מדוע אין חרדים בענף הטכנולוגיה

ענף ההיי-טק משווע לכוח אדם. כבר כיום יש מחסור ב-10,000 מהנדסים, והוא הולך ומתעצם. הממשלה מתכוונת לכסות אותו, או לפחות לצמצם, על-ידי ייבוא מהנדסים מחו"ל. אלא שבמאגר הנתונים של עמותת קמאטק, שמחברת בין חרדים למעסיקים, רשומים לא פחות מ-6,000 צעירים בעלי השכלה טכנולוגית ברמה הכי גבוהה, שרק 400 מהם הצליחו להיקלט בענף בישראל. היתר מודרים מהתעשיה בתירוצים שונים ומשונים. תמונת מצב עגומה ומקוממת זו נחשפה בשולחן עגול שנערך באחרונה במערכת אנשים ומחשבים. היוזמה לקיומו הייתה של היזם הסדרתי ואיש ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי ושל משה פרדימן, סטארט-אפיסט חרדי, שעומד בראש עמותת קמאטק. הם זכו לסיוע פעיל של זיקה אב-צוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו (Cisco), בעלת הצלחות בהשמת אוכלוסיות מודרות - בתוך סיסקו ובתעשיה בכלל. זיקה היא הרוח החיה בקמאטק. "באנו לדון בנושא שהוא בעל חשיבות לאומית", אמר ד"ר ורדי בפתיחת הדיון. "המטרה שלנו היא להבין מה המנמ"רים, שמנהלים ארגוני IT ומגייסים עובדים, צריכים לעשות כדי לשלב כמה שיותר חרדים בתעשיית ההיי-טק. עליהם למצוא שיטות יצירתיות שיאפשרו גיוס חרדים, על-ידי חשיבה מחוץ לקופסה, ובמקביל לשבת עם מנהלי המוסדות שמכשירים חרדים, כדי שילמדו אותם את המקצועות החמים ביותר כיום. זאת, על-מנת שיוכלו להתחרות באופן שווה במועמדים אחרים". בשולחן העגול השתתפו - מלבד ורדי, פרידמן ואב-צוק - ארז פלג, מנכ"ל אופיסופט; דורון אמיר, יזם ומכשיר חרדים למקצועות ההיי-טק; ישראל סלר, יזם חרדי בעל סטארט-אפ; מרדכי אלתר, עובד מרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft); הילה טל ממטריקס; אביטל ינובסקי מעמותת צופן, שפועלת להשמת ערבים בהיי-טק הישראלי ויועצת להשמת עובדים ממגזרים מודרים בחברה הישראלית; רויטל ביתן מאינטל (Intel); נתן פרידחי מטלדור; עצמון מינס, לשעבר מנמ"ר בכיר בארגוני IT; ואבי שלום, לשעבר מנהל בכיר בגרטנר (Gartner) ישראל, וכיום יועץ עצמאי ומלווה חרדים בתעשיה.

מסע הייסורים וההשפלה של הצעיר החרדי

פרידמן ציין שסבו הניח את היסודות לעדה החרדית שחיה עד היום בירושלים. "הלכתי במסלול הרגיל, למדתי בישיבות הכי נחשבות בירושלים, אבל במקביל התפתחה בי הסקרנות לגבי כל מה שקשור לנושאי טכנולוגיה ומחשבים", אמר. "קניתי מחשב, התחלתי ללכת לכנסים, זה חדר אליי והסקרנות גדלה". בשלב מסוים, החליט פרידמן להקים סטארט-אפ שעוסק בעריכת וידאו אונליין. "חברתי לאנשים טכנולוגיים, הכרתי יזם והתחלתי לגייס משאבים", סיפר. כאן החל מסע הייסורים וההשפלה. "התברר לי שאני נטע זר", סיפר. "בכל מקום שהגעתי אליו הרגשתי כמו חייזר שהגיע מהחלל. מנהלי קרנות הון-סיכון התייחסו אליי בזלזול, חשדנות וחוסר אמון. אחד מהם אמר לי: חרדי שמקים סטארט-אפ זה כמו חילוני שכותב פירוש רש"י. במרבית השיחות בכלל לא דיברו איתי על הנושא שלי, מהר מאוד זה גלש לנושאים כמו לימודי ליבה, למה אני לא לומד היסטוריה ועוד נושאים פוליטיים". ההתנסות הזו כמעט שגרמה לפרידמן להתייאש, עד שפגש ביוסי ורדי, שהחליט להירתם למשימה והיפנה אותו לזיקה אב-צוק. המפגש איתה הוליד את עמותת קמאטק, שמאגדת בתוכה כ-80 חברות היי-טק, רובן חברות רב-לאומיות כמו סיסקו, מיקרוסופט (Microsoft), אינטל (Intel), אמדוקס וצ'ק פוינט (Check Point). העמותה מחברת בין צעירים חרדים שסיימו את לימודיהם הגבוהים ורוצים לעבוד למעסיקים. אחוז ההצלחה עד כה אינו גבוה בכלל. "יש במאגר שלנו 6,000 חרדים בעלי הכשרה מתאימה, נשים וגברים, אבל לצערנו רק 400 הצליחו להשתלב", אמר פרידמן. "חלק מהרשומים אצלנו הם כאלה ששירתו בצה"ל ועדיין לא מצאו עבודה".

"גם אם המנכ"ל מוכן להעסיק חרדים - יש בעיה בדרגי הביניים"

לפרידמן יש הסבר לתופעה: "גם אם המנכ"ל מבין ומוכן 'ללכת על זה', כשהדברים מגיעים לדרגי הביניים, שצריכים לגייס את העובד החרדי, זה לא תמיד עובד, בגלל דעות קדומות ואולי גם חשש כיצד הוא ישתלב בחברה. יש מעסיקים רבים שכלל לא יודעים על קיומם של אותם חרדים וזו הסיבה שבאנו לכאן היום - לקרוא למנמ"רים, שיבינו שיש מאגר עצום של אנשים בעלי השכלה מתאימה, שלמדו את הטכנולוגיות הכי חמות כיום בשוק ומתאימים לתעשיה, שמשוועת לכוח אדם". הוא סיפר על מיזם שעשתה קמאטק עם גוגל (Google), שבמסגרתו הכשירו נשים חרדיות לעבוד עם אנדרואיד (Android). "בתוך שלושה ימים מאז שפרסמנו את דבר קיומו של המיזם נרשמו אליו 1,000 נשים", אמר פרידמן. "לצערנו, היה מקום רק ל-16, והחברות רבות עליהן". מיזם נוסף של העמותה הוא הקמת מאיץ ליזמים חרדים, שעד כה השתתפו בו, בשני מחזורים, 500 חרדים. "החברות מעוניינות בהם וחלק מהם הקימו סטארט-אפים שבהם הם בעצמם מעסיקים חרדים. בחברות מסוימות, האישה היא המנכ"לית והבעל הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי", אמר. אב-צוק ציינה ש-"יש בעיה של תדמית וחוסר ידע. לימודים בישיבה מקנים לחרדים כישורים ברמה גבוהה, שעונים על הדרישות של חברות ההיי-טק. צריך פשוט להקשיב ולפתוח את הזרועות". היא העידה שבסיסקו יש תהליך מובנה של קליטת חרדים, עם הצלחות לא קטנות. בתשובה לשאלה אמרה אב-צוק כי "אני לא יכולה להגיד כמה חרדים השתלבו אצלנו, אנחנו לא מתייגים אותם. מרגע שהם נקלטים, הם חלק בלתי נפרד מהחברה".