השופטת: סגנית נשיא בית משפט השלום בכפר סבא, רחל קרלינסקי

המועד: יום שני, 26.9.16, שעה 08:30

הנושא: תיקים אזרחיים נתחיל מהשורה התחתונה: כל מאמציה של השופטת רחל קרלינסקי להביא את הצדדים לפשרה, התנפצו מול עיקשות של התובעים - או יותר נכון, לפחות כפי שהדברים נראו מספסלי הקהל, של עורכת דינם. עסק של כמה אלפי שקלים - וזו אפילו לא תביעה קטנה - קיבל ממדים מנופחים של יום הוכחות, למרות שקרלינסקי הבהירה היטב מה עמדתה. הרושם שלי היה, שעורכת הדין של התובעים פשוט לא רוצה לוותר על שכרה, והיא מסכנת את לקוחותיה לא רק בהפסד, אלא גם בחיוב בהוצאות. מדובר בסכסוך בין שוכרי דירה למשכיריה, כאשר המשכירה טענה שהם הותירו בה נזקים, והשוכרים טענו שהיא נכנסה לדירה בלא תיאום ובכך הפרה את ההסכם איתם. המשכירה אפילו לא הצטיידה בעורך דין, ולשאלתה של קרלינסקי הסבירה שהבחור היושב לידה הוא חתנה ו"אני מרשה לו לדבר". קרלינסקי הגיבה: "אבל אני לא. אם הוא לא עורך דין, הוא לא יכול לדבר. אבל את יכולה להתייעץ איתו". וכך נוצר מצב - מגוחך-משהו לכאורה - בו הבת ובעיקר החתן אומרים למשכירה מה לומר והיא חוזרת אחריהם. אך יפה עשתה קרלינסקי שהקפידה על הכללים. "מכיוון שראיתי שלא הצלחתם להתקדם, השאלה היא אם יש צורך לקבוע להוכחות", פותחת קרלינסקי ומראה שהתכוננה היטב - כפי שניתן יהיה להיווכח גם בהמשך הדיון. בא-כוח השוכרים משיבה: "הפער גדול מדי, אלא אם כן יש לגבירתי הצעה". קרלינסקי: "זו לא שאלה של הצעה אלא של נכונות. לקביעת תיק להוכחות יש משמעויות מבחינת העלויות, וצריך להביא את זה בחשבון, כאשר הסכסוך הוא לא מן המסובכים שראה בית המשפט". היא פונה למשכירה: "את מבינה את המשמעות של קביעת התיק להוכחות? כל אחד צריך להביא את ההוכחות שלו ואת העדים, וזה הרבה יותר יקר". המשכירה מביעה נכונות להתפשר, וקרלינסקי מבקשת ממנה לעזור לתובעים בכך שתפרט מה היו הוצאותיה - "לא הצעות מחיר, אלא מה שהוצאת ממש". המשכירה מתחילה לפרט, קרלינסקי מבקשת מסמכים ומעיינת בקבלות המוצגות לה. קצת קשה להבין מה כתוב בהן, ועד מהרה מתברר שגם אין קבלות על הכל. "תראי, גברת נכבדה, גם בלי קבלה, אם לוקחים ממישהו מסמך - רושמים מה שהוא ביקש", מעירה קרלינסקי.

"אז גם את חוזרת למקום"

המשכירה מציגה תמונות, קרלינסקי והצדדים מעיינים בהן ובתה של המשכירה מתקרבת לדוכן. קרלינסקי ערנית מאוד: "מי את? אז גם את חוזרת למקום, עם כל הכבוד". קרלינסקי מתחילה לסכם: "נשמע מה שאת אומרת. מילוי הבור וסילוק אשפה - 1,000 שקל. זה בלי קבלה, זה מה שאת אומרת. זה לא אומר שאני מקבלת את זה; זה מה שאת אומרת, שהצד השני ישמע. טוב, גבירתי, בואי נתקדם. אז אנחנו כבר מבינים שלא צריך להפעיל ערבות בנקאית בסכום שהוא גדול פי ארבעה. "אני מנסה לקדם. גם ככה יש לנו תיק מלא מסמכים וטענות, הכל טוב ויפה. אנחנו מנסים - אני מקווה, למרות שלא הצלחתם קודם - להתקדם. לשיטתכם, אם תקבלו 2,482 שקל, תחזירו את ההמחאות". הצדדים מסבירים שההמחאות הוחזרו, וקרלינסקי מתקנת: "אז נכריז על בטלותה של הערבות הבנקאית". הצדדים מתווכחים וקרלינסקי מתערבת: "אתם רוצים לסיים היום או שאתם רוצים להתדיין?". כעת היא פונה לעורכת הדין של השוכרים: "לפחות את יודעת מה זה משפטים, ואם יש זכרון דברים והתחייבות לעשות דברים". השוכרים טוענים שהם מילאו את הבור בחצר, אבל קרלינסקי קצת מאבדת את הסבלנות: "הדשא יצמח מעצמו? אתם רוצים לברר את זה? על 2,200 שקל אתם רוצים ללכת להוכחות? שיהיה לכם לבריאות, אבל שיהיה לכם ברור על מה. אני בכוונה עושה את זה ככה, שיהיה ברור. צריך גם להקשיב". נציגת השוכרים משיבה: "כשנגיע להוכחות - נברר". קרלינסקי: "את מובילה את התיק לשם, אז תקשיבי. תראי לי את כתמי הצבע. כמו שהיא [המשכירה] יודעת לצלם מכל מיני זוויות, אז גם אתם יודעים. יופי של תמונה; תראי לי את כתמי הצבע". עורכת הדין משיבה שלא היו כתמים אלו, אך כבר אמרנו שקרלינסקי התכוננה: "אז למה הם לקחו על עצמם התחייבות [לנקות אותם]? משמע - שהם ראו שכתמי הצבע קיימים, אז מתי הם חזרו לנקות אותם? אפשר לטעון הכל".

