השופט: מוחמד עלי, בית משפט השלום בקריות המועד: יום שלישי, 1.11.16, שעה 10:45 הנושא: קדם-משפט בתיקים אזרחיים "כן, רבותי", נכנס השופט מוחמד עלי במרץ לתיק. "אני מבין שהטענה היחידה כאן היא לכאב וסבל, נכון? כן, נו?". הצדדים מדווחים שלא הצליחו להגיע להסכמות, אבל עלי לא מרים ידיים ופונה לנציגת הנתבעת: "למה גבירתי בטוחה כל כך בכוחה בכך שדינה של התביעה להידחות? למה גבירתי יוצאת מתוך הנחה שאין כל סיכון כלשהו? ראיתי את חוות הדעת שלכם. גם המומחה שלכם אומר שהיה כאן איזשהו כשל".
כעת מתברר במה מדובר: אישה טוענת שההרדמה בניתוח הקיסרי שעברה לא פעלה כיאות, והיא חשה בכאבים בתחילת הלידה. "עברתי על התצהירים וחוות הדעת ואני מודע לכל מה שכתוב שם. גם המומחה שלכם [הנתבעים] אומר שהיה כשל בהרדמה, שזה בסדר, זה דבר שקורה. אם בית המשפט יקבל את עמדת התובעת, שכתוצאה מהחיתוך הראשון נגרמו לה כאבים - למה את בטוחה שדינה להידחות?", ממשיך עלי. "השאלה היא האם נבדקה ההרדמה. גבירתי מצפה שמתוך האמירה ששני הרופאים הללו מאוד מנוסים, שבית המשפט יגיע למסקנה שהכל היה בסדר?".
עורכת הדין מסבירה את עמדתה, אך מתברר שדבריו של עלי עברו מעל ראשה ולכן הוא מדגיש שוב: "התובעת מדווחת על כך שהיה כאב מהחיתוך הראשון. אם גרסתה תתקבל, המסקנה המתבקשת מכך שכנראה לא בוצעה בדיקה האם האילחוש עובד. קשה לי לקבל את עמדת גבירתי שאין כאן שום סיכון.
"לפני ששמעתי את גבירתי, שקלתי להעביר את התיק הזה לגישור, אבל זה לא מתאים מבחינת הסכומים, כי בגישור תיקים נגמרים בהרבה כסף. אני לא הייתי מגיע ישר למסקנה שדינה של התביעה להידחות". עלי עובר לפתרון האהוב של שופטים במקרים כאלו: פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. הוא שואל את בא-כוח התובעת (שהיא עורכת דין) מה הציפיות שלו, ומציע שהצדדים יסמיכו אותו לפסוק פיצוי של עד 70,000 שקל. "בית המשפט יידע לאזן את הסיכונים והסיכויים בהתחשב בחוות הדעת השונות וגרסת התובעת, ויש כאן סיכונים".
בא כוח התובעת מסכים, בא-כוח הנתבעים תודיע בתוך חודש, ובא כוח התובעת מבקש ליתר ביטחון לקבוע מועד להוכחות. עלי מציע את 5.1.17, כולל סיכומים בו ביום, אבל לבא כוח הנתבעים יש דיון בחיפה. עלי הולך יומיים אחורה, ועורכת הדין מגיבה: "אתה לא תאמין". עלי: "אני בדרך כלל מאמין". כעת הבעיה היא עם היומן של בא-כוח התובעת, ועלי מציין בפניו: "כפי שאדוני רואה, המועדים הולכים ומצטמצמים, ואם חשוב לאדוני לקדם את התיק". הוא קובע ל-19.1.17: "זהו, רבותי, תודה רבה לכם".
"אנחנו בענייני אמונה" ההכנה המצוינת של עלי באה לידי ביטוי גם בתיק הבא: "אני מבין שהייתה הסכמה מטעם התובע לסיים את התיק בפשרה?", הוא פונה לצדדים. אכן, וגם הנתבעים מסכימים, אלא שאחד מהם מבקש להגביל את הסכום ל-15,000 שקל. "כאן נכון להסיר את המגבלה", משיב עלי, "לבוא ולטעון בפני בית המשפט את כל הנתונים. כדי שלא נבזבז את הזמן לשווא, יש סיכוי למהלך כזה?". בא-כוח הנתבע מאמין שכן, ועלי מרוצה ש"אנחנו בענייני אמונה".
