|
"צמרות סלע" ועסקה גדולה בבת ים
|
|
|
לפני ארבע שנים עשה מימון עסקה גדולה יותר. ב-21 באוקטובר 2012 רכשה חברת "צמרות סלע", בשליטתו, מגרש בן 18 דונם, ועליו בניין בן 5,100 מ"ר, שהיה בית הדפוס של מעריב, ברחוב קוממיות, בדרום בת ים. המוכרות היו חברות א. לוין אפשטיין ו"מעריב הוצאת מודיעין". מימון שילם 65 מיליון שקל. תוכניתו המקורית הייתה להרוס את הבניין הישן, ולבנות על המגרש מגדלי מגורים או משרדים, בעידוד העירייה, המבקשת לפתח את העיר. בינתיים, השכירה "צמרות סלע" את הבניין לחברת "אחוזת הירש", בבעלות שלמה בן צבי ואחיו הלל גולדבלום, בחוזה לחמש שנים, עם נקודות יציאה. אחרי שנה כמעט בדיוק בוטלה תוכנית הבנייה. ישראל היום, של שלדון אדלסון, הגישה למימון הצעה מפתה, לרכוש ממנו את בית הדפוס והמגרש. החוזה נחתם בנובמבר 2013. ישראל היום שילם, על-פי פרסום מאז, סכום הנאמד בין 70 ל-90 מיליון שקל. נראה שמימון עשה עסק טוב, ורשם רווחי הנון של מיליוני שקלים.
|
|
מימון תובע 6 מיליון שקל מבן-צבי
|
|
|
בכך לא נגמר הסיפור. ב-2014 הגישה צמרות סלע תביעה בסך 6 מיליוני שקלים נגד קבוצת החברות בראשות שלמה בן-צבי. הטיעון: "אחוזת הירש" לא שילמה דמי שכירות המגיעים ממנה. מימון: "פניתי בכתב, וגם בפגישות בעל פה, מספר פעמים, לשלמה בן-צבי, ובקשתי ממנו שישלם את דמי השכירות, אך לא נעניתי". בן-צבי והנתבעים האחרים הגישו כתבי הגנה, האומרים שחוזה השכירות בוטל לאחר שישה חדשים, תוך ניצול אחת האופציות, וכל דמי השכירות שולמו. בן-צבי מציג פתק בחתימתו, שבו נאמר: "עמוס שלום, השארתי לך במשרדי צ'קים על ששה חודשי שכירות. התשלום היה מכביד על הנזילות של "אחוזת הירש", ולכן אני כערב משלם לך את הצ'קים, כולל קנס". ההליך המשפטי עדיין לא הסתיים. אבל, עמוס מימון הוא לא רק יזם נדל"ן אלא גם יהלומן, חבר פעיל בבורסת היהלומים ברמת גן. עיסוקו העיקרי הוא רכישת יהלומים ומכירתם ברווח. רעייתו סופיה עובדת כפקידה אצל אחד היהלומנים הגדולים, ומשכורתה בשנים קודמות הייתה כ-13,500 שקל לחודש. המשרד הרשום של חברת הנדל"ן שלו, "צמרות סלע" ו"חלום בים", נמצא בבניין הבורסה.
|
|
רכש מגרש למגדל משרדים מול הבורסה
|
|
|
הקשרים העסקיים עם יהלומנים ישראלים ואחרים עוזרים למימון לקדם את עסקי הנדל"ן של. זה כמובן לגיטימי והגיוני. בסוף 2007 רכשו חברת אזורים וקבוצת יהלומנים, שבה שותף עמוס מימון, מחברת קרנסט הייטס (סאני קהאן), מגרש בצומת עלית, ב-80 מיליון דולר. היזמים תכננו מגדל מגורים ומשרדים בן 270 מטר, הגבוה בישראל. אחר כך פוצל הפרויקט, כך שאזורים הייתה אמורה לבנות מגדל מגורים, והיהלומנים יבנו מגדל משרדים. אזורים נסוגה אשתקד מהפרויקט, אך היהלומנים עם מימון ממשיכים לקדם את המגדל שלהם. לפני ארבעה חודשים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכנית, למגדל בן 45 קומות, להפקדה. אם לא יהיו התנגדויות, תאושר התבנית בעוד מספר חודשים. סביר להניח שהיזמים יציעו ליהלומנים, שצר להם המקום במגדלים הקיימים של הבורסה, לרכוש או לשכור משרדים במגדל החדש.
|
|
באותה עת, באפריל 2013, עמד מימון בראש קבוצת משקיעים שרכשו מדלק ישראל, בשליטת יצחק תשובה, את חלקה, 15 אחוז, בחברת "פי גלילות". מימון וקבוצתו שילמו 69 מיליון שקל. הנכס העיקרי של פי גלילות הוא 165 דונם בצומת פי גלילות, רמת השרון, המיועדים לבנייה. באמצעות עסקה זו, נעשה מימון שותף לבעלים האחרים של המתחם - המדינה 55%, פז 20%, סונול 10%.
|
|
חודש אחרי עסקת פי גלילות, רכש עמוס מימון מחברת גב-ים, אז אחת מהחברות של קבוצת דנקנר, 40 דונם בנס ציונה, המיועדים לבניית תעשיה עתירת ידע, או במלים אחרות בנייני היי-טק. מימון שילם 43 מיליון שקל. יש המערכים את שווי הנדל"ן שבידי עמוס מימון ושותפיו בכ-200 מיליון שקל. מניין הכסף? ראשית, חלקם של השותפים. שנית, רווחים מעסקי היהלומים. שלישית, רווחים מעסקות נדל"ן, כמו זו שבה רכש ומכר את מגרש דפוס מעריב בבת ים. רביעית, מימון בנקאי, תמורת בטחונות כמקובל, כלומר רישום משכנתה על הנכס שנרכש. הפרויקט בבת ים היה, כך נראה, יחודי לגבי עמוס מימון. כפי שנאמר לעיל, הוא לא יוכל לרשום משכנתה לטובת בנק מממן, אלא רק לשעבד זכויות. בנוסף, זו תהיה הפעם הראשונה, ככל הידוע, שהוא נכנס לבניית דירות להשכרה, ענף נדל"ן שהרווח עליו אינו מיידי, אלא מתפרס לאט-לאט לאורך שנים. מצד שני, בניית דירות להשכרה, חלקן לזוגות צעירים, חלקם תושבי בת ים (כך כתוב בחוזה), תאפשר למימון להציג עצמנו כיזם הדואג לא רק לרווחיו הפרטיים, אלא גם כיזם המקדם צדק חברתי ודיור בהשכרה לצעירים. בעסקי נדל"ן, גם המוניטין חשוב.
|
|