"את המשפטנית היחידה בכל העסק"

קרלינסקי ממשיכה ללחוץ: "כנראה קשה לכם מאוד להיפרד אחד מהשני, אבל אתם צריכים לעשות את זה. כמה שהעסק הזה יסתיים יותר מהר - יותר טוב. בית המשפט יכול לשמוע את התיק הזה שלוש שעות לפי הטענות שלכם ולהגיע למסקנה שזה על 3,000 שקל. אני לא מזלזלת ב-3,000 שקל, אבל עם כל הכבוד. אני מבינה שאת [עורכת הדין] צריכה לטעון את מה שאתה צריכה. בית המשפט מציע לשלם 2,500 שקל ולסיים את העניין". היא שולחת את עורכת הדין לדבר עם לקוחותיה, ואת המשכירה - "עם כל הצוות שהבאת". עורכת הדין חוזרת ומספרת שהיא "נאלצת לסרב". קרלינסקי עוד לא התייאשה: "על 2,000 שקל". עורכת הדין: "התביעה [שכנגד] היא על 75,000 שקל". קרלינסקי: "את המשפטנית היחידה בכל העסק. תסבירי לי איך תוכיחי את כל זה". היא נכנסת לפרטי התביעה ושוב: "משפטנית, כן? אני פונה אליך כעורכת דין. האחרים רואים את הבור בדשא. את רואה את המשפטנות. מה משמעותה של הפרה יסודית, כאשר הצדדים מגיעים בסופו של דבר להסכמה איך לסיים את זה? לא ענית לי לשאלה. אני אחזור ואשאל. מה המשמעות של הסכם מאוחר, שעה שהתובעים עזבו את הדירה והגיעו להבנות מסוימות, לעניין טענת ההפרה של ההסכם?". קרלינסקי לא מצליחה לקבל תשובה של ממש, למרות שהרמז שלה לא יכול היה להיות ברור יותר: השוכרים לא יכולים לטעון שהמשכירה הפרה את ההסכם, כאשר בעצמם הגיעו איתה להבנות. היא מרימה את ידיה ביאוש, והמשכירה מבקשת לדחות על הסף את התביעה נגדה. "אי-אפשר לדחות אותה בלי לשמוע אותה", מסבירה לה קרלינסקי, "ואם יהיה צורך ישלמו הוצאות, או שאת תשלמי. את נגררת פה, אני לא יכולה לעזור לך. הם רוצים, עשו מהתיק הזה משהו". קרלינסקי פונה לעורכת הדין ושואלת מי יעיד מטעם השוכרים. דומה שהגברת טרם קלטה את הרוח הנושבת מכיוון הדוכן, שכן היא מבקשת שלושה ימים כדי למסור את רשימת העדים. קרלינסקי מגיבה ב"לא" חותך, ונענית שיעידו השוכרים ועוד שני עדים. "מיהם ומדוע לא הגישו תצהירים?", היא מבקשת לדעת. לעורכת הדין יש איזשהו הסבר, אבל תגובתה של קרלינסקי ברורה: "באמת, באמת, מה את מספרת לי עכשיו". המשכירה רוצה להביא את הדיירים הנוכחיים, וקרלינסקי אומרת לה להסתפק באחד מהם.

"וזו הפרה יסודית?"

כעת היא מכניסה את הדברים לפרוטוקול: "אני רוצה שיהיה כתוב, שבסופו של דבר מישהו יראה לאן זה הגיע". המשכירה מביאה להביא כעדים את ילדיה וקרלינסקי מסכימה. עורכת הדין קופצת על העגלה: "אז אנחנו רוצים להביא את הבן שהתגורר בדירה". קרלינסקי: "לא. לאיזו מחלוקת הוא דרוש? תחזרי רגע לכתב התביעה". קרלינסקי מקשיבה עם היד על הלחי ומגיבה: "אז עכשיו אני רוצה להבין - ההפרה היסודית הייתה שהיא נכנסה לבית? עכשיו אני שומעת טענה חדשה". עורכת הדין: "זה כתוב בתביעה - היא נכנסה לבית בלי לתאם מראש". קרלינסקי בציניות: "וזו הפרה יסודית? את אומרת שהתובעים רוצים לברר את הטענות הכבדות האלה, וישאו בתוצאות. תחשבי איך את משכנעת אותם לסיים את הסיפור הזה ב-2,500 שקל, במקום לנהל אותו עם כל שמונת העדים, והתוצאות - מי ישורנה". עורכת הדין מסרבת - וכאמור, הרושם שלי היה שהיא הבעיה ולא לקוחותיה - וקרלינסקי עושה ניסיון אחרון: "זכותכם לנהל תיק, ככל שאתם תשאו בתוצאה. אז אנחנו קובעים את התיק להוכחות, ואני מזמינה אותך לחשוב מה התשובה לשאלה המשפטית שהצגתי. כי אין לך בסיס לטענה של הפרה יסודית, כל התביעה מתמוטטת". קרלינסקי קובעת להוכחות ב-26.3.17 ומדגישה שסיכומים בעל-פה יישמעו באותו יום.

השורה התחתונה: כל מאמצי ההיגיון והחוק והשכנוע של שופט לא יכולים לפרוץ חומה אטומה של עורך דין, שבכלל לא בטוח שמניעיו הם אך ורק טובת לקוחותיו. אם לא יקרה משהו מדהים בשלב ההוכחות, קרלינסקי כבר יכולה לכתוב את פסק הדין, והשוכרים יוכלו להאשים רק את עורכת דינם.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9