"קשרי אסף רוזנברג והתובעת - פגם מהותי"

מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, פנה אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיורה לבטל את התובענה המשמעתית המתנהלת נגדו בנציבות שירות המדינה על חלקו בעידוד השר"פ בבתי החולים הציבוריים, או להשהות אותה עד שייערך לו שימוע כדין. רוטשטיין ביקש ממנדלבליט להכריע בנושא עד 28 באוקטובר, בתוך 23 ימים, משום שזה מועד הדיון הבא בתיק. במכתב שנשלח אל היועמ"ש בשמו של פרופ' רוטשטיין, על-ידי עו"ד שרון קלינמן, טען מנכ"ל הדסה כי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שמנהל נגדו את ההליכים המשמעתיים פעל תוך ליקוי מהותי ומשמעותי. בכך, התייחס לחשיפת News1 אודות הקשרים האישיים, הרומנטיים והאינטימיים בין ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, לבין סגניתו, התובעת בתיק נגד רוטשטיין, עו"ד אילה הוניגמן. לטענת רוטשטיין, רוזנברג והוניגמן היו מעורבים שניהם בקבלת ההחלטה להגיש את התובענה המשמעתית, בניגוד לעמדת שר הבריאות ולעמדת מנכ"ל הבריאות. "חל ליקוי מהותי ומשמעותי בבקרה הפנימית בנציבות בטיפול בעניינו של מרשי. זאת, לאחר שהתגלה קיומם של קשרים אישיים בין התובעת לגורם הממונה עליה, ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. לפי הידוע למרשי, גם התובעת הנכבדה וגם ראש אגף המשמעת היו מעורבים באופן אישי בעניינו של מרשי, בקבלת ההחלטה על הגשת התובענה, למרות התנגדות שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לחתום על התובענה בהיעדר עילה כנגד מרשי, ובניהול ההליך כנגדו", ציין. "קיומו של קשר אישי בין שני הגורמים הבכירים ביותר באגף המשמעת, העוסקים באופן אישי בעניינו, מהווה כשל במנגנון הבקרה והפיקוח הפנימי באגף המשמעת. בנסיבות אלה ראוי כי גורם חיצוני יבחן את השאלה האם מוצדק היה להגיש את התובענה כנגד מרשי מלכתחילה והאם מוצדק להמשיך בניהולה", לשון המכתב. לדבריו, בנוסף לכל זאת, חלו פגמים נוספים באופן ניהול התובענה המשמעתית. בין היתר טען כי התובעת בתיק נמנעה ממסירת חומרי חקירה מהותיים לידי ההגנה - כולל הודעות של שני עדי תביעה מרכזיים, שקיומם הוכחש על ידה כשנשאלה על כך באופן ספציפי. "מלכתחילה קיומן של הודעות אלה הוכחש מפורשות על-ידי התובעת, במענה לשאלות ישירות של מרשי. הכחשה זו התבררה בסופו של דבר כבלתי נכונה. בכך, חזר על עצמו פגם שכבר ארע בחודש ספטמבר 2015, כאשר התברר שקיימת הודעה נוספת שנגבתה ממרשי ולא נמסרה לו במסגרת חומר החקירה (כאשר גם במקרה זה התובעת הכחישה תחילה את קיומה של ההודעה הנוספת)", נכתב ליועמ"ש על-ידי עו"ד קלינמן בשם פרופ' רוטשטיין. בהקשר זה צוטט גם בית הדין לעבודה שציין כי מתקבל רושם לאי סדר בחומרי החקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה וכי אי-סדר זה מקפח לכאורה את הגנת הנאשם. פרופ' רוטשטיין טען עוד כי התובענה המשמעתית הוגשה בניסיון כושל לטרפד את מינויו כמנכ"ל הדסה. לדבריו, נוצר אבסורד שלפיו יתנהל נגדו תיק משמעתי בנציבות שירות המדינה אחרי שכבר פרש מן השירות הציבורי. בשל כך, טען, אין כל הצדקה או טעם ממשי, שכן ניהול התובענה אינו יכול לשרת את התכליות שביסוד ההליך המשמעתי: הגנה על תדמית השירות הציבורי או הרתעה. כל זאת, תוך שימת לב לכך שבסופו של דבר זכה להבעת אמון בעצם מינויו כמנכ"ל הדסה לאחר הגשת התובענה. "השימוע שנערך למרשי בפני התובעת לא יכול להחשב בנסיבות העניין משום שימוע כדין, בפרט לאחר שהתבררו מלוא הכשלים הנוגעים לניהול התובענה וכן הכשל במנגנון הבקרה והפיקוח הפנימי באגף המשמעת. 17. לחלופין, מרשי מבקש כי כבוד היועץ המשפטי לממשלה יפעל להחלפת הגורם המטפל בניהול התובענה המשמעתית כנגד מרשי, נוכח מחדלי התובעת הנכבדה והפגמים באופן ניהול ההליך, ולכל הפחות מראית העין שמחדלים ופגמים אלה יוצרים", לשון המכתב.