קולנוע עמל ברחוב בן-גוריון 57 בכפר סבא הוא אחד מסמליה של העיר כפר סבא ושימש בית העם ובית ההסתדרות העובדים הראשון של העיר. במשך למעלה משישה עשורים היה מרכז חיי התרבות והחברה בכפר סבא. ב2003 פסקה פעילותו של בית הקולנוע ובסוף 2003 נמכר המבנה המיתולוגי על-ידי חברת הנכסים של ההסתדרות ליזמים פרטיים. לא הצלחתי לברר מהו סכום המכירה וראוי לחשוף את הסכום למען שקיפות. מאז ועד היום עומד המבנה נטוש עזוב ומוזנח. ועד פעולה להצלת קולנוע עמל לאחר שנודע דבר מכירת הקולנוע ליזמים פרטיים, ועל כך שמתוכנן להרוס את בית הקולנוע ולהקים במקומו מגדל מגורים ושטח מסחרי בקומת הקרקע- הוקם בשנת 2003 בעיר ועד פעולה להצלת המבנה המיתולוגי בעל הערך ההיסטורי ולמען שימורו. חברי ועד הפעולה החתימו תושבים על עצומה שזו לשונה: "קולנוע עמל היה בית עם של תושבי כפר סבא ונבנה על ידיהם. המקום היה נקודת משיכה תרבותית לתושבי כפר סבא ותיקים כצעירים, מבוגרים ילדים ונוער הוא טבוע בזיכרון הציבורי של תושבי וילדי כפר סבא במקום שבו נערכו הצגות מופעי בידור, הצגות סוף שנה של בית ספר טקסי זיכרון וכמובן הוקרנו בו סרטי קולנוע -ובשנותיו האחרונות - סרטי איכות. הגן המקיף את בית הקולנוע התייחד בתכנון הנאה שלו על-ידי אדריכל הנוף ליפא יהלום". חברי ועד הפעולה קראו עוד בעצומה לשפץ המבנה וליעד אותו לטובת הציבור כך" שייווצרו בחללו מספר אולמות הקרנה, תוקם בו ספריה, ישמש מעין סנימטק" וישמש לעוד שימושים תרבותיים. ועד הפעולה לא הסתפק רק בהחתמת תושבים על העצומה והגיש לוועדות המקומיות והמחוזיות עשרות התנגדויות לשינוי יעוד הקרקע. בבקשת ההתנגדות שלהם לשינוי יעוד הקרקע טענו אנשי הוועד כי השטח האמור הוא ריאה ירוקה יחידה באזור ולמבנה ערך היסטורי רב. ראשי הוועד פנו לעירית כפר סבא ולמי שעמד אז בראשה יצחק וולד למועצה לשימור אתרי מורשת ולגורמים נוספים בבקשה לסיוע במאבקם. הם שאלו וביקשו לברר מדוע לא הכלילה הוועדה לשימור מבנים היסטוריים בעירית כפר סבא את המבנה כמבנה המיועד לשימור ומדוע לא רכשה העירייה את המבנה הציבורי בעל הערך ההיסטורי ואפשרה מכירתו לגורמים פרטיים עסקיים ראש עיריית כפר סבא דאז יצחק וולד ורבים מחברי מועצת העיר הודיעו בעקבות המחאה הציבורית להצלת בית הקולנוע כי הם תומכים במאמצים לשימור בית הקולנוע וכי יפעלו למנוע הריסתו ולמען שימורו. בסוף שנת 2003 נבחר לתפקיד ראש העירייה יהודה בן חמו וגם הוא נדרש לנושא והצהיר כי הוא בעד שימור מבנה בית הקולנוע . בשנת 2007 בעקבות המחאה הציבורית להצלת קולנוע עמל החליטה הוועדה לשימור שליד העירייה להכריז על קולנוע עמל כחלק משורה של מבנים הראויים לשימור. מעירית כפר סבא נמסר כי נערך תיק שימור מחקר ותיעוד אודות בית הקולנוע על-ידי האדריכל אמנון בר-אור, אחד מדמויות המפתח בשימור בארץ. במשך השנים הועלו הצעות שהעריה תקבל את זכיות הקרקע בשטח בית הקולנוע ותהפכו למרכז קהילתי על-ידי מתן קרקע חלופית ליזמים והועלו הצעות נוספות לשכנע את היזמים לנייד את זכויותיהם לקרקע אחרת, ובכך להשאיר את הבניין במתכונתו המקורית .