כיפה של נער מקהלה יהודי ששרדה את ליל הבדולח מהחורבן והתבערה בבית הכנסת בעיר הגרמנית בויטן, כיום ביטום בפולין, עומדת במרכזה של תערוכה ייחודית במוזאון ההיסטורי של העיר. מוצגות בה קורות בעליה ובני משפחתו ומשמשת רקע לשואת היהודים וכאזהרה לדורות הבאים.
השבוע נפתחה התערוכה המרגשת הזו במעמד ראשי הציבור בעיר ובמחוז שלזיה עלית, רבנים, ובתו של הישראלי ששמר על הכיפה שנים רבות. התקשורת המקומית והכללית בפולין הפכה את האירוע לשיחת היום, בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה.
שמואל הירש המנוח היה נער מקהלה, כבן 10, בבית הכנסת בעיר בויטן בגרמניה. בליל הבדולח העלו הנאצים גם את בית הכנסת הזה בלהבות, אבל שמואל הירש ואביו מרטין, הצליחו לאחר-מכן למצוא את הכיפה, מעין מצנפת חזנים קטנה, ששמו רקום עליה והיא הפכה לאוד מוצל מאש. הכיפה ליוותה את שמואל הירש בעלותו עם הוריו לישראל, כאן התגורר במושבה יקנעם והיה חקלאי וגם שליח הציבור בבית הכנסת המקומי.
טרם פטירתו לפני מספר שנים, הוא שלח את הכיפה למוזאון בעיר הולדתו שבינתיים הפכה לביטום, עם סיפוחה לפולין לאחר המלחמה. הירש צירף מכתב ובו הסביר כי החליט להעביר את הכיפה לעיר הולדתו כדי שתוצג במוזאון למען הדורות הבאים והדור הנוכחי. הכיפה שכבה במחסן המוזאון עד שהתמנה מנהל חדש שהנושא ריגש אותו מאוד והוא החליט לערוך תערוכה ומצגת מיוחדת במינה להנצחת הנושא ואודות הירש ומשפחתו, שהתגוררו בעיר.
המנהל לשק ג'ודלינסקי, היסטוריון ומנהל מוזאון מקצועי ואוהד יהדות, ניסה לאתר את משפחת הירש והגיע לאחר מסע חיפוש רב, לבתו של המנוח, מיכל הירש-נוי, מחנכת, סופרת ואמנית יוצרת, שמייד סייעה למוזאון בתמונות ובמידע רב הקשור לנושא.
התברר, כי הכיפה הייתה כל השנים בבית המשפחה ביקנעם, אולם בני הבית לא ידעו את סודה וגם לא ידעו כי שמואל הירש החליט לשלוח אותה למוזאון בעיר הולדתו.
שמואל הירש היה חבר במקהלה של בית הכנסת האורתודוכסי בבויטן, גרמניה. המקהלה נהנתה ממוניטין רב ויצאה להופעות בכל האזור.
בליל הבדולח, ליל הפרעות של הנאצים ביהודים, הוחרבו ועלו באש בתי כנסת, עסקים וחנויות של יהודים, רבבות יהודים נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז.
משפחת הירש הצליחה להימלט מבויטן והם עלו לארץ ישראל. מסתבר כי אביו של הנער, מרטין הצליח לגלות את הכיפה של בנו מבין החורבות, לאחר שהמקום עלה באש הנאצים. הוא הפקידה בידי בנו, מעין מצנפת שחורה וקטנה ששמו של שמואל הירש היה רקום עליה: פרנץ סמואל הירש.
הוא שמר על האוד שהוצל מאש הנאצים כל השנים הללו, בישראל. כאשר החליט לפני מספר שנים לשלוח את הכיפה שלו למוזאון של עיר הולדתו, הוא כתב כי היא מיועדת למשמרת כתזכורת למה שאירע ואזהרה עבור הדור הבא.