הוא מתקדם: "בוא נחדד את הדברים. תהיה הסכמה לפשרה, כולל סיכוי לדחיית התביעה, בלי מגבלה [על הסכום]. אין בתיק הזה משהו מיוחד שלא להסכים למתווה הזה. תוך כמה זמן תשיג אישור [לביטול המגבלה]?". עורך הדין מבקש 45 יום, עלי תוהה למה כל כך הרבה זמן, אבל לבסוף קובע את הדיון ל-3.1.17 - חודשיים מאוחר יותר. עכשיו בא-כוחו של נתבע 1 מבקש דחייה בשל החגים הנוצריים, עלי נאנח ודוחה ל-12.1.17. לבא כוח נתבע 3 יש זמן עד 30.12.16 להודיע על הסרת המגבלה, הוא מזכיר.
"למה העיכוב, רבותי?", תוהה עלי כאשר אחד הצדדים מאחר להגיע. "מה קרה? למה לא הגעת בזמן?". האיש אומר שלא ידע לאן ללכת, ולעלי יש בשבילו עצה פשוטה: "אז שואלים". הוא מפנה את תשומת ליבה של בא-כוח הנתבעת לפרט טכני אך מהותי: "גבירתי צריכה לבדוק [את השם הנכון של צד ג'], כי גבירתי יכולה למצוא את עצמה בלי ישות משפטית להיפרע ממנה". עורכת הדין חושבת שיש זמן לכך, אך עלי אינו מסכים איתה: "למה לא לבדוק לפני? אנחנו בקדם-משפט. גבירתי רוצה לקחת סיכון - בבקשה".
בא-כוחו של אחד הצדדים, עורך דין חבוש כיפה, מעיר: "נס גדול היה פה". עלי מגיב: "הייתי צריך לקבוע לעוד שלושה שבועות וזה היה מתאים". עורך הדין לא מבין את הרמז לחנוכה, ועלי נוזף בו בהומור: "אני צריך להסביר לאדוני מה ההקשר?". עורך הדין מתנצל: "הראש שלי עוד בסוכה". בנימה רצינית יותר, עלי שואל: "יש לאדוני מסמכים רפואיים מעבר למה שצירף לתביעה? אישורי אי-כושר [עבודה]? תלושי שכר? מלבד הנושא של כאב וסבל, אדם צריך לרר את זה - כמה נעדר, כמה זמן. על פני הדברים ממה שצורף לכתב התביעה, לא עולה תמונה ברורה כמה הגברת הפסידה".
"אופציה שיכולה להיות טובה" עלי שוב מציע לפסוק לפי סעיף 79א, ושם לב לצד ג' הנוכח באולם: "אני מבין שאתה לא יודע מה זה 79א, תכף אני אסביר לאדוני". האיש הוא טכנאי מזגנים, כאשר הטענה היא שנפל חלק ממערכת שהתקין בבית המלון הנתבע, וממנו נפגעה התובעת. עלי שומע את דבריו בלא להזהירו, ממקד אותו בשאלות ומסביר לו את פשר הסעיף עליו דיבר.
יש לעלי עצה לאיש: "אם לא ברור - תלך ותתיעץ עם עורך דין שיסביר לך. אדוני לא חייב להיות מיוצג, אבל זו אופציה נכונה. אני עוד לא שמעתי ראיות למה שקראתי. אדוני צריך לקחת בחשבון שיש סיכון. לפעמים ההיגיון הוא לא להגיע לקביעת חותכות אם אדוני התרשל, ויכול להיות שזאת עוד נקודה שאדוני צריך לשקול.
"אדוני ישקול, יתייעץ ויודיע. תגש למזכירות, יתנו לך את פרטי ההתקשרות ותוכל להודיע בכתב. אם זה חשוב לך, וכמובן חשוב לך המוניטין שלך, אולי אדוני ייעזר בשירותיו של עורך דין. זו אופציה שיכולה להיות טובה". האיש שואל האם כספו יוחזר לו אם יזכה, ועלי משיב: "תוכל לבקש הוצאות עורך דין ובית המשפט ישקול [האם] לפסוק לך הוצאות. בשלב זה לא אקבע את התיק להוכחות; אתן לכם זמן לשקול". עלי קודם קדם-משפט נוסף - ואחרון, הוא מדגיש - ל-15.12.16.
השורה התחתונה: הכנה, הכנה ושוב הכנה - זה הסוד של ניהול קדם-משפט מוצלח, ועלי עושה זאת על הצד הטוב ביותר, ברוח נעימה משולבת בהומור דק, ותוך קירוב הצדדים להסכמות. יעילות: 9 מזג שיפוטי: 9 