ביקרתי לא מכבר במקום וצילמתי. מבנה המגדל בנוי בסגנון אדריכלי ייחודי מרשים למדי, הכולל מוטיבים אוריינטליים כמו, קשתות עגולות למחצה, וכן קישוטים ועיטורים. הוא נבנה בצורת מתומן והוא בעל שלושה חלקים, אם תרצו מעין שלוש קומות ;"קומה ראשונה" כוללת עמודים גבוהים וקשתות עגולות למחצה. ב"קומה השנייה" קשתות נמוכות יותר, "הקומה השלישית" היא מיכל בטון עגול ממנו הוזרמו המים לבתי התושבים.
מעל "הקומה השלישית", גג שטוח ממנו מזדקרים עמודי בטון קצרים. מעל אחת הקשתות שבקומה הראשונה כתובה באותיות סת"ם, המילה תרפ"ט-שנת הקמתו של המגדל, ומעליה משורטט מגן דוד.
מייסדי וותיקי המושב כפר יהושע, מספרים בזיכרונותיהם כי בריכת מגדל המים אשר כושר קליטתה היה כ-120 ממ"ע כמעט שלא זכתה להתמלא בגלל דלדול בארות המים באזור. כפר יהושע שנוסד ב-1927 סבל בשנותיו הראשונות ממצוקת מים קשה. הכפר הצמא נעזר בהובלת מים בחביות על עגלות שהובאו מבארות שנחפרו בסביבה וממוצא מי הניקוז של נהלל. בהגיע מי חברת "מקורות" נגאל הכפר ממצוקת חוסר המים באדמתו.
במאורעות תרצ"ח (1938) הוצב בראש המגדל זרקור והמגדל הפך לנקודת תצפית וקשר. כאמור לימים הפך מגדל המים לסמלו של כפר יהושוע.
ליד המגדל הוצב שלט מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת המספר סיפורו ותולדותיו של המגדל. שמתי לב כי הבאים לטייל בכפר יהושע מתמקדים בביקור בפסיפס לזכרו של ריכרד קאופמן של אלי שמיר ובאנדרטה לנופלים של הפסלת בתיה לישנסקי וכבודם של יצירות ויוצרים אלה במקומם מונח - אולם לא פעם "מדלגים", על ביקור במגדל המים של הישוב, הנמצא לא רחוק משם, שהוא כאמור פנינה אדריכלית מרשימה וגם מהוה פרק היסטורי בתולדות ההתיישבות בעמק.
