כאשר חיבר אריסטו את ה"רטוריקה" שלו, בשלהי המאה הרביעית שלפני הספירה, הייתה אמנות הדיבור בפני הקהל הרחב בשיא פריחתה. מעבר לשימוש הפעיל בכושר הדיבור בפוליטיקה ובמשפט, רווחו באותה עת נוסחים כתובים של נאומים חשובים מן ההווה ומן העבר, והיה זה גם תור הזהב של בתי הספר לאמנות הנאום, עם מורים נודדים, שדאגו להפיץ אותה ברבים.
מאז זרמו בים מים רבים, ובמרוצת הזמן הצליחה הרטוריקה להוכיח עצמה כדיסציפלינה מדעית לכל דבר, שאמור לשלוט בה כל מי שמועיד את עצמו לקריירה ציבורית, כדי שיוכל באמצעותה לייצג את עמדותיו ביעילות ובהגינות כאחד. מרצים דגולים - מסוקרטס ודמוסתנס, דרך צ'רציל ומרתין לותר, ועד לזאב ז'בוטינסקי, משה סנה ו
מנחם בגין - סחפו אחריהם מעריצים נלהבים במרוצת השנים.
מיזם מיוחד ישראל של היום, לעומת זאת, לא נתברכה ברטוריקנים לשמם,.זולת קומץ קטן, ובהם
בנימין נתניהו ו
אהוד ברק. את המחסור הבולט בשכמותם ינסה לשנות מיזם מיוחד שייערך לראשונה בארץ בחודש מארס הקרוב, עם השקתו של בית-ספר לאמנות הדיבור בפני קהל, שיתקיים.במשכן לאמנויות הבמה שבתל אביב מטעם "טוק מאסטר".
בית הספר לאמנות הדיבור נועד להקנות לתלמידיו את הכלים החיוניים לדיבור בפני קהל ואת הטכניקות הדרושות להם, על-מנת להפוך לדוברים משפיעים. ילמדו בו מרצים מן השורה הראשונה בישראל בתחומי עיסוקם, ובהם יוני כהן-אבידוב, אלוף העולם בדיבייט; קווה שפרן, מומחה לרטוריקה ושפת-גוף; דליה הוכברג, מנהלת מרכז המרצים בישראל; אביגיל טננבאום, מאמנת המרצים ב"טד" העולמי; ופרופ' דן אריאלי, מחבר הספר "לא רציונאלי ולא במקרה".
