ההצגה האחרונה שעלתה בצוותא לפני נסיעת השחקנים למסע הופעות בארה"ב, הייתה פצצה. באולם צוותא 3 המלא וגדוש לא חדלו פרצי הצחוק. על במה עליה ניצבת יצירה פיסולית מרהיבה שעיצב סשה לישיאנסקי האחד והיחיד, שעם קצת דמיון ניתן לדמותה ללב, המחולק ל"חדרים" ו"עליות", שוכב מאושפז שר הביטחון עם לב במצב גרוע, כשהוא עומד למות. אלא אם כן יימצא לו תורם להשתלת לב חדש. הרופא שהוזעק מאמריקה כדי לטפל בו היה תחת פיקודו כששימש כמפקדו בצה"ל. מה שמעמיד את הרופא במצב עדין. לרוב מופיע זוהר שטראוס בתפקיד הרופא מאמריקה, אך הפעם מילא תפקיד זה הבימאי והשחקן ציון אשכנזי, ולא הייתה סיבה להצטער, להפך. ההנאה הייתה אדירה גם אם במקום זוהר שטראוס ששמו מרתק אליו אוהבי תיאטרון רבים. הפעם הופיע כאן בתפקיד זה ציון אשכנזי עם כשרון המשחק שלו, והרשים בצורה לא רגילה, כשם שהרשים בהצגת היחיד שלו "ז'אן ז'נה בן זונה"שהעלה בשנה שעברה בתיאטרון "תמונע"-. דובלה גליקמן מטלטל את קהל הצופים באמרות השפר שכתבה המחזאית מיכל אהרוני, משפטים שכל אחד - פגז שיורה לבלוטות הצחוק שלנו. והכל ללא וולגריות או ירידה למישור הנמוך המקובל בקומדיות. דובלה גם מאלתר במצבים משתנים, כמו באותו ערב בו צפינו, כשברגע מסוים הוא כה הצחיק מלבד את הקהל - גם את שאר השחקנים, שלא יכלו להפסיק לצחוק ולהמשיך בתפקידם, עד שדובלה, במיטב כשרונו, אילתר טקסט נוסף ולא נתן לנתק את זרם ההצגה, כך שמה שלא יהיה הוא המלך על הבמה. אין עליו. הבעיה של הרופא (ציון אשכנזי) ובסיבה שבעטיה חזר כה מהר כדי לטפל במפקדו הנערץ לשעבר, טמונה גם אהבתו לבת המפקד, מצדה, (טלי בן יוסף הכה מקסימה ועשירת ההבעות), שבתקופת חמש שנות היעדרותו מהארץ קשרה את גורלה עם מתנחל קיצוני, הפכה לדתיה, ועומדת להינשא לבחור (שמעון מימרן), שכל מילה שלו מבהירה בחוכמולוגיה המוגזמת שלו מהי מהותו ואופיו, והופכת אותו לקריקטורה. ביצוע חד וחלק. המפגש בין שני האוהבים לשעבר לא משנה את מסירות הרופא הצעיר לשר הביטחון. והוא עושה את כל המאמצים לגייס תורם ללב המושתל. הבלגן הגדול מתרחש כשמסתבר שהלב הוא לב של ערבי. נו, רק עוד זה חסר לשר, שהוא עצמו חוקק חוק שאסור לגוי לתרום אברים ליהודי... לטענתו - הלב אינו "כשר" ולכן הרופא מסולק, ותחתיו מגיע רופא אחר להשתיל לחולה. איזה מנייוורות שאותנו מגלגלות מצחוק עושים על הבמה כדי לגייר את המוח... - שרון פרידמן עם רקורד של שחקן דרמטי מהמעלה הראשונה, חושף כאן כשרון קומי חסר גבולות כאשר הוא מגלם שלושה תפקידים שונים, עד שלקהל קשה לזהות אותו בעור כולם: תחילה הוא הרופא הרוסי, להוותו של השר. בהמשך הוא רופא ערבי ואח"כ אזרח ערבי, שמסרב לאפשר את השתלת לב בנו לשר. בכשרון שאין די מילים כדי לתאר, נעשה שינוי הדמויות בגאוניות מדהימה. השינוי ביכולתו לעבור בין מיבטאים, של העברית הרוסית, ובהמשך לעברית של ערבי גם הוא - מדהים. אך לא רק. הוא עושה זאת בקלי קלות, לא רק עם שינוי התסרוקת, ועוד כמה פרטים - עד שפשוט נבצר להכיר שזהו אותו שחקן שמבצע דמויות כה שונות. בעקבות כל מיני מניפולציות ותהפוכות קומיות ברמות, חוזרת האהבה לשכון בין האוהבים בעבר, המתנחלת חוזרת בשאלה, והשר מרוצה. אך עד אז - הרבה סצינות המלאות כרימון בחידודי לשון ועקיצות לכל הצדדים המרעיפות על קהל הצופים שפע של תענוג ונחת רוח. הבלגן וסערת הרוחות על הבמה לא מרפים מהצחוקים שהם מנפיקים לקהל - הכל הודות לטקסט הנפלא והחכם, לכך שאינו מוטה לצד אחד בלבד, והוא יורד על השמאל ועל הימין כאחד, כך שכולם יוצאים שמחים וטובי לב, מהצגה כה מופלאה, שמגישים שחקנים כה מעולים. לרוץ לראות כי הרופאים ממליצים שהצחוק יפה לבריאות. וכאן - מקבלים מנה אחת אפיים.