העיתונאי פיליפ אסולין פירסם מאמר בעיתון "הטיימס של ישראל" לפני מספר שנים בו סיפר על ה"אביב הערבי-ישראלי" שמציע עטראף, בדואי המתגורר ברהט.
ואלה היו עיקרי הדברים: עטראף מתנגד לקו האנטי - ישראלי של חברי הכנסת הערביים והמנהיגות הערבית-ישראלית וקורא ל"אביב ערבי" שיתווה קו חדש לערביי ישראל. עטראף הוא בן 42, נשוי ואב ל-5 ילדים, ממוצא בדואי, ומתגורר בעיר רהט בנגב. הוא מוסלמי מסורתי. עטראף מאשים את הפוליטיקאים הערבים-ישראלים בטיפוח האנטגוניזם בין היהודים והערבים בישראל. עטראף מאשים אותם בהפצת שקרים על ישראל וקובע שאינם מייצגים את דעת הציבור הערבי - ישראלי.
עטראף מודאג שמא ישראל הדמוקרטית, המגינה על כולם, תעלם ממפת המזרח התיכון ולכן החליט להקים מפלגה ערבית חדשה, פרו- ישראלית, בשם "אל עמאל ל'אט'גיר", שפרושה בעברית " תקווה לשינוי".
עטראף הקים את המפלגה הפרו-ישראלית במטרה להתרכז בנושאים חברתיים ולהציע אלטרנטיבה לציבור הערבי-ישראלי. עטרף הוא יו"ר ארגון ללא רווח ל"שוויון חברתי ושירות לאומי". הוא מעודד את הצעירים להשתתף בנשיאת העול ולהתגייס לשירות לאומי. הוא יזם הקמת מרכזי מחשבים בערים ערביות במסגרת "פרויקט להבה" של משרד האוצר, שמטרתו להפיץ את השימוש במחשבים ע"י מתן גישה לבעלי הכנסה נמוכה לאינטרנט.
עטראף מתנגד לפעילות האנטי-ישראלית של חברי הכנסת
חנין זועבי ואיברהים זערור ולעיסוק של ח"כ בענייני חוץ. הוא קורא להתרכז בטיפול בבעיות היומיומיות של הציבור הערבי- ישראלי: השכלה, דיור, קרקע, ומאשים את המנהיגות הערבית שהונתה את בוחריה מזה 60 שנה. הוא משוכנע שהוא מסוגל, כחבר כנסת, להשיג ב-4 שנים מה שהם לא עשו ב-60 שנה.
עטראף הזמין סקרים והתברר לו שיש לו סיכוי לקבל 5-6 מנדטים. כיום המפלגות הערביות מקבלות 11 מנדטים. תוכניתו של עטראף כוללת גיוס מתנדבים שיעברו מבית לבית בערי וכפרי המגזר הערבי, פרסום מודעות בעיתונות הערבית ונאומים במסגדים. כמו-כן בדעתו להקים אתר באינטרנט.
עטראף שייך לחמולה בדואית המונה כ-8,000 נפש, שהיא בסיס כוחו, אבל, כעת הוא מרכז את פעילות בערים הערביות סכנין, עראבה ותמרה..
סמל מגן דוד? - לא מהווה בעיה עטראף מזדהה עם ישראל ושואף להביא את ערביי ישראל לקחת חלק פעיל כאזרחים נאמנים ולהביא לשינוי. "אני ערבי גאה וישראלי גאה ואינני פלשתיני... הבעיה (במזרח התיכון) איננה ישראל אלא הערבים", מצהיר עטראף, ומצטט וטרן סעודי מהצי המלכותי הסעודי שקרא לערבים לחדול מלהפנות אצבע מאשימה נגד ישראל.
עטראף מאמין ששיתוף פעולה בין הערבים והיהודים בישראל יבטיח לערבים הנאה מכל היתרונות של ישראל והוא אף קורא להילחם נגד הוצאת הדיבה נגד ישראל במזרח התיכון.
