תכתובות הדוא"ל של ג'ון פודסטה, יו"ר הקמפיין של
הילרי קלינטון, מגלות כיצד ניתן לקבל - או לפחות לנסות לקבל - תפקידים בממשל שלה, אם וכאשר. התכתובות פורסמו בידי ויקיליקס, ומתארות עולם של קשרים אישיים, חברויות והתחנפויות. מי שחושב שבארה"ב השיטות הללו לא עובדות - טועה, ובגדול.
כל נשיא חדש ממנה אלפי עובדים לתפקידים ברמות שונות - החל משרים, דרך סגני שרים, המשך לשגרירים וכלה בעובדים בדרגי ביניים בעשרות שלוחותיו של הממשל. מובן שהנשיא לא יכול לעסוק בעצמו בכל המינויים, במיוחד לנוכח העובדה שאת חלקם הגדול יש לבצע בחודשיים שבין הבחירות להשבעה או לכל המאוחר בשבועות הראשונים לאחר כניסתו לתפקיד. מכאן החשיבות העצומה של הגעה לאדם הנכון ליד החדר הסגלגל - ופודסטה הוא בהחלט האדם הנכון ביותר.
יו"ר הקמפיין מתמנה לרוב לראש סגל הבית הלבן, שהוא האיש מספר שתיים בעוצמתו בארה"ב. במובנים רבים, זהו ראש הממשלה של הנשיא (שפורמלית הוא גם ראש הממשלה), ובכל המובנים - זהו האיש הפוליטי המוביל בבית הלבן. פודסטה מלווה את קלינטון עוד מקמפיין הפריימריז הכושל שלה מול
ברק אובמה בשנת 2008 וגם התכתובות שלו הולכות אחורה עד לשם.
באותה שנה - כאשר נדמה היה שקלינטון תנצח בהליכה את אובמה - פנה לפודסטה טד טרנר, מייסד CNN, והמליץ על ג'ון ברי כמועמד לשר הפנים. ברי היה פקיד במשרד הפנים בממשלו של
ביל קלינטון, וטרנר ציין שכישוריו נובעים מכך שהוא בעל הנדל"ן הפרטי הגדול ביותר בארה"ב. קלינטון לא נבחרה לנשיאה וברי לא התמנה לשר הפנים, אבל שרת החוץ קלינטון העניקה לו תפקיד חלומות: שגריר ארה"ב באוסטרליה.
רגי גובאן, היועץ המשפטי הראשי של רשות התעופה הפדרלית, ביקש מפודסטה לסדר עבודה בקמפיין לבן הסנדקות שלו, שהיה אז תלמיד באוניברסיטת ייל היוקרתית. לדברי גובאן, "העניין הנלהב שלו במדעי ההתנהגות, במידע/שיווק ובכספים, מפצה על חוסר נסיונו בתחום הפוליטי". פודסטה העביר את הפנייה לגורמים המתאימים; האתר Politico, לו אנו חייבים את הסיפורים המובאים כאן, לא ידע לספר כיצד נגמר העניין.
פודסטה עצמו לא התבייש להמליץ על ילדים-של. לפני שנתיים הוא הציע לשלב כמתמחה בקמפיין המתגבש את בתו של עובד ב-Center for American Progress. הקשר של פודסטה? פשוט מאוד: הוא עבד שם לפני שהצטרף לממשל אובמה. התוצאה? מובנת מאליה: הבחורה התקבלה.
דרך אחרת, ממשיך Politico, היא להתחנף. עורכת הדין כריסטין ניידרמייר כתבה השנה לפודסטה: "ברכותי על העבודה המדהימה שעשית עבור ברק אובמה בשנה האחרונה. בזכות מאמציך, מצבם של הדמוקרטים הרבה יותר טוב לקראת הבחירות הקרובות". בהמשך, ודאי לא תופתעו לשמוע, פירטה ניידרמאייר את המשרות בקמפיין שלדעתה היא תוכל למלא בהצלחה.
פודסטה איננו חותמת גומי. הוא גם יודע להחליק בקשות מבלי להיענות להם. תשאלו את ג'ים ליונס, בעלה של ג'ניפר פאלמיירי, שהייתה יועצת של קלינטון ואובמה. הוא ביקש עבודה בצוות הכניסה לתפקיד של אובמה - נקודת זינוק טובה לתפקיד בממשל עצמו - אבל פודסטה הסתפק בהעברת הדוא"ל שלו לכמה מהיועצים בקמפיין ושאל בפשטות: "רוצים אותו?".
פודסטה גם היה לפעמים בצד המבקש. בתפקידו הקודם, ניסה פודסטה פעמיים לקדם את מועמדותו של המיליארדר טום שטייר לתפקיד שר האנרגיה - ללא הצלחה. במקביל, הוא לכלך קצת על המועמדים האחרים לתפקיד לקראת כניסתו של אובמה לתפקידו. על ג'ונתן פרשינג, עובד מדינה מנוסה בתחום האנרגיה, כתב פודסטה שהוא מתאים לכל היותר לתפקיד עוזר לשר. פרשינג קיבל תפקיד בכיר במשרד ומשמש כיום כשגריר מיוחד לנושא שינויי מזג האוויר.
היו שפנו במישרין לקלינטון. תכתובות דוא"ל שלה עצמה נותנות דוגמא. בשנת 2012 פנה אליה גרי גנסלר, שהיה אז ראש הרשות לפיקוח על סחר בסחורות, וביקש לשוחח על "אתגרים חדשים ומשימות בממשל" - רמז ברור לרצונו בקידום. קלינטון לא ענתה, גנסלר שלח כמה תזכורות ולבסוף שמע על זעזוע המוח ממנו סבלה. "אימא שלי תמיד המליצה על מרק עוף עם קצת איטריות", הציע לה גנסלר את התרופה הכי יהודית שיש". גנסלר הוא כיום מנהל הכספים של הקמפיין - מה שמציב אותו בראש המועמדים לתפקיד שר האוצר.
