חליפות יוקרה וסיגרים משובחים

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך מנהלים את חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כמו מבצע צבאי. באיפול כבד ובעמידה מרשימה גם בפני לחצי כלי התקשורת, הם מתקדמים במהירות לעבר קו הסיום: הכרעה בשתי החקירות הגדולות התלויות ועומדות - פרשת המתנות (תיק 1000), ופרשה עלומה שפרטיה טרם נודעו (תיק 2000). ארבע פרשות אחרות נסגרו בהוראת היועמ"ש, וזאת בהעדר בסיס עובדתי מוצק לטענות ו/או משלא נמצאו ראיות שיצדיקו פתיחת חקירה. מנדלבליט, האיש היחיד המוסמך להורות על חקירת ראש ממשלה מכהן, מנהל בפועל, יחד עם פרקליט המדינה שי ניצן והמפכ"ל אלשיך, את צוות החקירה המשטרתי. הצוות מתודרך לגבי כל פעולה, ונדרש להעביר למעלה את הממצאים והעדויות. עשרות עדים כבר נחקרו, כולל אישים בכירים, בישראל ובחו"ל. למרות זאת ניתן לשבח - כמעט מאומה לא דלף לכלי תקשורת עויינים, שרובם מתנהלים באופן מופקר ומושחת לשם השגת תכלית אחת: סילוקו של נתניהו מראשות הממשלה.

התובנות והגילויים

חקירתו של בנימין נתניהו לוותה, מטבע הדברים, בפרסומים רבים. חלק מכלי התקשורת אף פרסמו ספקולציות ואף ערכו מניפולציות תוך הטעיית הציבור. המידע האמיתי רחוק מאוד מזה שהשתקף בכלי התקשורת. נציג להלן כמה תובנות הנחשפות עתה לראשונה על-ידי News1:

