סלמונלה היא חיידק צואתי, הנמצא במעיים של בעלי-חיים ולעיתים קרובות גם במעיים של בני-האדם. משם היא עלולה להגיע למזון. במידה וכמות הסלמונלה במזון גדולה, יש סיכון לנזק בריאותי עקב זיהום או התרבות מואצת. מצבי זיהום והתרבות מתרחשים במיוחד בתנאי חום ובמזון שומני.
חיידקי הסלמונלה יגרמו נזק גדול יותר בקרב אוכלוסייה עם מערכת חיסונית מוחלשת. הכוונה לילדים מתחת לגיל חמש, מבוגרים בגיל השלישי, אוכלוסיות הסובלת ממחלות הקשורות למערכת החיסונית, מחלות אוטו אימוניות, חולים הנוטלים תרופות המחלישות את המערכת החיסונית (עקב השתלת איברים, סרטן, דלקת פרקים ועוד), אנשים אחרי מחלות וניתוחים ועוד.
אדם שנושא בגופו חיידקי סלמונלה, לא בהכרח ירגיש סימפטומים, אך הוא עלול להעביר סלמונלה לאנשים נוספים, אם אינו שומר על היגיינה אישית. כדי להקטין את הסיכון להעברת החיידקים והתרבותם, יש לשמור על כללי היגיינה די פשוטים, הן לגבי המזון שלנו והן לגבי עצמנו. יש לשמור על כללים אלה בהקפדה מיוחדת בימי הקיץ החמים, שכן אז ישנם התנאים האופטימליים להתרבות ולגרום לזיהומים נרחבים.
כללי ההיגיינה הנדרשים: - רחיצת ידיים לאחר כל ביקור בשירותים, במיוחד ציבוריים. ממליצה לא לגעת בידיות/דלתות/ברז בשירותים ציבוריים, אלא באמצעות נייר מגבת/טואלט. כדי להימנע מקבלת חיידקים;
- בהכנת בשר/עופות/ביצים, לרחוץ ידיים מייד לאחר סיום הפעולות. לא לגעת בשום חפץ או אדם בידיים לא רחוצות. להימנע מלנגב את הידיים הלא רחוצות בסמרטוט/מגבת;
- קרש החיתוך עליו טיפלתם בבשר/עוף חייב לעבוד תהליך ניקוי יסודי המבטיח שלא נשאר עליו זכר לחיידקים. במיוחד בעייתי קרש מעץ, בו צריך לטפל במים רותחים;
- חשוב לבשל בשר/עופות/ביצים באופן שלא יישארו חלקים אשר אינם מבושלים עד תום. סטייק טרטר אינו אוכל מומלץ לחוששים מסלמונלה;
- לרחוץ היטב ירקות ופירות, הרי איש לא יודע איזה חיה עברה בערוגות/שדות;
- חשובה במיוחד שמירה על היגיינה אישית בקרב עובדים בייצור, הכנה ואספקת מזון.
סלמונלה אוהבת מצע שומני, לכן הימצאותה בסלטים המכילים טחינה/חומוס/מיונז מאוד נפוצה. חברות מזון גדולות עושות בדיקות תכופות, ואם נמצאה סלמונלה, הסיכוי שהדבר יגיע לידיעת הציבור והמוצרים הנגועים יורדו מהמדפים הוא גדול, כמו שקורה בימים אלו. לעומת זאת, אכילת חומוס/טחינה במסעדות וקיוסקים פחות בטוחה, אין לנו מידע מי מקיים בדיקות ובאיזו תדירות.
ניתן להקטין את הסיכון ולעשות חומוס בבית מגרגרים מבושלים או משומרים (אין בשימורים אלה חומרים משמרים ברוב המקרים, למי שחושש, תבדקו מה כתוב בתווית). גם סלט הירקות אשר הזמנתם במסעדה או בקיוסק עלול להכיל סלמונלה, כך שתופעות של שלשולים והקאות אחרי ביקור במסעדה, עלול להיות כתוצאה מהמזון, כמו גם מסיבות אחרות.
בקרב רוב האנשים הבריאים המערכת החיסונית יודעת להתגבר על החיידק, והמקסימום שעשוי לקרות במקרה של זיהום הוא שלשולים והקאות שעוברים די מהר. במידה והתופעות קשות יותר ונמשכות יותר מימים ספורים, לעיתים בליווי עליה בחום, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול.
הסכנה היא בהתייבשות שעלולה לגרום לתוצאות קשות במידה ואין טיפול מתאים. הרופא לרוב יפנה לבדיקת תרבית צואה, לקבלת עירוי נוזלים ואף תרופות במידת הצורך. בכל מקרה לשתות הרבה.
תקשורתית קל להפוך את עניין הסלמונלה לדרמטי, אך כאמור יש פעולות שאנחנו יכולים לנקוט למזעור הסיכונים. כמו-כן, תעשיית המזון מייצרת מוצרים רבים שאין בהם בדרך-כלל סכנה לסלמונלה, כל סוגי העוגיות, הוופלים, הסוכריות - חגיגה ללא סלמונלה, אך הרבה סוכר המזיק לבריאות. ועוד דבר, שיחת היום בעניין סלמונלה מסיטה את תשומת ליבנו מבעיות הבריאות המטרידות באמת, כמו מחסור ברופאים ומיטות אשפוז, ושאר ענייני חברה ואקטואליה.
