ספק אם הקבלן והיזם
משה אהרוני תכנן לחגוג כך, בעוד כמה שבועות (20 בפברואר) את יום הולדתו ה-50: החגיגה עלולה לעמוד בצל חקירה שמנהלת נגדו בימים אלו רשות המיסים, הטוענת שהעלים הכנסות ב-92.8 מיליון
שקל. אהרוני אמר בתגובה, שמדובר במחלוקת אזרחית ולא בנושא פלילי.
אהרוני אינו אוהב פרסום, כמעט ואינו מתראיין או מצטלם. הוא בוודאי לא רצה את הפרסום השבוע, את החובה להתייצב אישית באולם המעצרים של בית המשפט, את ההוראה להפקיד בכספת בית המשפט ערבויות של יותר ממיליון שקל, וגם את דרכונו, וגם את האיסור להיכנס לכמה ימים למשרדיו בבת ים. אבל סכומי העתק שהעלים, על-פי החשד, מעמידים אותו שלא ברצונו באור הזרקורים.
הוא נולד עם כפית של כסף בפה. אביו היה בעליו של מפעל "מרצפות אחים יחזקאל", על מגרש בן 3 דונם, ברחוב ניסנבוים שבאזור התעשיה בדרום בת ים. קצת אחרי הצבא, היה קבלן משנה בבניית הקניותר בנס ציונה. הוא מכר 40,000 מ"ר מרצפות לאוניברסיטת בן-גוריון, שכר מחסן במושב חמד לאחסון הבלטות. בכסף שהרוויח מעסקים אלו בנה שני בניינים בני 16 דירות, ברחוב, ברחוב בלפור במרכז בת ים וברחוב הירדן בראשון לציון. אהרוני ישב וחיכה להזדמנות הגדולה, וזו הגיעה ב-2005.
העירייה נתנה אישורים ביד נדיבה באותה שנה הוציאה עיריית בת ים מכרז למכירת מגרש, סמוך לחוף הים, לבניית 84 דירות. הייתה זו שנת שפל בשוק הדירות, ביקוש קטן ומחירים נמוכים. אהרוני הגיש את ההצעה היחידה, ורכש את המרש ב-8.2 מיליון שקל. אפילו בתנאים של אז, זה נראה זול מאוד. אהרוני הסביר: "פיניתי קיוסק ופולשים אחרים וזה עלה הרבה כסף. גם שילמתי לעירייה היטל השבחה. ההשקעה הכוללת שלי הגיעה לכ-50 מיליון שקל".
מדוע הטל השבחה? כי ב-2007 אישרה העירייה את תוכניתו של אהרוני, לבנות על המגרש מגדל בן 26 קומות, 104 דירות. היה עליו לשלם היטל על 20 הדירות הנוספות. זהו ראשון מתוך שורת אישורים שהעירייה נתנה לאהרוני. ראש העיר באותן שנים היה
שלומי לחיאני.
עברה שנה, ואהרוני מכר את המגרש לחברת נווה גד, חברה-נכדה של החברה לנכסים ובניין. בעסקה לפי 40%. כלומר, הוא יקבל את תמורת המכירה של 41 דירות. ואכן, אהרוני קיבל 108 מיליון שקל, מה שהבטיח רווח גדול. עברה שנה, והעירייה שוב אישרה להגדיל את הפרויקט, למגדל בן 42 קומות, 162 דירות. הוועדה המחוזית אישרה, ואהרוני גרף הכנסה נוספת של כ-93 מיליון שקל, זו שעליה הוא נחקר עתה.
הגיש את ההצעה מספר 2 – וזכה 2010 הייתה שנה מוצלחת למשה אהרוני. הוא זכה במכרז של העירייה, לרכישת מגרש לבניית מגדל מגורים בן 38 קומות ברחוב יוחנן הסנדלר בעיר. חברתו של אהרוני, אבני שוהם אחזקות, הציעה רק 66 מיליון שקל. היא לא הייתה אמורה לזכות, כי יזם אחר הציע 71 מיליון שקל. אבל אותו יזם, ששמו לא נמסר, משך ברגע האחרון את הצעתו, וכך זכה אהרוני. הועלו טענות, שהמציע של ה-71 מיליון שקל הוא חברה של אהרוני, ומטרת התרגיל הייתה להגדיל את סיכויי זכייתו. אם היו הוכחות, הייתה הצעת אהרוני נפסלת. אבל העירייה הודיעה ששתי ההצעות "הוגשו על-ידי גורמים שונים", וכי העסקה כשרה.
מגדל בן 28 קומות הפך ל-33 לא שכחנו, שאהרוני ירש מאביו מגרש בן 3 דונם ברחוב ניסנבוים בבת ים. לאחר זמן קנה מיבואנית הרכב צ'מפיון מוטורס מגרש צמוד, 3.8 דונם. עם המגרש המוגדל, קיבל מעיריית בת ים אישור לבנות מגדל משרדים בן 28 קומות, ועוד מרכז מסזחרי בן 9,000 מ"ר, ש-5,000 ממנו הושכרו לרשת הסופרמרקטים הרחובותית האחים יוחננוף. לאחר מכן אישרה העירייה להגביה את המגדל ל-33 קומות.
