דובי שרצר, ראש זרוע החקירות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), נתון בימים אלה לסיכון לא פשוט. הוא מותקף מכל עבר - הן מצד גורמים בכירים בפרקליטות, הן מצד בכירים במשטרה, והן מצד גורמים שביצעו עבירות פליליות שאותם חקר ופעל להעמידם לדין. כמה כלי תקשורת התגייסו בששון כדי לפגוע בו. המטרה: להביא לסילוקו ממח"ש.
קידומו של שרצר במח"ש תלוי על בלימה, על-אף (ואולי למרות...) ההישגים הגדולים שבאו לידי ביטוי בכתבי אישום נגד כעשרה ניצבים וקצינים בכירים במשטרה, ולמרות הצורך בשינויים פרסונליים במח"ש בגלל הקשיים הפנימיים נוכח מצבו האישי של ראש מח"ש,
אורי כרמל. חזרתו של שרצר למשטרה (הוא מושאל מהמשטרה למח"ש) לתפקיד בכיר אינה נראית באופק, גם נוכח מורת רוח אישית שנוצרה בין מפכ"ל המשטרה
רוני אלשיך לבין בכירי מח"ש בכלל ולבין שרצר בפרט - שאת מסקנותיהם והמלצותיהם נמנע אלשיך מלקבל.
אלשיך מצפצף על הוראות החוק ורואה במח"ש סרח עודף. אלשיך מתנשא כלפיהם ועומד על "זכותו", כביכול, לחקור בעצמו שוטרים שסרחו. ראינו זאת היטב בפרשת ניצב רוני ריטמן, כמו גם בפרשת ניצב
ירון בארי, ובזריזות שטייח את פרשת ניצב
מני יצחקי (שבנה יחידת דיור תוך עבירות על החוק).
שרצר נאלץ, במקביל, להדוף טענות ותלונות המוגשות נגדו, חדשים לבקרים, לפרקליט המדינה
שי ניצן ולמבקר המדינה,
יוסף שפירא. הוא מוצא עצמו בבדידות מזהרת, ובלא הגנת המערכת, שכן בניגוד למקובל, איש מהאישים הנ"ל לא קם לעזרתו.
שרצר צבר כוח רב במסגרת תפקידו במח"ש, יחד עם סגן ראש מח"ש,
משה סעדה. שרצר, כמו גם סעדה, יודע היטב על מעשים בלתי כשרים וכן על שיבושי חקירה ומשפט מצד בכירי התביעה בישראל, ובראשם: היועץ המשפטי לממשלה לשעבר,
יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה שי ניצן. שרצר מכיר מקרוב את החשדות החמורים לעבירות פליליות המיוחסות לשי ניצן ולבכירים נוספים בפרקליטות בשורה של עניינים. שרצר יודע כיצד שיבשו את החקירה נגד תנ"צ
אפרים ברכה, מה היו המניעים שלהם, וכיצד שיקרו לציבור, כשהכחישו - בדיווחים ובראיונות לכלי תקשורת, לפני וגם לאחר התאבדותו של ברכה, את דבר החקירה הפלילית הסמויה שהתקיימה נגד אפרים ברכה. שרצר מכיר בנוסף את המניעים הפסולים מצד שי ניצן: לטיוח הגדול של עבירות השוחד שביצעה
רות דוד (לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב פלילי); כמו גם את המניעים לטיוח ולשיבוש הליכי מיצוי הדין עם ניצב
מנשה ארביב.
יודגש כאן: הדברים נכתבים לעיל על-אף העימותים שאירעו בין News1 לבין אנשי מח"ש ושרצר בראשם, במסגרתם נאלצנו להתדיין מולם בבתי משפט; למרות ביקורת לגיטימית ומטרידה שהוטחה במח"ש ובשרצר מצד בית המשפט בגין פעולות שהתבררו (במסגרת תיק מס' 4135-01-15); ולמרות שתיקת מח"ש, בעת שכתבלבי החצר של היועמ"ש, הפרקליטות והמשטרה, ניסו להפיל עלינו את האשם לגורלו של ברכה, שהתאבד ימים ספורים לפני המועד שנקבע לחקירתו באזהרה בגלל פשעיו הרבים בשורה של פרשות שחיתות. צריך להיות ברור ופשוט: סילוקו של שרצר משירות המדינה בכלל וממח"ש בפרט עלול להביא להחלשת מח"ש ולעצירת הביקורת השוטפת נגד בכירים במשטרה ובפרקליטות. וזה אולי היעד אליו שואפים שי ניצן והמפכ"ל רוני אלשיך. 