המסר של
דונלד טראמפ לפיו הבחירות עומדות להיגזל ממנו בצורה בלתי הוגנת, מחלחל לציבור האמריקני - ועלול לגרום נזק חסר תקדים וארוך טווח למערכת הפוליטית ואולי גם לעצם הדמוקרטיה האמריקנית.
בימים האחרונים חוזר טראמפ שוב ושוב על טענתו, לפיה הבחירות הקרובות לנשיאות עומדות ליפול קורבן להונאה שמטרתה להבטיח את נצחונה של
הילרי קלינטון. הוא מייחס את ההונאה הזאת לקלינטון עצמה, לתקשורת התומכת בה ולגורמים אינטרסנטיים אחרים - שבשמותיהם אינו נוקב - אשר לדבריו יפסידו טריליוני דולרים אם הוא ינצח.
סקר של האתר Politico מראה (יום ב', 17.10.16), כי 41% מהמצביעים סבורים שאכן יש סכנה כזאת. באופן לא מפתיע, הדעה הזו מקובלת על 73% מהתומכים בטראמפ, לעומת 17% בלבד מבין התומכים בקלינטון. אבל הנתון הראשון הוא החשוב: אם עשרות מיליוני אמריקנים יחשבו שבחירתה של קלינטון אינה לגיטימית - מדובר במצב שכמותו לא היה ב-240 שנותיה של ארה"ב.
כל שיטה דמוקרטית מבוססת על הנחת היסוד, לפיה רצון העם בא לידי ביטוי בצורה חופשית והוגנת בקלפי. לפיכך, המפסיד מקבל את הדין, גם משום שהוא מאמין שהתוצאות משקפות את המציאות, וגם משום שהוא יודע שתינתן לו (או לדומיו) ההזדמנות לשכנע את העם לשנות את דעתו. לפיכך, חתירה תחת הסכמות אלו מהווה חתירה תחת יסודותיה של השיטה כולה.
לא ברור האם טראמפ עצמו מאמין בתיאוריית הקונספירציה שלו, או שמדובר רק בשילוב של זעם על הפרסומים נגדו, הפחדה שנועדה להמריץ את תומכיו ותירוצים למקרה (הסביר) שהוא יפסיד. נאומיו בימים האחרונים נשמעים כאילו הוא באמת מאמין שזה מה שעומד לקרות, וטראמפ גם תוקף את מנהיגי הרפובליקנים שמסרבים להצטרף להאשמותיו. האמת היא, שזה לא כל כך משנה. אם 41% מהבוחרים מאמינים שהדבר ייתכן - לאמריקה יש בעיה.
עד כמה מדובר בדמגוגיה, ניתן ללמוד מהנתון הבא מתוך אותו סקר: 80% מהנשאלים משוכנעים שקולותיהם ייספרו כראוי - אבל 30% מביניהם סבורים שלא זה יהיה המצב במקומות אחרים. כלומר: רוב מכריע של האמריקנים לא חושבים שהם עצמם יפלו קורבן לתרמית - אבל שיעור משמעותי מתוכם השתכנעו שזה עלול לקרות למישהו אחר. במצב הזה, הרבה יותר קשה לשכנע שהבחירות הוגנות, כי לא משנה עד כמה הבוחר החשדן יראה שהן כאלו - הוא ימשיך לחשוש שלא זה המצב במקום אחר.
מה משמעות הדבר? מאחר שהוא חסר תקדים, קשה לדעת. האם זה אומר שב-21.1.17 - בהנחה שקלינטון היא שתושבע יום קודם לכן - יהיו עשרות מיליוני אמריקנים שלא יכירו בה כנשיאה שלהם? או שמדובר רק בפריקת זעם ובחשדנות שיתפוגגו עם הזמן? ונניח שהחשדות הללו ימשיכו לרחף - האם הן יובילו גם למעשים, בדמות הפגנות ואולי אפילו מרי אזרחי? וכיצד הם ישפיעו על הנציגים בקונגרס של אותם עשרות מיליונים?
דבר אחד ברור: טראמפ מתנהג כמי שאין לו שום דבר להפסיד, ומוכן להותיר אחריו אדמה חרוכה בלב-ליבה של השיטה הפוליטית האמריקנית. זוהי אכן שיטה בעייתית (בלשון המעטה), וקלינטון היא אכן מועמדת בעייתית (שוב בלשון המעטה). אבל האם זה מצדיק "לשרוף את המועדון"?
