חברת הביטוח דורשת בדיקת פוליגרף - האם להסכים

לאור העובדה שהסכמת בעל הדין יכולה להכשיר את קבלת בדיקת הפוליגרף כראיה, נשאלת השאלה האם כדאי להסכים לבדיקת פוליגרף? השימוש בבדיקת פוליגרף ככלי לחשיפת האמת הינו בעייתי ביותר. מלכתחילה, מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לעניין 10% הנותרים - עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהפך. בנוסף, ידועות "שיטות" שונות "לגבור על המכשיר" באופן שיציג את התשובות כאמת. בדיקת הפוליגרף בוחנת, למעשה, שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). שיטוט קצר באינטרנט יניב שיטות ידועות "לעבוד" על מכשיר הפוליגרף. נטילת תרופות הרגעה לפני בדיקת פוליגרף עשויה גם היא להשפיע על תוצאות הבדיקה. כמו-כן, נבדקים, אשר ניחנו ביכולת גבוהה לשלוט על תגובותיהם הפיזיולוגיות, הינם קשים לבדיקה ולקבלת תוצאות אמינות. מעבר לכך, וחשוב ביותר, תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן ליכולתו הסובייקטיבית לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת. בארץ, בהעדר חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה. כפועל יוצא מכך, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, ניסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם - עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף. לא אחת יכול ויימצא אדם דובר אמת במכון פוליגרף מסוים, ודובר שקר במכון פוליגרף אחר. ואכן, חדשים לבקרים אנו שומעים על מקרים בראש סדר היום הציבורי, בהם מחזיק כל אחד מהצדדים בדיקת פוליגרף שערך, ותוצאות הבדיקות הפוכות זו לזו.

בשל בעיות האמינות הלא פשוטות של בדיקת הפוליגרף, פורסמו בשנת 2003 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר שימוש בבדיקות פוליגרף על-ידי רשויות המדינה. היועמ"ש עמד על הבעייתיות של מהימנות בדיקות הפוליגרף, הקיים אף לגישתם של מצדדי הפוליגרף, באופן שדוברי אמת עלולים להימצא כדוברי שקר. משום הבעייתיות שבבדיקה, ניתנו הנחיות מפורטות של היועמ"ש לעניין אופן ותנאי שימוש בפוליגרף בהליכי חקירה, בבדיקות נוהליות על-ידי רשויות המדינה ועוד. כך, ניתן לעשות שימוש יעיל בבדיקות פוליגרף בשלבי חקירה בהליכים פליליים, כאשר השימוש בתוצאות הבדיקה אינו חורץ גורלות, אלא רק משמש את החקירה, מסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מאחרים, כאשר אין הן קבילות בהליך עצמו. לאור כל זאת, מומלץ שלא להסכים לבדיקת פוליגרף, וללא הסכמה זו - לא ניתן לקבל כראיה קבילה את בדיקת הפוליגרף גם בהליך אזרחי. קחו לדוגמה את המקרה של מבוטחת שביתה נפרץ, והיא פנתה לחברת הביטוח שתפצה אותה על נזקיה. החוקר של חברת הביטוח לא הצליח לגלות ראיה לכך שהמבוטחת "ביימה" את הפריצה, וגם לא שהמבוטחת "ניפחה" את רשימת הפריטים שנגנבו. למרות זאת, סירבה חברת הביטוח לשלם למבוטחת. המבוטחת הגישה תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח, אשר מצידה טענה ל"ביום" הפריצה ול"ניפוח" הפריטים שנגנבו. חברת הביטוח דרשה, שהמבוטחת תסכים לבדיקת פוליגרף. המבוטחת הסכימה. כך נוצרה הסכמה דיונית, לפיה תעבור המבוטחת בדיקת פוליגרף, שממצאיה יהיו קבילים ומכריעים במשפט. תוצאות בדיקת הפוליגרף היו: לגבי טענת ה"ביום" - אין מסקנה חד-משמעית, ולגבי טענת "ניפוח" הגניבה - התוצאות היו שהמבוטחת משקרת. לאור תוצאות בדיקת הפוליגרף ניתן פסק הדין. בנוגע ל"ביום" הפריצה - פסק בית המשפט, כי בדיקת הפוליגרף אינה מספקת הכרעה חד-משמעית, אך המבוטחת העידה עדות עקבית ומהימנה, וגם סימני הפריצה לא הותירו ספק. אולם בגין כמות הפריטים שנגנבו - בית המשפט פסק בהתאם להסכמה הדיונית שממצאי הפוליגרף מכריעים את הכף, והמבוטחת הפסידה את תביעתה.

לדעתנו, אם המבוטחת הייתה מסרבת לבדיקה ונמנעת מלהגיע להסכמה הדיונית לפיה בדיקת הפוליגרף תכריע את גורל תביעתה - יכולה הייתה המבוטחת לזכות בפיצוי על הפריצה בביתה. חברת הביטוח אינה יכולה לכפות בדיקת פוליגרף, ואינה יכולה להיבנות מסירוב של מבוטח לעבור בדיקת פוליגרף. לחברות הביטוח ניתנו הנחיות מפורשות בעניין השימוש בפוליגרף, ולהנחיות אלה יש תוקף מחייב. בשנת 2008 הונפק חוזר גופים מוסדיים מס' 2008-9-7 על-ידי המפקח על הביטוח, לעניין "שימוש בפוליגרף ליישוב תביעה". בהנחיות נקבע, כי חברת הביטוח רשאית להציע לתובע לערוך בדיקת פוליגרף רק לאחר שהתובע הגיש תביעה נגדה ורק כאשר עלו חשדות למרמה מצד התובע. עוד נקבע, כי אם תוצאת בדיקת הפוליגרף הייתה שהמבוטח שיקר - הבדיקה לא תשמש ראיה מכרעת בבית משפט, ודחיית תביעת ביטוח לא תיעשה רק על סמך תוצאות פוליגרף, אלא על סמך ראיות נוספות. כאשר בכל מקרה, זכאי המבוטח להביא ראיות משלו להוכחת תביעתו, לרבות תוצאות בדיקת פוליגרף נגדית מטעמו. בהנחיות אלה נקבע, מפורשות, כי חברת הביטוח אינה יכולה לחייב עריכת בדיקת פוליגרף, לרבות לא במסגרת פוליסת ביטוח או תקנון קופת גמל. תובע רשאי לסרב להצעת חברת הביטוח לערוך בדיקת פוליגרף, וכן רשאי לסרב לערוך בדיקת פוליגרף גם לאחר שחתם על הסכם פוליגרף. סירוב כאמור לא יפגע בזכויותיו של התובע, לא ייחשב כויתור, הסירוב לא יוגש כראיה לבית משפט ולא יקנה לחברת ביטוח סעד כלשהו.