בית הכנסת "מושב זקנים" ברחוב אלנבי 89 ידע ימים יפים יותר התפללו בו מייסדי וראשוני העיר תל אביב. נערכו בו לאורך שנים רבות תפילות סדירות שבעה ימים בשבוע בימי חול שבת וחג. הוא הוקם על-ידי עמותה בית אבות "מושב זקנים" - עמותה שנוסדה בשנת 1910 על-ידי זרח ברנט. בשנת 1926 הונחה אבן הפינה למבנה בית הכנסת שתוכנן כאמור על-ידי יהודה מגידוביץ' בסגנון אקלקטי מתון. בחזית הבניין שני טורי מדרגות קטנים המובילים אל דלת הכניסה הקבועה בתוך קשת גדולה. סביב הדלת נבנה משקוף מפואר ומעליו הכתובת "אל תשליכנו לעת זקנה". משני צידי המשקוף עיטורי קרמיקה מעוטרות בסמלי המזלות וחודשי השנה, שנעשו על-פי עיצובו של זאב רבן. פנים בית הכנסת מעוטר באריחים בדוגמת גפנים.
בין המתפללים בבית הכנסת, מאיר דיזנגוף, נחום סוקולוב, ועוד רבים מראשי וחשובי העיר. דמויות שנימנו על מתפללי בית הכנסת הקבועים: נחמיה וולפזון שהיה "בעל קורא" במשך שנים בבית הכנסת זה, הרב יעקב יוסף עמיאל אביו של רבה הראשי של תל אביב הרב, מנחם בייזר ועוד רבים וטובים. בארכיונים אני רואה כי מי שכיהן כחזן בית הכנסת היה החזן פוקס.
הרב קובי וויס כותב לי על בית הכנסת: "התפללתי בו לא פעם. לא ידעתי שאני שייך להיסטוריה. בשנות השמונים הוא היה פעיל מאוד והיו בו בבוקר מניינים רבים. כך שידעת ששם מתי שתבוא יהיה מניין. סוג של "איצקוביץ" תל אביבי.. מוסיף הרב וייס: "ישיבת תל אביב (חטיבת הביניים של הישיבה התיכונית הישוב החדש) שכנה ברחוב טרומפלדור. תפילת שחרית התקיימה בשבע בבוקר. המאחרים נשלחו למושב זקנים להתפלל כי היו שם תפילות כל הבוקר. גם לאחר שעברה הישיבה לרחוב פומפדיתא משכנה הנוכחי זה המשיך להתקיים זמן מה. מדובר על תחילת סוף שנות שבעים תחילת השמונים".
את מבנה בית הכנסת תיכנן כאמור האדריכל הראשון של תל אביב יהודה מגידוביץ שתכנן מבנים רבים בעיר. נכדתו רות מגידו- חצרוני מתייחסת להזנחתו של בית הכנסת אותו תיכנן סבה וכותבת לי: "בושה וחרפה לפרנסי העיר על כל אגפיה, ולעומדים בראשם וכן בושה לאטימות ולבערות של מרבית תושבי העיר, שרואים, ושותקים".
