דבר ראשון, זוהי אנתולוגיה מושקעת, ערוכה היטב, מוקפדת, ומופקת בהתנדבות עצמית ובלי תמיכה של מוסד כלשהו אלא מאהבת העניין, ועל כך תבוא הברכה. ואביא את המצוין בספר, שם נאמר כי כותרתו היא שורה הלקוחה משירה של המשוררת ורוניקה בלאז', ששיריה מובאים בו. ועוד: גם המתרגם וגם שותף העריכה הם ילידי רומניה כך שהם מבינים היטב, לעניות דעתי לפחות, גם בהיותם משוררים בעצמם, את נפש השירה שתרגמו עבורנו.
"באנתולוגיה של
מנחם פאלק" - כך כותב בהקדמה לספר מִיחַאי בַּרְבּוּ, דוקטור לפילולוגיה ואחד המשוררים המתורגמים בספר - "כל משורר התפלל בפני עצמו עבור שיריו הוא, אך כולם התפללו יחד למען השירה הרומנית. העובדה ששיר הנכתב ברומנית נקרא על-ידי מישהו ומתורגם לשפת ספר הספרים, היא למעשה נס חד-פעמי, וכדי שנהיה כנים עד הסוף נאמר, שיש סיכוי סביר שזה לא יקרה שוב לעולם. מבחינה זו אנו שמחים באופן מיוחד שהכרנו את מנחם, ומעריכים במידה בלתי רגילה את העובדה שהוא 'בחר' להיוולד דווקא ברומניה ולא שכח את שפת ילדותו." (שם, עמ' 7)
ואילו העורך ד"ר אביב עקרוני כותב כי, "המשורר והעורך, מנחם פאלק, נשבה ביופיה של השירה הרומנית. הוא נפגש עם משוררים רבים והחל לתרגם את שירתם... בעבודתנו המשותפת גיליתי את העושר הפיוטי הרב ואת הגיוון המרתק - בצד התימטי ובצד הצורני - של שירה זו, שיַנקה מן המסורת הלאומית והעממית, ממכמניה של השירה האירופית על שלוחותיה השונות ומן השירה האמריקנית המודרנית. בחירת השירים אינה אקדמית או תחרותית, הם אינם מייצגים את כל מחוזות רומניה או את כל השירה הרומנית. הם נבחרו לפי טעמו האישי של המתרגם מבין עשרות משוררים שאיתם נפגש."
איש מן המושררים אינו אלמוני מבחינתו של מר פאלק. כמו שכתוב בספר, את כולם הוא מכיר או פגש אישית מקשריו ומביקוריו המרובים ברומניה ופעילותו בעקבות השירה שלהם ובעקבות שירתו שלו, שכבר תורגמה בחלקה לרומנית, בהיותו יליד רומניה ומשורר פורה מאוד בשפה העברית. זהו, אפוא, מפעל אישי לחלוטין ומבורך, והתרגומים מכילים משיריהם של ארבעים משוררים שנגעו בטעמו האישי וזכו בעקבות זאת להיות מתורגמים לשפתנו.
טוב היה לצטט מִסְפר שורות משירתו של כל משורר שבספר - אך רבים הם. והיות ולא הוגן לצטט חלק אחד ולזנוח את החלק האחר, הרי לנו לפחות שמותיהם, החל במיכאלה אלבו, ואחר כך קורנליו אנטוניו, רומן אסטראטי, ורוניקה בלאז', מיחאי ברבו, אדון גאאל, מריוס דומיטרסקו, יון דרגושנו, אוקסנה סילביו דקין, ניו הרישנו, דן (דניאל) הרצ'ו, ג'ורג'יה וולטורסקו, אלקסנדרו אובידיו וינטילה, סופיה וינקובינקה, אנדרי וליה, דומיטרו וליה, לוציאן וסילסקו, סימונה טומה, יון מורשן, מגדה מיראה, אלינה נאיו, קונסטנטין סברין, אדריאו סוצ'י, אמליה סטנסקו, כרמו ורוניקה סטיצ'יוק, ניקולאה סילדה, ג'ורג'יה וי. פרקופ, סילביו ויורל פקאלה, דן מירצ'ה צ'יפריו, רוקסנדרה צ'סריאנו, יון קוקורא, דניאל קורבו, צ'יפריאן קירוסיו, מריוס קלארו, דורין ליביו קלמנט, יואנה קרצ'ונסקו, ליוביצה ראיצ'יצ'י, ויקטור טי רוסו, ואחרו חביב, המשורר הארבעים במספר, רוברט שרבן.
