סיפורה של "חמישיית גלבוע"

בהתחלה ניסה נחצ'ה להקים תזמורת של כל "תופשי כלי-הנגינה" שבקיבוץ וקרא לה "תזמורת הבידור". הרכב זה לא החזיק מעמד - אך מ"הגרעין הקשה" של הנגנים הקים נחצ'ה בתחילת שנות ה-60 להקה של חמישה נגנים: נחצ'ה באקורדיון, עמוס אלוני בחליל, אברהם לבלנג בחצוצרה, אלי בן-רעי בגיטרה ואברי וויס מקיבוץ חפציבה בקונטרה-באס. לאחר זמן מועט החליף יהודה גולני בקלרניט את אברהם לבלנג שאך זה החל לנגן ב"האנסמבל הקאמרי". על-פי עצתו של הסופר חבר הקיבוץ בית אלפא, נתן שחם הוחלט לקרא ללהקה "חמישיית גלבוע", כמובן על שום היותם חמישה בהרכב ועל שם הר הגלבוע הנושק לשני הקיבוצים בית אלפא וחפציבה מהם הגיעו חברי החמישייה. הלהקה הביאה משהו חדש עיבודים עממיים ייחודיים שלא היה רגיל לשמוע אותם בארץ עד אז. השילוב של חליל הצד, הקלרינט והאקורדיון לצד הגיטרה והבס ברקע יצרו צלילים מיוחדים וחמים. תוך זמן קצר יחסית צברה ה"חמישייה" רפרטואר עשיר ומגוון שכלל מנגינות ונעימות- עם, שירי רועים, ריקודי עם ודבקות, ניגונים חסידיים וגם מנגינות שחיברו מייסד הלהקה נחום היימן ומלחינים נוספים מהתנועה הקיבוצית, כמו ינון נאמן ("שלכת") ויעקב שגיא ("שוב יוצא הזמר" ). היא החלה להופיע בחגי ואירועי הקיבוץ. וגיבשה עצמה מוזיקלית. כשהחזרות מתקיימות לאחר שעות העבודה המקובלות בקיבוץ. המוזיקאי ואיש הרדיו מאיר הרניק, שהיה גם צייד של כישרונות צעירים וחיפש יוצרים חדשים שמע על החמישייה מהגלבוע והזמין אותה להשתתף בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" שהייתה אז תוכנית פופולרית מאד. הופעתה המוצלחת של החמישייה בתוכנית רדיו זו וכן השתתפותה במועדוני הזמר שארגן והינחה מאיר הרניק ב"בית האמנים" בירושלים חשפו אותה לקהל מאזינים רחב. חברי החמישייה הוזמנו לתוכניות רדיו נוספות, ובעקבותיהן להופעות ברחבי הארץ. גם חברות התקליטים גילו עניין ב"חמישייה" ועד מהרה יצא תקליט ראשון. בהמשך הוציאה החמישייה שורה של תקליטונים ותקליטים משלל ניגוניה. ב-1961 מונה נחום היימן מיסדה של חמישית גלבוע למנהל המוסיקלי של הגבעטרון וחמישיית גלבוע הפכה למלווה כמעט קבועה של להקת זמר מיתולוגית זו. בין שני ההרכבים נוצר שיתוף פעולה פורה הן הופיעו והקליטו יחד והוציאו מספר אלבומים משותפים . בנוסף לגבעטרון ליוותה חמישיית גלבוע בנגינתה עוד שורה ארוכה של זמרים ידועים ולהקות זמר ובניהם חוה אלברשטיין, אסנת פז, הפרברים, נחמה הנדל, חני ליבנה אברהם פררה, ג'ודי סילבר, ועוד. בין השאר ליוותה החמישייה את הזמרת אראלה ברלב, בת לחברי קיבוץ בית אלפא, בעלת קול ערב ששרה את השיר "לאן נושבת הרוח". שהלחין נחום היימן. השיר נכתב במיוחד לכבוד אירועי פתיחת גני התערוכה בתל אביב. באירוע זה הופיעה החמישייה לראשונה ביחד עם הגבעטרון, אחד מחברי החמישייה מספר לי כי אראלה ברלב מתגוררת כיום בארצות הברית והפכה לרבה. אולם לא הצלחתי לאשר מידע זה. מבין השירים הבולטים והידועים יותר שניגנה חמישיית הגלבוע ניתן לציין את: "שיר בחמישה אקורדים", "מגדים" ("הדודאים נתנו ריחם"), "ניצנים נראו בארץ" "לאן נושבת הרוח".

