על גבעה נישאה בפינת הרחובות בנימין ומנוחה ונחלה, בעיר רחובות שוכן מבנה בית הכנסת הגדול של העיר "אוהל שרה". הוא הוקם לפני למעלה ממאה שנה ב-1903 ומאז ועד היום פעיל מדי יום שבת וחג. ביקרתי בימים אלה בבית כנסת זה. בית הכנסת הוגדר והוכר על-ידי משרד ראש הממשלה כאתר מורשת בעל חשיבות לאומית. פירושה המעשי של הכרה זו הוא מתן תקציב משמעותי מהמדינה לעבודות שימור ושיחזור בית הכנסת. במקום נעשות כיום עבודות שיפוצים והרחבה שכוללת עבודות שימור ושיחזור בית הכנסת המקורי. בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת ועירית רחובות. חשוב להקפיד שהכספים שניתנים מהמדינה ינוצלו לעבודות שימור ושיחזור ולא רק לעבודות שיפוצים והרחבה. בצדו הדרומי של מבנה בית הכנסת היה קיים מבנה אבן שהוסף עם השנים למבנה המקורי של בית הכנסת (ניתן לראות זאת בצילומים). במקומו הוקם מבנה בעל קירות זכוכית כהה (או חומר דמוי זכוכית) ובו מדרגות לאולם "עזרת נשים" שבקומה השנייה . מבנה דומה מתוכנן להבנות בצמוד לצידו הצפוני של בית הכנסת. יש לקוות כי המבנים שהוספו ויוספו לבית הכנסת לא יפגעו משמעותית בצביונו המקורי של בית הכנסת. הרי כל עיקרו של שימור ושיחזור אתר הוא לשמר את רוחו וצביונו המקורי. נמסר לי כי לפני תחילת העבודות השימור והשיפוץ נערך למבנה בית הכנסת "תיק תיעוד" שכלל מחקר מעמיק על תולדותיו, ובן השאר התברר כי על קירות בית הכנסת קיימים מספר שכבות של ציורי ועיטורי קיר מיוחדים. אולם בשל בעיות תקציב חלקם הגדול לא נחשפו. הגבעה שעליו הוקם בית הכנסת הייתה הנקודה הגבוהה ביותר במושבה בעת בנייתו, שממנה נראה-נשקף כל נוף המושבה. סמוך לבית הכנסת - וניתן לראות זאת היטב בצילומים של אז - היה ניצב מגדל המים של המושבה ממנו הוזרמו המים בצינורות לבתי התושבים.

תולדות בית הכנסת

בית הכנסת הוקם כאמור ב 1903 בעשור השני ליסוד המושבה רחובות .עד אז התקיימו תפילות בשלאש, צריף אשר שימש גם כבית כנסת. עם הזמן הצריף הפך רעוע ולא ראוי ומכובד לתפילה ועל כן ועד המושבה החליט כי יש לפעול להקמת מבנה ראוי לבית כנסת במושבה הבנוי מאבן. תחילה חשבו לגייס את הכספים לבנייתו מכלל תושבי המושבה . בשנת 1896 הודיעה סימה ברוידא, אשתו של יעקב בּרוֹיְדָא שהיה מראשי אגודת "מנוחה ונחלה" אשר ייסדה את רחובות, כי בכוונתה לתרום 5,000 רובל לבניית בית הכנסת, אחד מהתנאים שהציבה-דרשה כתנאי לתרומתה שבית הכנסת יקרא על שם אימה שרה בת הרב יעקב רבינוביץ' .סימה שהתגוררה בפולין הגיעה לביקור ב-1896 במושבה רחובות והשתתפה באותה שנה במעמד הנחת אבן הפינה לבית הכנסת .וועד המושבה פנה אף לאדריכל ברוך פפירמייסטר שעלה לארץ ב1885 והתיישב בראשון לציון, לתכנן את מבנה בית הכנסת. אולם מסיבות שונות כנראה גם בשל חילוקי דעות בין וועד המושבה לתורמת שהציבה תנאים שונים למתן התרומה, התעכבה הבנייה למשך מספר שנים. אולם לבסוף יושרו ההדורים . התרומה שהתעכבה הגיעה ובתחילת המאה הקודמת הוחל בבניית בית הכנסת . סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. את ארון הקודש בבית הכנסת בנה נגר המושבה מ. לוצקי. על-פי דיווחי עיתוני התקופה, התקיים טקס חנוכת בית הכנסת ב י' בתמוז תרס"ה, בחודש יולי 1905. הטקס היה ברוב עם ופאר ואליו הגיעו אורחים מכל חלקי הארץ. האורחים התכנסו בבית התפילה הישן בשלאש ומשם יצאו בתהלוכה עם ספרי התורה לבית הכנסת החדש, שם הוכנסו למשכנם החדש. בין המשתתפים באירוע חנוכת בית הכנסת היה גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. ותיקי המושבה מספרים בזיכרונותיהם והדבר מתועד בארכיון לתולדות רחובות: "כשהוקם בית הכנסת הוא שימש מקום תפילה לכל איכרי המושבה. כשחזרו מעבודתם בשדות, היו משאירים את עגלותיהם ומזמרותיהם ברחבת בית הכנסת ונכנסים להתפלל, או ללמוד פרק בתורה". בהמשך שופץ והורחב בית הכנסת והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. מבנה בית הכנסת הוא מונומנטלי בעיצוב אָקלָקטִי (לקטני). על שעריו כתוב הפסוק "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. לאורך קירותיו הפנימיים פזורים ציורים המנציחים את 12 השבטים .מאחורי ציורי השבטים מסתתרים כך אומרים לי יודעי דבר, עיטורים מתקופת ראשית בית הכנסת. אני לא אחראי למידע זה ולא ברור לי עד כמה הוא נכון. את בית הכנסת מנהלת כיום עמותה . משה גנץ מהנהלת בית הכנסת מספר לי בגאווה כי לאורך השנים פקדו את בית הכנסת והתפללו בו אישים רמי מעלה ובהם נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן, הנשיא אפרים קציר, זלמן שזר. מאיר ויסגלס מראשי מכון ויצמן למדע ראשי ונכבדי העיר ועוד. רבים מתושבי רחובות חגגו בבית הכנסת הזה את חגיגת הבר-מצווה שלהם או של בניהם.

בית כנסת "אוהל שרה" כיום

בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. גם בתקופת עבודות השיפוצים התפילות נמשכו כסידרן אומר גנץ. "בבית הכנסת, מתארחים חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. במשך כל השנים מתקיים בבית הכנסת שיעור בדף היומי של התלמוד, ובשבתות מתקיימים שיעורים במדרש ובהלכה, בחגים וב"ימים הנוראים" מתאסף במקום קהל רב, והוא ממלא את ההיכל ואת החצר סביבו. פעמיים בשנה, בשבת "שובה" וב"שבת הגדול", מתקיימת דרשת הרב הראשי לעיר רחובות, ואליה מתאספים ובאים כל גדולי רבני העיר וקהל רב.