אולם למרות ההצהרות התמיכה ההכרזות למיניהם וזו עובדה: נכון להיום דצמבר 2016 עומד המקום מוזנח ושומם. מבנה ציבורי במרכז העיר, נגיש, בעל פוטנציאל עומד שומם מוזנח ומבוזבז. באחרונה הגביר הוועד להצלת קולנוע עמל פעילותו. אחת מראשי הוועד האדריכלית שירה אורן, אומרת לי כי הוועד דורש לשמר את מבנה קולנוע עמל ב"שימור מחמיר" לא תותר בניה עליו, ישמר צביונו ורוחו המקורי, והוא ייועד לשמש כמרכז קהילתי ותרבותי לרווחת תושבי העיר .בוועד חוששים כי המשך הזנחתו ושיממונו של המבנה יהפכו ל"פיל לבן" והיזמים ידרשו לשנות את יעוד הקרקע מקרקע ציבורית לקרקע פרטית. תולדות בית הקולנוע קצת היסטוריה על בית הקולנוע עמל: הוא הוקם בשנת 1936 כבית הפועלים עמל. על שטח שהוחכר מקק"ל על תכנונו הופקד האדריכל אריה שרון מחשובי ובולטי האדריכלים בארץ חתן פרס ישראל ובוגר אסכולת הבאוהאוס בגרמניה. אבן הפינה הונחה ב-1936 ושנה אחרי כן באוגוסט 1937 נחנך המבנה ברוב עם והדר. את הקמתו יזמה "קופת מלווה למען פועלי כפר סבא" שבין ראשיה עמד פנחס ספיר (קוֹזְלוֹבְסקי) תושב העיר לימים שר האוצר והתעשיה המיתולוגי בממשלות ישראל. עלות הקמתו של המבנה, כך לפחות מדווח, הסתכמה בכ-5000 לירות ארץ ישראליות. במימון הקמתו של בית הפועלים עמל (בית קולנוע עמל) השתתפו פועלים שתרמו כל אחד חמישה גרוש עלות לבנה. ויש שתרמו ימי עבודה בהקמת הבניין. חלק מסכום עלות הקמתו מומן מכספי הלוואה של קרנות ומוסדות פיננסיים. תחילה שימש המבנה כבית פועלים ובית-עם והוסב בהמשך לבית קולנוע. הוצגו בו כשלושה סרטים שונים בשבוע. במקום נערכו כינוסים, עצרות מפלגתיות בהשתתפות אישים רמי מעלה ובניהם מנחם בגין, פנחס לבון, ישראל ישעיהו ועוד רבים. כן נערכו מופעי בידור, הצגות סוף שנה של בית ספר ותנועות נוער טקסי זיכרון וכמובן הוקרנו בו סרטי קולנוע. מוסד חברתי של ממש את בית הקולנוע הקיף גן ציבורי מרשים שתיכנן אדריכל הנוף חתן פרס ישראל באדריכלות ליפא יהלום". הגן קיים עד היום. ותיקי כפר סבא יודעים לספר בערגה כי בית הקולנוע היה מוסד חברתי של ממש ומרכז חייהם החברתיים והתרבותיים. "האולם היה תמיד מלא עד אפס מקום", הם מספרים ומוסיפים כי כאן ראו את הסרטים הראשונים בחייהם, וכן הצגות תיאטרון שהוצגו על-ידי מיטב התיאטרונים בארץ כמו "האוהל" ועוד. כאן נפגשו עם הבנות והרומנטיקה פרחה וגינת בית הקולנוע הייתה מרכז המשחקים של ילדי השכונה ושימשה את הילדים למשחק כדורגל ומשחקים שהיו נהוגים באותה תקופה. ב-1954 נבנה אגף נוסף בקדמת אולם הכניסה לבית הקולנוע שכלל מזנון וקופות כרטיסים. בתחילת שנות ה-70 שופץ בית הקולנוע על-ידי מועצת פועלי כפר-סבא והכיל 800 מקומות ישיבה. עם כניסת הטלוויזיה לחיינו, כמו בתי קולנוע אחרים גם קרנו של בית הקולנוע עמל ירדה ומספר הצופים בסרטים שהוצגו בו פחת יותר ויותר. בתחילת שנות ה-80 הושכר הקולנוע בבעלותה של מועצת פועלי כפר סבא למפעל המים של כפר סבא. ובמקום בוצעו עבודות שיפוץ משמעותיות כמו החלפת כסאות עץ בכסאות מרופדים ועוד. נעשו ניסיונות להחיות את בית הקולנוע, במקום נערכו אירועים כינוסים וגם מופעי בידור והצגות, אולם המקום צבר הפסדים ונקלע לקשיים כספיים. בשנת 2003 נמכר כאמור קולנוע "עמל" על-ידי מחלקת הנכסים של ההסתדרות ליזמים פרטיים מאז עומד המבנה מוזנח ושומם. עד מתי?