בויטן הפכה לאחר המלחמה לחלק מפולין ושמה שונה לביטום. כיום, אין בה קהילה יהודית ורק יהודים מעטים, ככל הנראה. מנהל המוזאון, לשק ג'ודלינסקי, החליט לערוך במוזאון תערוכה ובמרכזה הכיפה וביקש לאתר את בני המשפחה בישראל. (למכתב לא הייתה כתובת, היות שהמעטפה כנראה אבדה).
לשק פנה לשגרירות ישראל בבקשה למצוא היכן מתגורר שמואל הירש, אך ללא הועיל. לשגרירות היה מען הסטודיו של בתו של המנוח, מיכל הירש נוי, שהיא גם פסלת קרמיקה ובעלת סטודיו ברמת גן. למרות שיבושי הכתובות, הגתה עוזרתו של המנהל, ברברה, רעיון לאתר את הבת בפייסבוק וכך היא הגיעה אל מיכל ונשלח אליה מייל עם כל הפרטים.
מיכל הנרגשת התקשרה מייד למנהל המוזאון והעבירה לידיו תמונות ומסמכים רבים מאותה תקופה של אביה המנוח, מקומות ותמונות מאותם ימים.
כל התמונות, המסמכים והמידע הנוסף, סייעו להרחיב את התערוכה. מיכל הגיעה השבוע לפתיחת התערוכה "הכיפה של שמואל הירש", בעיר ביטום בפולין ושם נטלו בה חלק אישי ציבור ונכבדים, הנריק מרציק נשיא המועצה של שלזיה עלית, ראשי העיר וראשי היהדות האזורית, הרב הראשי לשלזיה ולאזור קטוביץ, הרב יהושע אליס, נכבדים ועשרות עיתונאים שהנושא כבש את ליבם והם ראיינו את מיכל. התערוכה קיבלה הדים רבים בכלי התקשורת: בכל התקשורת המקומית, עיתונים רדיו וטלוויזיה וגם בעיתונות ובטלוויזיה הממלכתית הארצית בפולין.
בנוסף לכיפה המקורית, מוצגות בתערוכה תמונות מחיי המשפחה בעיר, קורות החיים שלהם ותמונות מיהדות העיר וברקע מושמעים מעל גבי תקליטור, תפילות מפי שמואל הירש המנוח, שהיה שליח הציבור בבית הכנסת כל חייו.
שגרירות ישראל שקיבלה הזמנה לאירוע עוד בחודש יולי, לא שיגרה נציג בנימוק שיש לה מחויבויות קודמות. מנהל המוזאון לשק ג'ודלינסקי, שבירך בפתיחת התערוכה ציין, כי הכיפה של שמואל הירש היא לא רק כיפה, אלא אנדרטה ייחודית וחשובה לזכר הקהילה היהודית בביטום. יש לה ערך היסטורי ייחודי, רגשי וסמלי וזהו מונומנט חשוב בהיסטוריה של יהדות האזור.
עיתונאים רבים, בהם כתבים מרשתות רדיו, הטלוויזיה הממלכתית, ערוצי רדיו ונציגי עיתונים ושבועונים מכל האזור, ראיינו את מיכל הירש-נוי והאירוע היה לשיחת היום והתפרסם בהבלטה בכלי התקשורת, לא רק בעיר, אלא ברחבי המדינה.
רגע מרגש היה כאשר גבר קשיש הגיע לפתיחה ובידו תמונתו, כילד לבוש בלויים ומזה רעב. הוא סיפר כי ניצל ממחנה ההשמדה והסתובב בודד עד שאומץ בידי משפחה פולנית ושם גדל והתאהב בבת המשפחה, נישא לה והקים את ביתו בעיר.
מיכל הירש נוי שבירכה לפני קהל המוזמנים, הטעימה כי מדובר באירוע מכונן ומרגש וכי החליטה חרף אילוצים רבים להגיע לפתיחת התערוכה נוכח ההשקעה הרבה מצד הנהלת המוזאון ופרנסי המקום וכדי לחלוק תודה על ההתייחסות המופלאה של המנהל לשק ג'ודלינסקי להנצחת הפרשייה הייחודית הזו.