גם נווה גד משכה הצעתה ברגע האחרון עכשיו אנחנו עוברים לגבעת שמואל. בנובמבר 2011 – שימו לב לתאריך – זכה אהרוני במכרז של מפרק חברת "מגדל הזוהר", בבעלות
דוד אפל ודרור חוטר-ישי. הוא רכש ממנה מגרש בן 60 דונם ושילם 235 מיליון שקל. מאין מימנת? אהרוני הסביר: "מהלוואה בנקאית ומרווחים מעסקות קודמות". כמו במכרז בבת ים, היה לאהרוני מתחרה, חברת נווה גד, שמשכה את הצעתה ברגע האחרון. החברה הסבירה: "יש לנו שיתוף פעולה עם אהרוני בבת ים".
העירייה אישרה, ושווי המגרש הוכפל בפברואר 2012, שלושה חודשים לאחר שקנה את המגרש, מכר אהרוני 50% ממנו לחברת אפריקה-ישראל-מגורים, ב-235 מיליון שקל. במלים אחרות, תוך שלושה חודשים בלבד, החזיר אהרוני לעצמו את כל ההשקעה, ועוד נשאר עם חצי מגרש. איך זה ייתכן? ההסבר שניתן אז היה, שעירית גבעת שמואל הגדילה במהירות – כמו עיריית בת ים - את זכויות הבנייה על המגרש, מ-200 ל-600 דירות. היטל ההשבחה מסביר, מדוע זינק שווי המגרש "רק" ב-100 אחוז.
גם מגרש בשכונת גיורא זו לא השאלה היחידה שהתעוררה סביב המגרש. המפרק ביקש תחילה למכור את חברת מגדל הזוהר. ברגע האחרון שינה את המדיניות, והחליט למכור רק את המגרש העיקרי. מי שביקשו לרכוש את המגרש מחו על כך, ולשווא. אבל –שימו לב - מאוחר יותר התברר, שלמגדל הזוהר היה מגרש נוסף בגבעת שמואל, בשכונת גיורא, המיועד לפרויקט פינוי-בינוי. מגרש זה הגיע לבעלות אהרוני, לא נמסר איך ומתי.רכש את המגרש.
עברו כמעט חמש שנים, ועדיין לא בונים על המגרש. מידע אחרון אומר, שחופרים מרתפים. אפריקה-ישראל אומרת, שהמגרש הניב לה עד סוף 2015 הפסד של 4.25 מיליון שקל, ככל הנראה הוצאות מימון ותכנון. דירות. מדוע לא בונים? העירייה ערערה בבית המשפט העליון על ההחלטה לבנות 600 דירות, שהיא עצמה תמכה בה בעבר (היה שם סיבוך, שאינו נוגע לענייננו). אשתקד הושג הסכם בנושא, אך בינתיים הלך לאיבוד זמן יקר. אגב, אפריקה ואהרוני מבקשים לאשר להם בניית 95 דירות נוספות על המגרש.
ברוב העסקות מייצג עו"ד עופר רייסנר את אהרוני. השבוע (יום שלישי, 3.1.17) מצא עצמו רייסנר במצב לא מקובל לגביו. הוא הפך לרגע מעורך דין מסחרי לפרקליט פלילי, המגן על מרשהו באולם המעצרים של בית משפט השלום.
השותפה בגבעת שמואל – קבלן בבת ים נחזור לבת ים. לפני כשנתיים וחצי הודיע אהרוני שהוא עומד לבנות את מגדל "אף-טאון", בן 46 קומות, סמוך לחוף הים.
דניה סיבוס, מקבוצת
אפריקה ישראל – שהיא השותפה של אהרוני בגבעת שמואל - נבחרה במכרז להיות הקבלן המבצע. עם השלמת הבנייה, יהפוך אף-טאון למגדל המגורים הגבוה ביותר עם 180 דירות יוקרה. התוכנית אושרה כמובן על-ידי העירייה.
איזה מין אדם הוא משה אהרוני? אין ספק שהוא איש יעיל ונמרץ, עובד לבד, מסדר דברים במהירות ומנצח לא פעם את הביורוקרטיה הישראלית. זוהי חברה של איש אחד, בדרך כלל אפילו ללא מזכירה. פעם העיד על עצמו: "כשצריך להשיג אישור בעירייה או בוועדת התכנון, אני מגיע אישית למשרדים, עם פנקס צ'קים בכיס, משלם במקום את האגרות הדרושות, ולא יוצא מהמשרדים מבלי שהשגתי את האישור".
כמו ג'ורג' מרשל משה אהרוני הוא גם ראש משפחה מסור. הוא נשוי למרב, אב לשלושה בנים, ומתגורר בבית מפואר שבנה לפני מספר שנים ברחוש חשק 9, מושב גן שורק, מדרום לראשון לציון. ליד הבית בנה אורווה עם 17 סוסים, תחביבו העיקרי. מדי בוקר הוא משכים כדי לרכוב על אחד הסוסים. בזה הוא דומה לרמטכ"ל צבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה, ג'ורג' מרשל, שהיה יוצא מדי בוקר לרכיבה של שעה, כדי לחדד ולרענן את מוחו. בנו האמצעי של משה רוכב לעתים לידו. זהו תחביב לא זול: סוס עולה כיום 40,000 שקל לפחות, ולעתים הרבה יותר. אחזקת הסוסים עולה אלפי שקלים לחודש. "אחרי הרכיבה, אני יוצא למלחמה היומית שלי" – הוא אומר.
כל רגע פנוי, ואין הרבה כאלו, מבלה משה אהרוני עם המשפחה. העובדה, שבית המשפט החרים לו את הדרכון אינה מטרידה אותו. אהרוני: "אנחנו משפחה מסורתית, שומרי שבת, לכן כמעט ואיננו נוסעים לחו"ל, ומבלים את החופשות בטיולים בישראל".
