עוולות-צרכנות הפכו זה מכבר למכת-מדינה מבישה וכואבת. אזרחים נדפקים על ימין ועל שמאל, ונופלים מדי יום כקורבן למירמה. דווקא בשל כך יש לנו הפעם עניין לספר על מי שבכל זאת עדיין שומר על כללי השרות הנאות, ואפילו הרבה עוד מעבר לכך.
הדברים אמורים באחד ששמו רמי וב-12 מבני-משפחתו, שהזמינו יום אחד מקום במסעדת "דרבי בר", הממוקמת בטיילת שבמרינה של הרצליה. כשהגיעו בני המשפחה למסעדה, הם הופתעו לגלות שהשולחן הספציפי, שהזמינו בתוך המסעדה, עדיין תפוס.
בעל המסעדה נקלע בשל כך לדילמה קשה, כיצד יש לנהוג במקרה שכזה, ובסופו של דבר התקשה להחליט. בני המשפחה, שתפסו עצבים, גמרו אומר לנטוש למסעדה שממול, בה הם השיגו מקום ללא מאמץ.
לקראת סיום ארוחתם, בעוד בני המשפחה הגדולה מתלבטים אם להזמין מנות אחרונות - הם הופתעו לקבלן על חשבון הבית. "חשבתי שצ'יפרו אותנו בגלל שעשינו הזמנה גדולה, ועדיין לא ידענו איזו הפתעה נוספת מצפה לנו" - התוודה רמי.
בסופו של דבר, כאשר בני המשפחה הזמינו את החשבון, הם הופתעו לגלות מפי המלצרית התורנית שהחשבון כבר שולם במלואו. מהר מאוד הסתבר להם שהבעלים של "דרבי בר" הסמוכה הוא זה שדאג לפרוע את החשבון, ללא שום אומר ודברים..
ריצוי סועדים האמת ניתנת להיאמר שלסיפור הזה יש כבר בעצם זקן די ארוך, אבל הוא עדיין נותר אקטואלי. בעל "דרבי בר" ומייסדה, חזי מגן, ששילם את החשבון, כבר איננו בין החיים, אלא שגם הבעלים החדשים, שאין להם כל קשר אליו, משתדלים גם כיום לרצות סועדים בצ'ופר שניתן "על חשבון הברון".
נוכחנו בכך לעת צהריים, בארוחה מפתה שהוצעה בתפריט. על השולחן הועמסו כפתיח, בלא שביקשנו, 30(!) צלוחיות של סלטים טריים עם פוקצ'ת הבית וסודה צוננת. "אם תרצו עוד, אנא אל תתביישו, כי תוכלו לקבל ללא שום הגבלה" - מיהרה להכריז מלצרית אדיבה.
לזכות הסלטים ייאמר בהחלט שהכילו את כל ירקות העונה, ואלה השביעו אותנו ממש, עוד בטרם הזמנו את מה שרצינו. על בטן שהייתה כבר כמעט מלאה, הזמנו מרק-בויאבז מהביל ושיפודי-פרגית עם תפוחי-אדמה. המרק, על מצע של חיטה, היה עשיר בתוכנו, והכיל שרימפס, קלמרי ומולים, כמיטב מרקי הדגים במרסיי. גם השיפודים, י/ש לומר, לא הכזיבו.
קינחנו בעוגת-תפוחים פריכה, עשויה כראוי, עם קפה מהביל. החשבון הסתכם ב-229 שקל והוספנו עליו תשר של 15% לשרות שהיה יוצא מן הכלל. את דרבי בר" זיכנו ב-+8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.