עטאף מכריז שאין לו כל בעיה עם סמל מגן דוד על דגלה של ישראל כל עוד ישראל היא דמוקרטיה המגינה על זכויותיו. "אנו הערבים צריכים להודות לאללה שאנו חיים בארץ דמוקרטית זאת". כאזרח נאמן, עטראף שרת בצבא ועושה עד היום שירות מילואים וקורא לערביי ישראל לעשות כמוהו.
עטאף הצטרף לליכוד ב-1995 ושימש יועץ במשרד ראש הממשלה, במשרד הפנים ובמשרד להגנת הסביבה. ב-2006 הוא הופיע במקום ה- 67 ברשימת הליכוד לכנסת. ההסבר שלו למקומו הלא-ריאלי ברשימה, הוא העדר ערבים ישראלים במפלגה שיתמכו בו. לכל מועמד יש את קבוצת התומכים שלו.
שיתוף פעולה - לא שחיתות עטראף מאשים את המערכת הפוליטית הערבית-ישראלית בשחיתות ודמגוגיה. רק 47% מהציבור הערבי משתתף בבחירות, טוען עטראף, ומתוך אחוז זה יש הרבה זיופים. כמו-כן, הוא מאשים את חברי הכנסת הערביים בקבלת כסף מגורמים זרים, אולי אירן, החמאס, נסראללה. זהו נושא הדורש חקירה. מאז שהם נכנסו לפוליטיקה הם נוהגים במכוניות פאר ורכשו אדמות. עטראף משווה את השחיתות הזאת לשחיתות הנהוגה ברשות הפלשתינית, היכן ש"העם רעב והפוליטיקאים מתעשרים".
עטראף שואף לפתור את בעיותיהם של ערביי ישראל מתוך שיתוף פעולה עם היהודים וכחלק מהחברה הישראלית. מתגובות שהוא קיבל לסקרים בציבור הערבי הוא גילה שיש בציבור הערבי כמיהה לשינוי והוא מקווה להחזיר את התקווה למגזר הערבי, כחבר כנסת.
היד המזינה עטראף דוחה את ההזדהות של המנהיגות הערבית- ישראלית עם הרשות הפלשתינית ואת הזדהותם כפלשתינים, ודוחה את הסיכוי ליכולתם להיבחר לו ניסו להשתלב בפוליטיקה הפלשתינית. עטראף מגן על הדמוקרטיה הישראלית ושואף לייצג את הקהילה הערבית - ישראלית כולה. עטראף מאשים את המנהיגות בהסתה המובילה צעירים לתמוך בטרור וקובע שישראל היא מקום נהדר לערבים ובמסגרת שיתוף פעולה יהודי-ערבי, ערביי ישראל יוכלו להילחם נגד הדמוניזציה של ישראל.
בהתייחסו למחלוקת בין ישראל לבדואים בנגב על קרקעות הוא קובע שהבעיה לא תיפתר ע"י הפגנות ואלימות ואף לא ע"י הנפת דגלי פלשתין. שינוי יושג רק בדרכי שלום.
שינוי מתחיל בבית עטראף רוצה לטפל בבעיות העוני, התעסוקה, החינוך ואם כי אינו חוסך ביקורת מממשלות ישראל, הוא מאמין שהדרך לשינוי עוברת דרך שותפות בנשיאה בעול המדינה באמצעות שירות לאומי. שותפות תביא לחברה הערבית תקציבים ממשלתיים, אך על הערבים לשלם מיסים ולפעול לקידום הקהילות שלהם, ע"י מעורבות ופעילות ציבורית.
פוליטיקה של פיצול המנהיגות הערבית הנוכחית נכשלה בטיפול בצורכי הציבור הערבי ועליה לפנות מקומה, והציבור הערבי חייב להתעורר. ההסתה נגד ישראל גורמת נזק לציבור הערבי. הקו האנטי- ישראלי תורם להתחזקות מפלגות ימין קיצוניות, ולשנאת ערבים בציבור היהודי. הם מבטיחים לציבור הערבי שהיהודים יסלקו מכאן.
עטראף, לעומת זאת, מטיף לשיתוף פעולה יהודי- ערבי לטובת שני הצדדים.
