בניו-יורק טיימס הופיעה ב-9 ביולי 2013 כתבה תחת הכותרת:
Mendes: In Portugal, a protector of a people is honored / By RAPHAEL MINDER
ואלה עיקרי הדברים, כפי שהובאו בניו-יורק טיימס: ביתו הנטוש של אריסטידס דה סוסה מנדס, דיפלומט פורטוגזי שעזר לאלפי יהודים להינצל מציפרני הנאצים היה למקום של הוקרה והכרת תודה.
לי שטרלינג הוא צאצא של זוג הורים שניצלו בזכותו של מנדס והגיעו לניו-יורק והוא החליט לבוא לפורטוגל כדי ללמוד כיצד הציל מנדס את משפחתו. לי גילה בארכיון פורטוגזי שאחותו הייתה מאושפזת 6 שבועות בבית חולים בפורטוגל לפני שמתה.
שטרלינג הגיע עם קבוצה של 40 איש מארה"ב לפורטוגל כדי לאתר את העבר של משפחותיהם. הם רצו, בהזדמנות זו, להביע הוקרה והכרת תודה לאדם שהציל את חיי הוריהם:אריסטידס דה סוסה מנדס. גם מארצות אחרות אליהן נמלטו מקבלי הוויזות, הגיעו צאצאים לחלוק לו
כבוד, כמו יערה נגל מברזיל.
סיפור פעילותו של מנדס מנדס היה קונסול פורטוגל בבורדו, צרפת, כאשר גרמניה פלשה לצרפת במלה"ע השנייה. מנדס חילק 30,000 ויזות פורטוגליות שאיפשו בריחתם של יהודים מציפורני הנאצים. זהו המידע מתוך "קרן סוסה מנדס" המנוהלת ע"י צאצאי מקבלי הוויזות. פרופ' יהודה באואר, היסטוריון של השואה ב"יד ושם", אישר את העובדות.
מנדס החל להמרות את פי ממשלתו, למעשה, עוד לפני פלישת גרמניה לצרפת, עם פרוץ מלחה"ע השנייה ב-1939. הוא למד על אכזריותם של הנאצים מפי אחיו התאום שהיה קונסול פורטוגל בוורשה. חלק ניכר מהוויזות הוצאו ביוני 1940, בעצם הימים בהם התעצמה אחיזתה של גרמניה בצרפת, וממשלת פורטוגל כבר גילתה את סיפור הויזות. הוא אולץ לחזור לליסבון וביולי 1940 הוא חזר, ומשטרת הגבולות קיבלה הוראה לא לכבד את הוויזות שהוצאו על ידו..
מנדס לא רק הוציא ויזות בעצמו, אלא אף שכנע אנשים נוספים בצוות הדיפלומטי הפורטוגזי בצרפת, להוציא ויזות, בניגוד להוראות של ממשלת פורטוגל שמשטרה היה פאשיסטי, אם כי רשמית היא הייתה נטרלית. כאשר נודע למשרד החוץ הפורטוגזי על פעילותו של מנדס הוא נקרא לחזור לליסבון. הוא נשפט על מעשיו, פוטר מהשירות, וזכויות הפנסייה נשללו ממנו. הוא מת בחוסר כל ב-1954. (ממשלת פורטוגל אף אסרה עליו לעבוד במקצועו כעו"ד. המקור JTA).
רק לאחר מותו הוא זכה להוקרה על מעשיו, תחילה בישראל, כאשר באתר הזיכרון לשואה ב"יד ושם" כיבדו אותו והעניקו לו את "אות חסידי אומות העולם" ב-1966.
אבל, איתור אלה שזכו לקבל ממנו ויזות או צאצאיהם החל רק לאחרונה, כחלק ממערכה להעניק לו את ההכרה לה הוא זכאי, בייחוד בפורטוגל, היכן שהוא אינו מפורסם.
מאז דצמבר 2011, "קרן סוסה מנדס" יצרה אוסף נתונים מלא של הניצולים מתוך ספר הוויזות של בורדו. עד עתה זוהו 3,200 מתןך 30,000 שניצלו.
