהיינו הקמת מדינה פלשתינית עצמאית בקווי 67' שבירתה מזרח ירושלים ופתרון בעיית הפליטים.
