בית העלמין היהודי ביפו, נוסד בשנת ת"ר 1940 לערך ונועד לשמש את תושבי הקהילה היהודית ביפו שעד פתיחתו הביאו את מתיהם לקבורה בהר הזיתים בירושלים הרחוקה ולאחר מכן בפתח תקוה. הוא משתרע על שטח של כ-7.5 דונם. צורתו אליפטית. הערכה היא כי במקום כ-2,000 קברים. על-פי נתונים שפורסמו באתר חברה קדישא קיימות מצבות רק מעל כ-805 מהם. רבות מהמצבות "נעלמו" אבדו סביר להניח שחלק מהם נבזזו לאורך השנים. אני מקצוע סבורים כי קברים נוספים מסתתרים במתחם בית העלמין בתילי עפר מתחת לשיחים בבית העלמין.
תחילתו של בית העלמין היהודי ביפו על-פי דעה אחת היה בשנת תקצ"ד 1834 כאשר רכשה עדת הספרדים חלקת שדה ביפו להקמת בית עלמין יהודי בעיר - למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים. אולם היו לא מעט תושבים שהעדיפו להיקבר בירושלים או באחת מארבע ערי הקודש מאחר שיפו מבחינה הילכתית ומבחינת קדושתה לא נחשבה בתחומי ארץ ישראל. יהושוע לא כבש אותה, גולי בבל לא שבו אליה ותמיד ישבו בה נוכרים. הקבורה במקום על-פי הרישומים החלה למעשה בשנת 1839, ומועד זה נחשב לראשיתה של החברה קדישא בעיר. המצבה הראשונה בבית-הקברות הישן, היא ככל הנראה של
משה נסים כהן, משנת הת"ר -.1840 בית עלמין זה היה פעיל באופן רשמי עד שנת תר"פ (1920) אולם למעשה נכרו בהמשך עוד מספר מצומצם של קברים.
בשנות 1903-1902, פרצה מגפת כולרה ביפו, השלטונות הטורקיים אסרו מטעמים רפואיים לקבור את מתי הכולירה בבתי-הקברות אשר בתוך העיר. המושל נתן ליהודים, שטח קבורה חליפי בחולות רחוק מהעיר צפונה (טרומפלדור) שיהפוך לימים לבית העלמין טרומפלדור של תל אביב ולערבים נתן את גבעת עבד אל-נאבי ("גן-העצמאות").
בין האישים הקבורים במקום נמנים רבים ממייסדי יפו ודמויות בולטות נוספות בהן: רבי אהרון עזריאל שהיה מגדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים ונפטר ב-1879 הרב נסים יעקב סוריזון, שהיה רב בקהילת יפו בראשית שנות השלושים של המאה ה-19. משה יעקב בלטנר ממייסדי היישוב היהודי ביפו, שנפטר ב-1865 רבי משה אלקיים, יחיאל בכר, חכם אברהם שלוש שנפטר ב-1858, הרב יוסף ארווץ, חיים יהושע גולדברג (חיים בקר) המוכתר האשכנזי הראשון של העדה היהודית ביפו. אהרון מויאל, חכם יוסף שמחון - המורה הראשון לעברית בבית הספר של כי"ח ביפו, הרב יצחק אלבז שנפטר בשנת 1889, מאיר מטלון בנו של אהרון מטלון, יעקב הלוי שהיה אחראי לאספקת המזון לצבאו של איברהים פחה. הרב יוסף רפאל בן נון רב העדה הספרדית ביפו שנפטר בשנת 1905, שמעון מויאל שנפטר בשנת 1915, שלמה אבולעפיה. הרב משה בינשטוק שנפטר בשנת 1894, ישראל שמחון שהיה הממונה על הפרדס של השר משה מונטיפיורי. ככל הידוע אחרון הנקברים בבית העלמין ביפו היה ישעיהו גור מנהל השירותים הווטרינריים של מדינת ישראל בנו של מחבר המילון הגדול יהודה גרזובסקי שנפטר ב-1.6.1986. גור ביקש להיקבר בבית עלמין זה ובקשתו כובדה.