"קרן סוסה מנדס" היא שאירגנה את העלייה לרגל לעיר בה נולד ונקבר מנדס בקבר משפחתו. המשתתפים לקחו חלק בטכס זיכרון ליד קברו.
אחוזת המשפחה הרוסה אבל שרידיה הם עדות למעמדה של המשפחה בעבר, שהייתה בעלת אדמות עד המלחמה, וגורלה השתנה תחת השלטון הפאשיסטי.
חלק מהבאים לחלוק למנדס כבוד הם אותם פליטים שהוא הצילם. רבים מהצאצאים כלל לא הכירו את הסיפור כי הוריהם לא היו מסוגלים לדבר על מה שקרה להם בשואה,ואף לא ידעו על היקף פועלו.
רק ב-1980 טוהר שמו של מנדס בפורטוגל ומשפחתו קיבלה התנצלות רשמית. הפרלמנט הפורטוגזי אף העלה את מנדס לדרגת שגריר.
הגזבר של "קרן סוסה מנדס" סבור שממשלת פורטוגל לא עשתה מספיק כדי להחזיר למנדס ומשפחתו את כבודם האבוד. נוסף לכל הם איבדו את בית המשפחה שעוקל ע"י נושים והוא עתה חרב. הקרן מקווה לשפץ את בית האחוזה ולהפכו למוזאון לסובלנות, וממשלת פורטוגל הסכימה לתרום לשם כך כ-400,000 דולר.
מידע נוסף ממקור אחר: JTA בעת מתן פסק הדין נגדו במשפט שנערך לו ע"י ממשלת פורטוגל הפאשיסטית הוא אמר שהוא:"מעדיף להיות עם האל נגד האדם מאשר עם האדם נגד האל".
ב-1998 החליט הפרלמנט האירופי להביע הוקרה לפועלו של מנדס וב-2000 הצטרף גם האו"ם להכרה במעשיו ונערך לו טכס הנצחה באו"ם.
ממשלת פורטוגל הקימה אתר לזכרו הכולל צילומים, וידאו ומסמכים.
ארגון יהודי- אמריקני, הג'ויינט, העריך את פועלו של מנדס שנים רבות לפני שזכה לטיהור שמו ועזר לשניים מבניו להשתקע בארה"ב.
שורשיו המשפחתיים של מנדס מנדס הוא שם משפחה של משפחה יהודית עשירה, שאולצה להתנצר ב-1497, ע"י מלך פורטוגל. מלך פורטוגל לא היה מעוניין בעזיבתם של היהודים בשל תרומתם לכלכלת פורטוגל. הוא אולץ להכריז על גירוש או התנצרות בתוקף הסכם עם איזבלה ופרננדו מלכי ספרד. הוא החליט למנוע מן היהודים את האפשרות להגר, למרות שלהלכה ניתנה להם האפשרות לכך,ע"י הערמת קשיים רבים על אפשרות הגירתם. למשל, הוא פתח רק נמל אחד ליציאתם. ביום בו תם מועד האולטימטום ליציאה, נעצרו כל היהודים, ואולצו להתנצר.
אחד מבני משפחת מנדס היה בנקאי עשיר, וכאשר תוכננה פתיחת סניף של האינקוויזיציה בפורטוגל, התארגנו האנוסים למנוע את רוע הגזירה ומנדס מימן סכומי כסף גדולים כדי לשחד את הגורמים בעלי ההשפעה בנדון בוותיקן. אבל, למרבה הצער, הפעילות הזאת רק עיכבה במספר שנים את פתיחת סניף האינקוויזיציה בפורטוגל, אך לא מנעה את פתיחתו.
אשתו של הבנקאי, הידועה בשם דונה גרציה, הצליחה לברוח מפורטוגל לאירופה, והייתה פעילה, יחד עם הבעל של בנה, בארגון מחתרתי להברחת אנוסים מחצי האי הפרנאי. דונה גרציה גם השיגה צ'רטר מהשולטן הטורקי שנתן לה את העיר טבריה כדי ליישב בה את מגורשי ספרד ופורטוגל.