במאי 1963 השתתפה והופיעה חמישיית גלבוע בביתן ישראל ביריד בינלאומי בעיר טור שבצרפת. שנערך בין ה8 -12 במאי 1963. במוצאי שבת -14 בספטמבר של אותה שנה-1963 השתתפה חמישיית גלבוע ב"ערב קיבוץ" שנערך באמפיתאטרון הפארק הלאומי ברמת גן. היא ליוותה באירוע זה את נחמה הנדל. ב-1965 השתתפה החמישייה בפסטיבל "ענות" -לזכרו של זאב חבצלת בו נערכו ערבי זמר בהשתתפות להקות זמרה ומחול ותזמורות מקיבוצים שונים. בשנת 1967 עם נסיעתו של נחום היימן לפריז ואחר כך לאנגליה פסקה למעשה הפעילות השוטפת של הלהקה אולם מידי פעם היו נפגשים חבריה למפגשים נוסטלגיים. יהודה גולני מספר לי כי בשנות ה- 2000 ערכה החמישייה מעין קאמבק כאשר הופיעה בערב הענקת פרס הוקרה לנחום היימן מטעם אוניברסיטת בר-אילן. גולני: "הייתה זו הזדמנות מיוחדת להפגש ולנגן כמה מהעיבודים המקוריים ששרדו .מכיוון שהייתה זו "הפתעה" לנחצה התנדב איתן שפירא לנגן באקורדיון במקום נחצה" .

שוחחתי עם כמה מחברי חמישייה הגלבוע יהודה גולני, עמוס אלוני, אלי בן רעי, ומיכל לנס וביקשתי לשמוע על החמישייה ומעט על תולדות חייהם. ומה הם עושים כיום. יהודה גולני (78) גדל והתחנך בקיבוץ בית אלפא הוא בנם של יצחק ואיטה גולני אנשי חינוך ותרבות שהיו מוותיקי הקיבוץ. אביו יצחק גולני היה מדריך במוסד החינוכי בבית אלפא, היה פעיל ומעורב בחיים הציבוריים ובחיי התרבות בבית אלפא. אמו של יהודה, איטה גולני הייתה מורה בקיבוץ וכן שימשה במשך מספר שנים מורה בבית שאן. יהודה הוא כיום פנסיונר אבל ממשיך לעבוד בעבודות שונות בקיבוץ. עמוס אלוני בן 80 יליד בית אלפא בנם של ירוחם ורוזה אלוני מוותיקי הקיבוץ. בנערותו ניגן בתזמורת הגדנ"ע. את שירותו הצבאי עשה ביחידה קרבית בגולני . כשהקים נחצ'ה את חמישיית גלבוע אך זה היה טבעי שאלוני שנחשב לחלילן מעולה יצורף אליה. בתחילת שנות ה-60 עזב את בית אלפא ועבר לקיבוץ מעברות בעמק חפר אולם המשיך להופיע בחמישיית גלבוע "הייתי מגיע ממעברות במיוחד לחזרות שנערכו בבית אלפא", אומר לי עמוס אלוני. בשנות ה-80 עזב אלוני את קיבוץ מעברות וכיום הוא מתגורר בחדרה. גם לאחר שחמישיית גלבוע הגיעה לסוף דרכה המשיך אלוני להופיע לבד בנגינת חליל צד וכן במסגרות שונות .הקים תזמורת משלו "התזמורת של עמוס אלוני", הופיע כנגן בתוכניות טלוויזיה רבות כמו "שרתי לך ארצי" ועוד, והוציא מספר אלבומים, שבהם ניגן בחליל ממיטב נעימות ארץ ישראל היפה. אלי בן רעי, בן 78 עלה לארץ מבולגריה. עוד בבולגריה היה חבר בתנועת ה"שומר הצעיר". בין השנים 1949-1952 התגורר בשיכון עמידר בעכו ולמד בבית חינוך בעכו. לאחר שירותו הצבאי הצטרף בשנות ה-50 לקיבוץ בית אלפא. עבד בקיבוץ בתחום מערכות השקיה חקלאית .חובב מושבע של גלשנות רוח . אברי ויס, נגן הקונטרבס נולד ב1930 בהונגריה היה חבר בקיבוץ חפציבה לאחר שנים עזב את חפציבה ועבר להתגורר בחולון על-פי מה שנמסר לי, נפטר לפני כשנתיים. מיכל לנס, שהרבתה לנגן בהרכב החמישייה (בחליל צד) היא האישה היחידה בחמישיית גלבוע. מספרת מיכל: "הגעתי לבית אלפא מקיבוץ גן שמואל לאחר שנישאתי לגדי לנס בן בית אלפא. ניגנתי בחליל צד שנים רבות ונחצ'ה הזמין אותי להצטרף לחמישייה. השתלבתי כחליל מס' 2. (עמוס אלוני ניגן הרבה יותר טוב ממני...) ונהניתי מספר שנים לנגן, להופיע בעמק ובכל המופעים של החמישייה". " היה יופי- מסכמת מיכל את תקופתה ב"חמישיית גלבוע" . מיכל מתגוררת גם כיום בקיבוץ בית אלפא. היא פעילה בחיי התרבות בקיבוץ ועובדת בארכיון הקיבוץ. [בתמונה: חמישיית גלבוע מימין לשמאל: אברי וייס, אלי בן רעי, יהודה גולני, מיכל לנס, עמוס אלוני]