יפה עשו העורכים שהוסיפו שער נפרד שיוחד לתמונותיהם הצבעוניות וכנראה העדכניות של המשוררים, כאשר לצִדן קורות חיים של כל אחד ואחד בקצרה, מה שמוסיף נופך של הכרות עמם וקרבה מזערית לעומדים מאחורי השורות, כמו-כן שמות יצירותיהם שפרסמו. ואילו על מנחם מ. פאלק ועל אביב עקרני, כותב עוד מיחאי בּרבּוּ כך: "...האנתולוגיה שלהם היא המקום הרוחני של מפגש משוררים, שהיום הם יורשיהם של תושבים שחיו באותן ממלכות עבר...", ודברים אלה מדגישים את חשיבות התרגום שנעשה עבור המשוררים ברומניה. אני משוכנע עכשיו שהמשוררים האחרים ברשימתו של פאלק מצפים בכיליון עיניים ונפש לראות את הכרך הבא, שבו יוכלו לראות את שיריהם המתורגמים לעברית, גם מבלי שיוכלו כנראה לקרוא את השירים.
קטונתי מלומר באיזו מידת דיוק נעשתה ההעתקה לעברית, ובאיזו מידה נשמרו קצב השירים וזרימתם, דבר שאינו קל להיעשות בתרגום בכלל ובשירה בפרט. עבודת תרגום מחייבת כמובן יכולת כתיבה של המתרגם עצמו, כמוה כבריאת יצירה חדשה בשפה חדשה, כל שכן כאשר מדובר בשירה. לעתים נדרש אפילו לבוש כמעט חדש לכַּתוּב בשפה אחת בהעתקתו של שיר לשפה אחרת, ולפי ניסוח המילים העבריות נראה בוודאות כי עבודת התרגום נעשתה בשאר רוח וּבָּיכולת הראויה. היות שכך, איני עומד בפיתוי ואביא בכל זאת מתוך הספר שיר קצר אחד, "קמטים" שמו שכבש אותי, אך מתוך הגינות כאמור, כלפי אחרים, לא אביא את שם המשורר:
אַף אִם הִכַּרְתָּ אֶת צֶבַע הָאֹשֶׁר
וְהָרוּחַ דַּרְכְּךָ עָבְרָה
יֶשְׁנָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר אֲשֶׁר שָׁכַחְתָּ
מְלֵאֵי קְמָטִים יוֹתֵר.
לבסוף, אני מאמין כי רשימתי זו היא רק חשיפה קצרה וראשונה של עבודה חשובה זו, וראוי לה לעבודת התרגום שלפנינו, בעצם זה שהיא מביאה את לבה של ארץ אחרת על תרבותה אלינו, שתזכה להתייחסות המתאימה היכן שהיא צריכה לזכות. וכך כותב עוד ד"ר אביב עקרוני, בגב הספר: "אנו סבורים - במידת הענווה הראויה - שעשינו כמיטב יכולתנו להעניק לקורא מנחת פיוט רומנית מעוררת עניין, השראה ובעיקר אהבה." ואכן ניתנה המִנְחה, באהבה הוענקה ומתוך כבוד גדול לשירה, גם ניכר כי באהבה התקבלה היכן שהיא צריכה להתקבל במקום ראשון, ובתודה גדולה.
- מנחם מ.פאלק: "מלאכים עם כנפי קרח", מבחר מן השירה הרומנית העכשווית, כרך ראשון, הוצאת "עקד, 2017, 220 עמודים.
