אתרע מזלי, ובערך פעם בשבוע אני נזקק לשירותיו של קו 10 של חברת דן בתחנת המוצא שלו, במסוף סבידור בתל אביב. ברוב המקרים מתברר, שהנהגים עושים בלוח הזמנים כרצונם - מוחקים, משנים, מזיזים. אז מה אם כתוב, למשל, 9:00 ואחר כך 9:12 ואחר כך 9:24? נצא ב-9:10 ואחר כך ב-9:30. מה יעשו הנוסעים? יקחו מונית? מאחר ששיאים נועדו להישבר, הוכיחו (יום ג', 27.12.16) אנשי הקו שאפילו מזג אוויר סוער לא מרתיע אותם. במילים אחרות: יש ספורטאים שבגלל הגשם לא יוצאים למגרש; בקו 10 הגשם והרוחות דווקא הביאו להצבת רף חדש של זלזול בציבור. לפי לוח הזמנים המודפס, אמור היה לצאת אוטובוס בשעה 12:30. דקה קודם לכן נכנס אוטובוס לתחנה. הנוסעים עמדו בגשם ואחת מהם דפקה על הדלת בבקשה לפתוח אותה. הנהג לקח רוורס, נעמד כמה מטרים אחורה, יצא מהאוטובוס, סגר את הדלת והלך בשלווה אל העמוד שעליו לוח הזמנים. "אני עובד אצלך?", הפטיר בזלזול כלפי אותה נוסעת. כאשר העזו כמה מן הנוסעים להשיב על השאלה בחיוב, הוא סימן מה שסימן על הלוח, זרק לעברם "תלכו לסדרן" ונעלם. הרמתי את הכפפה והלכתי בעקבותיו. הסדרנים והנהגים נהנים מביתן סגור היטב ומחומם, בניגוד לנוסעים. דרשתי לדעת מתי ייצא האוטובוס של 12:30. הסדרן הורה לי לצאת. לא ויתרתי ושאלתי שוב ושוב, עד שהוא נכנע ושלח למשימה את אותו נהג סרבן. השעה כבר הייתה 12:32. הזכרתי לסדרן שדן פועלת על-פי חוק ומחויבת לעמוד בזמנים. תגובתו הייתה לדחוף אותי החוצה לגשם. כאשר ניסיתי לצלם את הבריון, הוא החל להתחמק והלך מצד לצד בביתן הקטן, כאשר הוא מסובב את גופו, מסתיר את עיניו ולבסוף מגיף את הווילון. בכל מקרה, התמונה המובאת כאן צריכה להספיק לראשי דן כדי לדעת מי האיש. ובינתיים, החברה בהחלט יכולה להתגאות בתואר "מונופול בריוני".