בעוד חודשים ספורים ימלאו 80 שנה לפרסום המלצות הוועדה המלכותית הבריטית (ועדת פיל) לגבי הסכסוך היהודי-ערבי. ההמלצות היו מהפכניות בהשוואה לועדות החקירה שקדמו לה והיא הציעה, לראשונה, לחלק את ארץ ישראל לשלוש ישויות: מדינה ערבית גדולה, מדינה יהודית קטנה ומובלעת בריטית.
פרסום המלצות הוועדה המלכותית
הוועדה המלכותית הציעה ביוני 1937 לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות: המדינה הערבית שתשתרע על פני שלושה רבעים משטח ארץ ישראל ותכלול את ההר, מרחבי הנגב, והערבה עד ים סוף. המדינה היהודית תקום על פני שטח של פחות מ-20 אחוז משטח ארץ ישראל ותכלול לפי התוכנית את אזור מישור החוף מגדרה צפונה, העמקים ומרבית הגליל העליון. למרות שהמנדט עמד בפני סיום, הציעו חבריה להשאיר "מובלעת בריטית" שתפריד בין המדינות. המובלעת הבריטית אמורה הייתה לכלול את ירושלים, הדרך לשדה התעופה לוד כולל מסדרון צר עד נמל יפו.
הוועדה נגד תופעת "הנישול הקרקעי"
לורד פיל וחבריו "קנו" את טענת הערבים כי היהודים מנשלים "איכרים ערביים" מאדמתם והשמיעה ביקורת קשה כלפי העובדה שחוק הקרקעות העות'מאני הישן עדיין משמש כחוק הקרקע המרכזי, מקשה על איתור קרקעות המדינה, ומרחיב את "תופעת הנישול". לדעתה, כל התקנות שהוספו על-ידי פקידי המנדט לחוק הקרקע רק סיבכו את רישומה בטאבו ואת המסחר בה. הוועדה הציעה שיטה משלה על-מנת לקדם את הסקר הקדאסטרי ואת המיפוי הקרקעי בארץ-ישראל. הוועדה קבעה כי לפני המשך ההתיישבות בארץ ישראל יש לסיים את הרישום הקרקעי - נוהל העלול להמשך שנים רבות ויעצור את העלייה לארץ. חבריה הנכבדים מתחו ביקורת נוקבת על מחדלי ממשלת המנדט, שאפשרה את חדירת ההתיישבות היהודית לנגב הצפוני ולאזור באר שבע (מדובר בעיקר ברכישת קרקעות על-ידי "הכשרת היישוב" והקק"ל). במהלך מסע הרכישות נעשו מספר ניסיונות התיישבות כמו למשל ברוחמה, ליד ערד, סמוך לעזה ומצפון לבאר שבע. בפועל. הוציאה הוועדה את מחוז באר שבע מההסדרה החדשה של הקרקע בהנחה שהיהודים לא יתיישבו שם. מבחינתם - כבר בשלב זה, אין אדמת ארץ ישראל יכולה לכלכל גידול נוסף באוכלוסייה, קביעה שהרתיחה את המוסדות הלאומיים ובעיקר את אנשי הקק"ל האמונים על ההתיישבות החקלאית.