עוד בין הקבורים בבית העלמין ביפו: הרבנית רוזה עוזיאל אשתו הראשונה של הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. רוזה היא סבתו, של העיתונאי והפובליציסט מאיר עוזיאל. מצבת קבר שנשמרה היטב או אולי חודשה היא מצבת קברה של חנה נייגו השוכנת במרכזו של בית העלמין ביפו. איש ידיעת הארץ, עופר רגב כותב לי: "חנה מיטראני נייגו ילידת אדריאנופול, הייתה רעייתו של של יוסף נייגו מנהל מקווה ישראל בזכותה ביקר ד"ר הרצל במקווה ישראל". לדבריו של רגב הוא זכה אף לראיין את נכדה של חנה נייגו.
בבית העלמין ביפו קבורים רבים מפועלי מושבות העלייה הראשונה שחלו ונפטרו בבית החולים ביפו ונטמנו בבית הקברות, חלקם ללא מצבה. בביקורי בבית העלמין העתקתי שמות ממצבות הקברים במקום. סביר להניח שלחלקם יש בארץ צאצאי משפחה ואולי הם אינם מודעים לכך שקרובי משפחתם קבורים ביפו. הנה כמה משמות הקבורים: ר' טוביה ב"ר יהושוע הלוי חצרוני דברוצקי נפטר בתרס"ג. שלמה ב"ר יוסף אביקציץ נפטר בתרס"ה .
יוסף שפירא מהעיר לאמזע ברוסיה נפטר בתרנ"ח. "האישה איידל בת ר' יצחק שמש, שנפטרה "בדמי ימיה לתוגת הוריה וילדיה" בתרנ"ח. הבחור שמואל עקיבא בן הרב צבי בערקעוויטש (יתכן ברקוביץ) מעקרון. "האישה החשובה שרה מחברון בת ר' חיים הכהן שוב" שנפטרה בתרנ"ד. מסעוד אזולאי נפטר בתרס"ו. והרשימה עוד ארוכה. לא תמיד הכיתוב על המצבות ברור ולעיתים דהוי ויתכן שנפלה בעת שהעתקתי את השמות מהמצבות טעות באות כזו או אחרת.
רבים אולי לא יודעים שביפו בניגוד לישובים רבים אחרים הנהיגו בראשית היישוב רישום מסודר ודייקני של הנפטרים על-פי אלפא-ביתא פנימית מפליאה, ותאריך מותם ושמותיהם, שמחה רנד סמנכ"ל החברה קדישא בתל אביב יפו שלח אלי העתק של העמוד הראשון בספר הנפטרים של החברה קדישא של יפו. להלן הרשימה של הנפטרים בדף זה ושנת פטירתם או קבורתם:
רוזנטאל שמואל יהושוע העשיל-תר"ב, ארזי משה רחמים הכהן-תר"ו, אזולאי שלמה ב"ר בכר מימון-תר"ז, פרומקין זאב וולף ב"ר משה ארי'-תר"ט, גליפיליטי שמואל-תרי"ג, סרטון (אולי סיטון) ניסים יעקב -תרט"ז, שלוש אברהם-תרי"ח, שטרית שמואל-תרי"ט, זוהרי יעושה-תר"כ, סריקי חיים -תרכ"א, קראשי יעקב הלוי-תרכ"ד, אבן מוחא יהודה בה"ר יעקב-תרכ"ד, שלוש יוסף-תרכ"ה, עצור חיים-תרכ"ה, שושנה דוד-תרכ"ה, זרמטי מימון-תרכ"ה, אבואף אליעזר-תרכ"ה, ועקנין מראדי-תרכ"ה, אלדורקי יוסף-תרכ"ו, חזן אליעזר תרכ"ו, תורגמן יעקב יוסף-תרכ"ז. ייתכן שנפלו טעויות באות כזו או אחרת או השמטות בשמות ואתכם הסליחה מראש.
היו נפטרים שעצמותיהם הוצאו מיפו והועברו למקום קבורה אחר כמו בובה יוכבד בת מאיר יהודה פישמן שנפטרה בתשרי תרמ"ח, נחמן שלמה בוטקובסקי שנפטר בכ"ו אב תרנ"ח, ראובן גולדברג שנפטר בב' אלול תרנ"ח, מאיר בלקינד שנפטר בב' שבט תרנ"ח וארונו הועבר לראשון לציון.
[בתמונה: שער הכניסה לבית העלמין היהודי ביפו]