בֵּין הַשְּׁקֵדִיּוֹת חָמַדְתִּי אֶת גּוּפְךָ.
שָׁם בַּמַּטָּע הִפְשַׁטְתִּי אוֹתְךָ.
פְּרִיט פְּרִיט, הֵסַרְתִּי מִמְּךָ.
לֹא נִשְׁאַרְתָּ חַיָּב אַתָּה.
אַף פַּעַם אֵינִי יְכוֹלָה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ.
בְּמַצַּב הַשִּׁוְיוֹן הַזֶּה, שֶׁיָּצַרְתָּ בִּשְׁנִיָּה,
נֶעֱמַדְנוּ שָׁם, עֵירֻמִּים כְּמוֹ אָדָם וְחַוָּה
בְּחֶלְקָה שֶׁכֻּלָּהּ פְּרִיחָה וְרֻדָּה.
שָׁם בָּנִינוּ אֶת גַּן הָעֵדֶן שֶׁלָּנוּ לִשְׁנִיָּה.
הַתַּפּוּחַ שֶׁלִּי, שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי, נִשְׁאַר בַּתִּיק.
זָרוּק שָׁם הֵיכָן שֶׁהוּא בָּרֶכֶב שֶׁלְּךָ.
וּבְלִי הַפֵּרוֹת הֶחְכַּמְנוּ אֶחָד בְּגוּפָהּ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.
בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הַתַּאֲוָה בֵּינֵינוּ
שְׁנֵינוּ הִתְפַּעַלְנוּ מִיְּפִי הַבְּרִיאָה.
וְאָז, אָסַפְתָּ אוֹתִי אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי הַגְּמִירָה.
טְעִימָה, אָמַרְתָּ. טָעִים אַתָּה, עָנִיתִי לְךָ.
חִבַּקְתִּי אוֹתְךָ,
כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד אֲנִי אוֹהֶבֶת
אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רְפוּיָה מֵעֹנֶג הַבִּיאָה אִתְּךָ.
חִבַּקְתִּי וְהֵרַחְתִּי וְהֵרַחְתִּי אוֹתְךָ,
כְּאִלּוּ הָיִיתָ עֵץ שְׁקֵדִיָּה בְּעַצְמְךָ.
שָׁם בַּמַּטָּע, בֵּין הַשְּׁקֵדִיּוֹת, חָמַדְתִּי וְיָדַעְתִּי אוֹתְךָ.
מתוך אסופת השירים, "קילומטרים שלמים של קִרבה", מאת גלית אבגי-כהן, הוצאת "אופיר ביכורים".