"המחסור בכוח האדם בענף ההיי-טק נובע בין היתר מהעדר ניצול נכון של משאבי האנוש הקיימים, כגון עובדים בגילאי 45 ומעלה, שנפלטים ממנה בקצב מחריד, חרדים ובוגרי מדעי המחשב מהמגזר הערבי". את הדברים הללו אמר אלון ברנע, סגן נשיא ומנכ"ל החברה הכלכלית של המכללה האקדמית אפקה, שמכשירה מהנדסים לתעשיה.
ברנע השתתף ברב שיח שיזמה מערכת אנשים ומחשבים, בהשתתפות ראשי בתי ספר ופקולטות למדעי המחשב. השתתפו בו, בנוסף לברנע, פרופ' שלומי דולב, דקאן הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון; זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה מקבוצת מטריקס; פרופ' עמיר תומר, ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית כנרת; פרופ' יונתן אומן, ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן; ד"ר יהודה אלמליח, דקאן בית הספר למדעי המחשב של המכללה למינהל; ד"ר אלון הסגל מבית הספר ללימודי המחשב דן במרכז ל
לימודים אקדמיים (מל"א); ו
מוטי חדד, מנהל מכללת ג'ון ברייס.
בין השאלות המרכזיות שעלו ברב שיח היו: כיצד האקדמיה מסייעת לצמצום המחסור בכוח האדם בענף? והאם היא מכשירה דור שמותאם לצרכי התעשיה?
לדברי ברנע, "התעשיה לא יודעת להגיד לאקדמיה מה בדיוק היא צריכה, כי זו לא המומחיות שלה, אבל היא יכולה לכוון ולעודד עובדים להתקדם וללכת ללמוד". הוא הוסיף כי "מעסיקים שמקבלים עובדים, גם ללא תואר, צריכים לחשוב קדימה על מסלול הקידום שלהם לתפקידים שבהם יידרשו לתואר אקדמי, ועליהם לעודד אותם לפנות ללימודים".
דולב אמר כי "אי-אפשר להכשיר כיום אנשים למקצועות המחר, כי קצב השינויים בטכנולוגיה הוא מטורף. לכן, התפיסה שלנו היא ללמד את הסטודנטים להיות יצירתיים, לחשוב מחוץ לקופסה ולהתמודד עם דברים חדשים".
הוא ציין ש-"במקביל לעקרון של הכוונה לחשיבה, שמה אוניברסיטת בן-גוריון דגש על מקצועות מבוקשים כגון סייבר; עורכת האקתונים, שבהם הסטודנטים לומדים לעבוד בצוותים; ומאזנת בין מה שהיא חייבת ללמד לצרכים של הסטודנטים, כדי שיוכלו לממש את הכישורים שלהם".
מנדל אמר ש-"בעיית המחסור במהנדסים בהיי-טק אינה בעיה של האקדמיה. היא בעיה כלל עולמית שנובעת מכך שאין מספיק סטודנטים שהולכים ללמוד מחשבים".
"המחסור בכוח אדם הוא קריטי, אבל גם אני סבור שיש בשוק כוח אדם איכותי שלא מנוצל, כמו ערבים בוגרי מדעי המחשב, חרדים וחרדיות, ואנשים ממגזרים שונים", ציין.
לדבריו, "ג'ון ברייס מעולם לא ראתה את עצמה תחליף לאקדמיה. אנחנו מעודדים תלמידים שבאים אלינו ללא תואר ללכת ללמוד במוסד אקדמי. עדיין, יש מספיק תחומים שבלי לימודים אקדמיים אי-אפשר להתקדם בהם".
חדד ציין ש-"מדי שנה אנחנו מכשירים יותר מ-10,000 אנשי היי-טק שלומדים ב-500 קורסים מקצועיים, ב-100 כיתות לימוד - החל ממסלולי הכשרה להזנקת הקריירה ועד להתמחויות בטכנולוגיות מתקדמות עבור אנשי מקצוע מנוסים".
לדברי הסגל, "גם אנחנו שמים לב שיש ירידה דרסטית בגיל של הצעירים שבאים ללמוד את מקצועות המחשב".
הוא ציין כי הלימודים בבית הספר דן משלבים בין התיאוריה לניסיון המעשי. "אנחנו מקפידים על ביצוע מחקרים יישומיים כי אנחנו חושבים שתפקידנו הוא, בין היתר, להפגיש בין הסטודטים לתעשיה. לכן, אנחנו מקפידים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם התעשיה", אמר.
פרופ' אומן אמר ש-"אצלנו יש דגש חזק על נושא האלגוריתמים, כי בוגר שלנו חייב להבין מה עומד מאחורי המספרים".
הוא נדרש לשאלה האם בגלל התחרות המוסדות האקדמיים מורידים תנאי קבלה לפקולטות ולבתי הספר למדעי המחשב. "לא שמעתי על כך", השיב. "אנחנו תמיד רוצים לקלוט יותר ממה שאנחנו יכולים, אבל יש בעיה של משאבים מוגבלים ובעיקר יש מצוקה של אנשי סגל. כמעט בלתי אפשרי לקבל תקנים חדשים".
ד"ר אלמליח אמר כי "אנחנו לא יכולים להכשיר את הסטודנט לקראת המקצוע שהוא יעבוד בו, אבל מעודדים אותו שיצבור ניסיון".
לגבי המחסור בכוח אדם בתעשיה והשפעתו על דרישות הסף של המוסדות האקדמיים אמר אלמליח: "נכון שיש מחסור ובגללו פורחת תעשיית מיקור-החוץ, אבל עדיין, ארגונים כמו אינטל (Intel) לא מוציאים החוצה את ליבת הפיתוח שלהם. לכן, יש חשיבות ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים, כי ברמות תפקידים מסוימות מחפשים את המצטיינים ואת בוגרי התארים".
פרופ' תומר אמר ש-"כאשר מדברים על מחסור בכוח אדם, הבעיה היא שהתעשיה אינה יודעת מה היא רוצה. המנהלים אומרים שהם מחפשים אנשים טובים. ממש לא אכפת להם מה למד הסטודנט ועד כמה זה רלוונטי לתעשיה, אלא יותר חשוב מאיפה הוא הגיע".
בדבריו עמד פרופ' תומר על הבידול של לימודי הנדסת תוכנה לעומת לימודים אחרים. "בענף שלנו, כמו בתחומים אחרים, איש לא מתחיל בתפקידי ניהול בכירים. לכן, אנחנו מכשירים את הסטודנטים למקצועות שהם יצטרכו לעבוד בהם ותואר הנדסת תוכנה הוא התשובה לכך".