1) איפול ופוליגרף - היועמ"ש מנדלבליט והמפכ"ל אלשיך מצליחים לשמור על איפול ומידור, לא במעט נוכח הדרישות שהציגו בפני החוקרים והפרקליטים והצוות המנהלי העוסק בחקירות הנ"ל: חתימה על התחייבות לסודיות ועל הסכמה לבדיקות פוליגרף, ככל שיידרשו. כמה סבבי בדיקות פוליגרף כבר נערכו; חוקרים חשודים הוזזו. אלשיך הבהיר לחוקרים: מי שידליף, יועמד לדין ויסולק מהמשטרה. גם פרקליטיו של נתניהו נדרשו לסודיות, שמא ייחשב הדבר שיבוש הליכי חקירה; 2) חוק המתנות - ביום 02.01.17 יוחדה חקירת נתניהו רק לחקירת פרשת המתנות (תיק 1000). ל-News1 נודע, כי נתניהו נדרש למסור עדות על מתנות שקיבל משני אנשי עסקים (אחד מחו"ל והשני מישראל): חליפות יוקרה וסיגרים משובחים. המדובר בכמה וכמה חליפות יוקרה שערך כל אחד מהן נאמד באלפי דולרים ואף יותר, ובאספקת סיגרים משובחים במשך תקופה ממושכת. בסך-הכל מדובר בטובות הנאה שניתנו לנתניהו במשך כשבע-שמונה שנים, שערכם המצרפי נאמד בכמה מאות אלפי ש"ח. שאלת השאלות היא: האם איש ציבור, כמו נתניהו, מחויב היה לדווח על מתנות פרטיות שקיבל מחברים אישיים, שלא בזיקה לתפקידו ו/או לעסקיהם של שני אנשי העסקים. על-פי חוות דעת משפטיות, נתניהו לא היה מחויב בדיווח ועל-כן אין לראות במעשיו משום עבירה; 3) נתניהו לא נתן תמורה - בחקירתו אישר נתניהו שאכן קיבל מתנות: חליפות וסיגרים. עם זאת, הוא הדגיש שוב ושוב: מדובר בחברים אישיים עימם הוא קשור עשרות שנים. כמו-כן הוא הדגיש, כי לא ניצל לרעה את תפקידו למתן תמורה ו/או הבטחה, וגם שני אנשי העסקים מעולם לא פנו אליו ולא ביקשו את סיועו במסדרונות השלטון. כך אישרו גם שני אנשי העסקים; 4) רון לאודר אינו חשוד - איש העסקים מחו"ל שבו מתמקדים עתה היועמ"ש וחוקרי המשטרה, כמי שסיפק טובות הנאה לנתניהו, אינו איל-ההון רון לאודר, אלא איל-הון אחר (ששמו טרם נודע). אומנם נכון - לאודר נחקר בעת שהגיע למסע הלוויה של הנשיא לשעבר שמעון פרס. אולם עתה מתברר, כי נוכח חלוף הזמן מעת שנותקו יחסיו של לאודר עם נתניהו (כשש-שבע שנים), לא גילה היועמ"ש עניין מיוחד בטובות הנאה שניתנו, ככל שניתנו, ועל-כן לא נדרש נתניהו להשיב בחקירתו לשאלות קשות בסוגיה זו; 5) החקירה הבאה, תיק 2000 - החוקרים, יחד עם היועמ"ש ופרקליט המדינה, מתמקדים עתה בהכנת חקירתו הבאה של נתניהו בפרשה המכונה: תיק 2000. המדובר בפרשה עלומה, שפרטיה טרם נודעו בציבור. ככל הידוע, מדובר בפרשה רצינית יותר. אם יצליח נתניהו להציג גירסה משכנעת ולחשוף מידע שיהדוף את החשדות נגדו, אזי גדולים סיכוייו להדוף גם פרשה זו. בכלי התקשורת דווח כי חקירת נתניהו בפרשה זו נקבעה ליום שישי הקרוב (06.01.17), וכי נתניהו הסכים להקצות מזמנו לחקירתו רק ביום שישי כדי להגביל את זמנם של החוקרים נוכח כניסת השבת. האמת הפשוטה היא: החקירה צפויה להתבצע ביום חמישי (05.02.17) או ביום ראשון (08.01.17), ובכוונת נתניהו להעמיד עצמו לרשות החוקרים, ככל שיידרש ובמגבלות תפקידו; 6) מסקנות ביניים - נתניהו הוכן לחקירתו כדבעי על-ידי פרקליטיו. הוא לא הופתע מהשאלות שהוצגו בפניו בחקירתו בתיק 1000. הוא השיב לכל שאלות החוקרים, באריכות ובעניין. בלשכת היועמ"ש כבר הספיקו לעבד את תשובותיו של נתניהו, והתובנה המסתמנת היא: אכן, אין מדובר בקיום יחסי שוחד מצד נתניהו עם שני אנשי העסקים. ובכל זאת ניתן יהא לשאול ולהקשות על נתניהו: מדוע לא דיווחת על המתנות.

שרלטנות מצד עיתונאים

קודם לשתי הפרשות הנ"ל (תיק 1000, תיק 2000), סגר מנדלבליט ארבע פרשות, לאחר שהגיע למסקנה כי אין מקום להליכי בדיקה/חקירה נוספים. שתי הפרשות התלויות עתה ועומדות, "נולדו" מחומרי חקירה שהגיעו למשטרה באופן בלעדי, ולא כתוצאה מחשיפות בכלי התקשורת. סגירת ארבעת התיקים, ובהם הטענות שהועלו ו"פומפמו" ממוחו הקודח של העיתונאי רביב דרוקר (ערוץ 10) ושותפיו למניפולציות: בדבר מימון כפול כביכול לטיסות ולנסיעות לחו"ל, וכן בדבר מימון בחירות עקיף ובלתי חוקי, מעידה על כשלונם ובזיונם של אותם עיתונאים, ובראשם כאמור דרוקר. עיתונאים אלה, ובהם גידי וייץ ומשה נוסבאום, פרסמו כזבים באופן סדרתי. הם לא טרחו לאחר מכן - לאחר שכבר ברור שפרסומיהם לא רק שלא הוכחו אלא הופרכו בבדיקות/בחקירה - לפרסם כדבעי את המידע האמיתי שניקה את נתניהו מהחשדות שניסו להדביק לו. לא, אין צורך לדרוש מהם התנצלות, שהרי ברי: בשל היותם חסרי כבוד עצמי-מקצועי, ונוכח כישוריהם שהוכחו כירודים, ומחמת האג'נדה המושחתת מכוחה הם מתנהלים, אין לצפות מהם לנהוג ביושר ובהגינות.